הבתים שמעצב גילי אונגר תמיד בולטים בסצינה המקומית, וחתימת היד שלו כבר הפכה למוכרת: מה שמאפיין אותה הוא שימוש חסר עכבות בצבע, בשילובים שעל הנייר נראים לעיתים "לא נכונים". איכשהו, בסוף המכלול השלם עובד, מוגזם ככל שיהיה. מה שבטוח הוא שמהלקוחות של אונגר נדרשת לא פחות העזה ואהבת אמת לססגוניות: מי שהמשפט "ומה אם זה יימאס עלי" מוביל אותו, כנראה יבחר במעצב אחר.
אונגר עקר את פרקט הלמינציה שכיסה את הרצפה ויצק במקומו רצפת בטון. הקירות והתקרה נצבעו בלבן, והחלל החשוך למדי הואר לאחר שהחלונות המקוריים הורחבו, וחלונות נוספים נפתחו בו. גרם המדרגות, שהיה כלוא בין שני קירות, שודרג: הקירות הוסרו, המדרכים הורחבו, כוסו בפרקט ומוסגרו במעקה נירוסטה עם מאחז עץ. על הרקע הנקי הזה משך אונגר משיכות מכחול צבעוניות במיוחד, עשירות בפרטים ובאלמנטים מטקסטיל, חומרים חמים ומלטפים שמחממים את הנירוסטה והבטון. הבחירות והקניות בחנויות נעשו במשותף: "בני הבית לא היו בשוק מהצבעוניות, להיפך, הם נרתמו לתהליך לחלוטין, ביקשו שאאתגר אותם ואציע הצעות מיוחדות".
דלת הכניסה לבית נפתחת מול גרם המדרגות. משמאלה חדר עבודה שהדלת שלו הוסרה ושירותי אורחים, מימינה החלל הפתוח של הסלון, המטבח ופינת האוכל. שבע מדרגות יורדות למפלס התחתון, בו תוכננה סוויטת הורים, שיש ממנה יציאה לחצר. בקומה העליונה הוסב חדר ההורים הישן לחדרו של הבן הבכור (עם חדר רחצה צמוד) ולשתי הבנות הקטנות עוצבו מחדש שני חדרים, עם חדר רחצה משותף.
המטבח תוכנן בצורת האות ר' ונצבע ב"ורוד פנינה רוזנבלום", כהגדרתו של אונגר. על הארונות הנמוכים הורכב משטח אבן קיסר במראה בטון ומעליו הורחבו שני חלונות קיימים. הקיר כוסה באריחים בצורת לבנים עד לחיבור עם התקרה, בסגנון תעשייתי. משום שגובהה סטנדרטי (280 ס"מ), הוחלט שלא להנמיך את התקרה אלא להתקין תעלת מיזוג תעשייתית שנצבעה בצהוב חלמון והפכה לחלק מהעיצוב. לסיום נתלו שני מדפים כתומים בקצה המטבח, מעל מכונת הקפה.
במפלס התחתון המקורי היו ממ"ד ומחסן, שפונה והפך לחדר שינה עם חדר רחצה צמוד, שעוצב בכחול ובצהוב. מול גרם המדרגות נפתחה יציאה חדשה לחצר, וחלון נוסף הורחב.
המיטה הישנה של בני הזוג לא הוחלפה בשל מגבלת תקציב, אך נשלחה למצבעה יחד עם שידות הצד, הפכה לכחולה והתחדשה בגב מרופד בבד צהוב, עם תפר בולט בוורוד. גם כאן הטקסטיל שופע: כיסוי מיטה מבד עשיר בגוני ירוק וזהב, שתי מנורות קריאה עם אהילים בזהב ובצהוב, ושני שטיחים, האחד בשחור ולבן והשני צבעוני. ליד החלון החדש מוקמה שידה ישנה ומעליה כתובה ממוסגרת, ובפינת החדר הוצב ארגז מצעים ישן שהיה בבעלות הדיירים ועליו הונחו ספרים.
ספקים:
- הנדסאית אדריכלות: לימור שפירא
- קבלן: חוסאם אבו אל נור
- מטבח: "אביבי מטבחים"
- יציקת בטון מוחלק: "סטודיו בטון נהלל"
- שער הבית, ספה, מנורת שולחן עם בסיס טדלקט כחול, אגרטל פסים, מראה בחדר רחצה הורים, כיסוי מיטה וכריות, שולחן אוכל עם משטח פסיפס בחצר וכסאות ברזל: "וילה מרוק"
- וילונות, בד ריפוד לכורסת וינטג': "רנבי"
- שטיח בסלון: "שטיחי מתריב"
- תאורת ספוטים במטבח, בסלון ובפינת עבודה: אסף וינברום
- מנורה ירוקה מעל פינת האוכל: "סטודיו בים"
- שולחנות קפה, מעמד לעציץ, 3 שולחנות אמייל צהובים, 2 הדומי חרסינה: "קסטיאל אז איז"
- פרחי משי: "קאזנובה"
- ראש אייל: "סופי עיצובים"
- קקטוסים: "הגן הקסום"
- שטיח שחור לבן בחדר ההורים: "קסטיאל"
- כלבי חרסינה בחדר השינה: "לקט קסטיאל"
- שטיח ירוק-טורקיז בחדר ההורים, מתלה כתום במבואה: אתר "אורבן אאוטפיטרס"
- מנורות לילה לצד מיטת ההורים: חיים אבגי
- שטיח טלאים מג'ינס: "עצטרובד"
- טפטים בחדרי ילדים: "מאיירס טפטים"
- קרניזים בחדרי ילדים: "שירן פרופילים"
- חיפויים וכלים סניטריים לחדרי רחצה: "ויה ארקדיה"
- פרקט: חיים בלולו
- תאורה טכנית בחדר ההורים, מחוץ לבית ובחדרי רחצה: "קמחי תאורה"
- דלתות: "פנדור"
- ספרייה, ארונות אמבטיה וארונות קיר: נגריית האומן
- צביעה וחידוש של רהיטים קיימים: מצבעת רמו
- ריפוד כסאות וכורסת תכלת: שלומי הרפד
אמנות:
- ציורים על עץ של יואל גלינסקי: גלריה "פחות מאלף"
- איורים של ג'ולי פיליפנקו: באתר "אטסי"
- רביעיית גיבורי העל במבואה: mini heroes ב"אטסי"
- פוסטרים נוספים: אתר society6
- מסגור תמונות: "FRAMES&ART"
- תליית אמנות, מראות ואביזרי אמבטיה: רומן
עוד על חשיבותה של אמנותבעיצוב הבית :
>> המדריך המעשי של רונית כפיר לתליית תמונות
>> וביתה של משפחה צעירה באוסטרליה, עם יצירות יפהפיות על הקירות
