"הבית במטע האבוקדו", כך קוראת לו האדריכלית שרון נוימן, שונה מאוד מבתי הסוכנות הקטנים לאורך הרחוב בו הוא נבנה, במושב גן השומרון הסמוך לחדרה. אין לו גג רעפים אדום ורומנטי, או חזית שקופה ורצינית. קירותיו אלכסוניים, גגו הדרמטי חורגת מגבולותיו וכולו צורות מפתיעות ומשתנות, בסגנון ששואב השראה מהזרם הדה קונסטרוקטיביסטי באדריכלות (הסבר בהמשך).

גג מפתיע - ומצל (צילום: עמית גושר)
גג מפתיע - ומצל (צילום: עמית גושר)
חריגות המבנה מתבטאת גם בפרופורציות שלו: הבית צר וארוך וחזיתותיו תוכננו ביחס של 1:5 – הצרות פונות לרחוב ולמטע והרחבות פונות לבתי השכנים. לצורניות הלא עקבית יש שתי סיבות: האחת היא הסגנון שנבחר והשנייה היא רצונם של בני הבית לשמור על כמה שיותר מהעצים הוותיקים שהיו בחלקה, ששטחה שני דונמים. בעל הבית ואשתו שניהם מוזיקאים, הורים לשלושה ילדים. הבית בן 165 המטרים הרבועים פונה למטע שבו עשרות עצי אבוקדו שמטפח סב המשפחה. בני הזוג נתנו לנוימן יד חופשית לתכנן בית שהעיקרון המוביל בו שונה מהפונקציונליות שמאפיינת את רוב העבודות שלה. "הצורות לא חייבות להיות פונקציונליות. לכל דבר יש ריבוי זהויות וזה יוצר זרימה לא אחידה והפתעות", אומר בעל הבית.
פתחים יוצאי דופן בקירות (צילום: עמית גושר)
פתחים יוצאי דופן בקירות (צילום: עמית גושר)
הזרם הדה קונסטרוקטיביסטי התפתח בעולם במהלך שנות ה-80 והוצג לראווה בתערוכה שאצרו פיליפ ג'ונסון ומארק וויגלי במוזיאון המומה בניו יורק, במארס 1988. בתערוכה הוצגו עבודותיהם של האדריכלים פיטר אייזמן, פרנק גרי, קואופ הימלבלאו, זאהה חדיד, דניאל ליבסקינד, רם קולהאס וברנרד צ'ומי. הזרם התאפיין באובססיה לצורה ושימוש בגיאומטריה, ולעיתים גם בצבעים ובחומרים נועזים, שמפרים את האיזון הקדוש שאפיין את המודרניזם והסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס). מבין הפרויקטים המפורסמים שמייצגים את הזרם: פארק "לה וילט" בפריז בתכנון צ'ומי, מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו בתכנון גרי והמוזיאון היהודי בברלין בתכנון ליבסקינד. קנה המידה של הבית הפרטי במושב אמנם לא מתקרב לזה של המבנים המפורסמים, אבל נוימן ביקשה לשאול מהם מאפיינים. "הרעיון האידיאולוגי של בעלי היה שעיצוב הוא למען העיצוב", אומרת בעלת הבית. נוימן מספרת שבדרך כלל היא מכינה כמה סקיצות ללקוחותיה, לפני שמגבשים את התכנון הסופי, אך "כאן בחנתי את הגבולות והם התחברו לסקיצה הראשונה". בצורה מאוד לא טרנדית לווילה חדשה, אין בה הרבה קירות זכוכית. הפתחים נחלקים לשתי קבוצות: חלונות שמוקמו בצורה פונקציונלית – כמו חלונות הסרט בחדרי השינה או הוויטרינה הגדולה בסלון – וחלונות מאורכים שנוצרו בעקבות מפגשים בין קירות אלכסוניים, ולרוב ממוקמים במעברים. אחד הקירות בסלון נותר נקי מחלונות, כדי שיהיה אפשר לתלות עליו עבודות אמנות בהמשך.

אין גדר סביב הבית. לדלת הכניסה מגיעים לאחר צעידה בשביל שהורכב ממדרגות רחבות שכוסו בקורות עץ. מצדה האחד של מבואת הכניסה שירותי אורחים, גרם המדרגות והממ"ד, שמשמש כחדר עבודה והוראה. בצד שפונה למטע מוקמו המטבח, פינת האוכל והסלון. הפרופורציות של החללים אינטימיות, ומימדיהם מזכירים דירות עירוניות. במטבח שולבו שני חומרים – על דופן אחת ארונות לבנים (בצביעת שלייף-לק) ועל דופן שנייה ארונות מעץ אלון מלא. רוב הרהיטים בבית הועברו מביתה הקודם של המשפחה.

מהבמה בחוץ נגרע עיגול, כדי שלא לגדוע עץ ותיק (צילום: עמית גושר)
מהבמה בחוץ נגרע עיגול, כדי שלא לגדוע עץ ותיק (צילום: עמית גושר)
  (צילום: עמית גושר)
הקווים האלכסוניים שמאפיינים את הקירות בולטים גם ברצפת הבטון, ש"יוצאת" החוצה מהסלון דרך החלון, ומרחפת מעל לאדמה בחצר. הבמה שנוצרת בחוץ יכולה לשמש למופעי מוזיקה אינטימיים, כשמערכת האודיו ניתנת לניהול מתוך הבית. מתוך הבמה נגרע חצי עיגול שאיפשר לשמור במקומו עץ נוסף.

מבט מכיוון מבואת הכניסה (צילום: עמית גושר)
מבט מכיוון מבואת הכניסה (צילום: עמית גושר)
ומבחוץ. הייתה התלבטות בין אדום לירוק אבוקדו (צילום: עמית גושר)
ומבחוץ. הייתה התלבטות בין אדום לירוק אבוקדו (צילום: עמית גושר)
אל הקומה השנייה מוביל גרם מדרגות שקונסטרוקציית הברזל שלו נצבעה בגוון ירוק זרחני, שמזכיר את בשר פרי האבוקדו. בקומה זו שלושה חדרי ילדים ויחידת הורים שפונה למטע, מעל הסלון. החדרים מוקמו לאורך מסדרון, כשבצדו השני נבנו חללי אחסון. הארון הסמוך לגרם המדרגות מסתיר את מכונת הכביסה, ולצדו חלון שקובייה של פסי עץ מסתירה מחוץ לו את חבלי הכביסה. זהו אלמנט בולט ושונה מקירות הבית, שטויחו באפור מחוספס, והוא נראה כמו גלגול מודרני של הארקרים – מרפסות העץ שנתלו פעם על מבנים יפואיים.
מבט מכיוון חדר ההורים לגרם המדרגות (צילום: עמית גושר)
מבט מכיוון חדר ההורים לגרם המדרגות (צילום: עמית גושר)

הנוף בקומה השנייה (צילום: עמית גושר)
הנוף בקומה השנייה (צילום: עמית גושר)

עוד תכנון ועיצוב בצורניות יוצאת דופן:

>> דירה עם פרקט שמטפס לתקרה וקירות מסתובבים

>> שני עמודי פלדה שנראים למרחקים בבית על צלע הר

ספקים:
  • חלונות בלגיים: עוז גלעדי
  • מסגרות מדרגות: ערן ישראלי
  • מפקח בנייה: עומר קרחי
  • תכנון נוף: ענת קאופמן
  • רצפת בטון: פלס
  • נגר: עימאד יונס
  • תכנון: חיינר-נוימן אדריכלים (צוות תכנון: שרון נוימן, הילה צור)