האדריכלים הצעירים עולים לכנסת: מוחים על תנאי ההתמחות והבחינה

מאת נעמה ריבה

שש שנים עברו מאז שהשתנו תנאי ההתמחות לאדריכלים צעירים בארץ, והתהליך עדיין סובל מביורוקרטיה מסורבלת ומאי-ודאות. בעוד שבועיים תיערך בחינת רישוי נוספת, אבל אדריכלים צעירים רבים טרם קיבלו אישור להיבחן, אף שביצעו את 36 חודשי ההתמחות שהם נדרשים בהם על-פי חוק. הנושא מגיע היום (שלישי) לוועדת הכנסת לפניות הציבור, בראשותה של ח"כ עדי קול (יש עתיד), שתדון בכשלים בהליך ההתמחות והבחינה.

בישראל, התהליך שמכשיר בוגרים בענף האדריכלות הוא מורכב. אדריכלים שמסיימים חמש שנות לימוד מוכרים כאדריכלים רשומים - הכרה שמתירה להם לתכנן בעיקר בתים פרטיים. לאחר שלוש שנות התמחות, במשרדים מאמנים בלבד, הם נדרשים לעבור בחינה שמסמיכה אותם כ"אדריכלים רשויים", הזכאים לתכנן כל מבנה ללא הגבלת גודל או גובה. איתן, אדריכל צעיר בוגר ויצ"ו - אחד מחמשת המוסדות שבהם לומדים לתואר ראשון באדריכלות - עובד במשרדים מאמנים החל מאוקטובר 2010. את הזכאות לתואר קיבל באפריל 2011, אבל עברה חצי שנה עד שרשם האדריכלים הכיר בזכאותו. לדבריו, הוא הגיש בקשה לגשת לבחינה הקרובה, אבל פקידי הרשם טרם אישרו את השתתפותו. אדריכלים צעירים אחרים מספרים ל-Xnet, כי נאלצו להגיע בעצמם למשרדי הרשם כדי לקבל אישור להיבחן, וכי חלק מהבקשות כלל לא נדונו.

במשרד הכלכלה טוענים, כי תהליך ההתמחות והרישום לבחינה מתנהל כסדרו. "אדריכל זכאי להתחיל התמחות מיום רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ורישומו נקבע סמוך להגשת בקשתו לרישום", נמסר מהמשרד. "הגשת הבקשה לרישום הינה באחריות המגיש. אדריכל זכאי לגשת לבחינה עם סיום 36 חודשי התמחות, בהתאם לקריטריונים, ולאחר קבלת אישור זכאות לגשת לבחינה".

בפועל, תהליך ההתמחות ארוך יותר. עם סיום הבחינה הקודמת ערכו חברי "פורום אדריכלים צעירים" סקר, שבו השתתפו 162 אדריכלים שגילם הממוצע 34. הם דיווחו כי עברו שש שנים בממוצע מיום סיום התואר ועד לבחינה. כלומר, תהליך הכשרת האדריכל אורך בפועל 11 שנה. יו"ר עמותת האדריכלים, האדריכל אלי פירשט, מבטיח כי כל בעיה נקודתית הוא "יפתור באופן אישי".

קוצו של י'

נבחנים רבים מתלוננים על האופן שבו הבחינה מתקיימת. האדריכל לירן צ'צ'יק, מנחה בכיר בוויצו חיפה, הצליח לזכות בתחרות לתכנון בניין עיריית נתניה וגם לתכנן את אתר ההנצחה החדש בהר הרצל, אבל נכשל בשתי בחינות בחלק העיוני. כשניגש בפעם השלישית, עבר. "לא ברור איך הבוחנים נותנים הערכה", הוא אומר. "בשתי הבחינות הראשונות היינו צריכים לתכנן בניינים בהוד השרון וברמת גן בהתאם לערך 'אחריות ציבורית'. אני תכננתי אודיטוריום ונכשלתי. כשביקשתי לראות את טופס הבחינה כדי לערער, מצאתי שההערה היחידה היא שחסרה האות י' במלה 'אודיטוריום'. בפעם האחרונה נתנו לנו לתכנן סכמה של מבנה, וזה כבר היה יותר ברור, אז עברתי".

הנבחנים נדרשים להגיע לבחינה עם החומר הפתוח מודפס, ומדובר באלפי עמודים. עמותת האדריכלים ופורום האדריכלים הצעירים דרשו להפוך את מתכונת הבחינה לממוחשבת, ולשפר את תנאי המבחן לרבות הגדלת מספר הבוחנים. במשרד הכלכלה משיבים, כי "האדריכלים יכולים להגיע להיבחן עם כל חומר עזר שיוכל לסייע להם לעבור את הבחינה בהצלחה. עם זאת, בשלב זה לא ניתן לקיים את הבחינה במערכת ממוחשבת. הנושא נבחן בימים אלה במשרדי רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה, לצד כוונה למחשב את תהליך הבחינה".

יו"ר פורום האדריכלים הצעירים, ויקטור אבקסיס, טוען: "אילו רצו במשרד הכלכלה לקיים בחינת רישוי מקצועית, היו מתמקדים בחוק ובתקנות הבטיחות, שהם האינטרס הציבורי היחיד. בפועל, הבחינה בודקת את יכולתם של האדריכלים למצוא הקלות שונות ליזמים ולא באמת בוחנת את יכולתם לתכנן".

כמה נשארים בחוץ

לא ברור כמה אדריכלים "מסוננים" מהמקצוע בעקבות תהליך ההתמחות החדש. למשרד הכלכלה אין מידע המפלח את מספר האדריכלים הרשויים. לדוגמה, ב-2013 מדווחים על 185 רשויים, אבל לא יודעים לדווח באיזו שנה קיבלו רישום ובאיזה מוסד.

מתברר, אפוא, כי בשנים הראשונות לתהליך הרישוי החדש כשלו אדריכלים רבים להיכנס למקצוע, אבל בשלוש השנים האחרונות חל שיפור (ב-2011 לא נערכה בחינה, ומכאן המספר הנמוך). לעמותת האדריכלים אין נתונים מדויקים לגבי מספר האדריכלים הרישויים שיש בכל בית ספר. כלומר, אם ב-2009 סיימו 60 אדריכלים את לימודיהם בבצלאל, לא ידוע כמה מהם הפכו לרישויים.

גם בתי הספר לא מבצעים בדיקה כזו. ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו, אירית צרף-נתניהו, אומרת שתפקידו של בית הספר הוא להסדיר את עניין הרישום בלבד. "תהליך ההכשרה הוא תחת אחריות הגופים המקצועיים והעמותה", היא טוענת. יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, אמר דברים דומים וציין כי גם הוא לא מקיים מעקב אחר מספר הבוגרים שהופכים לרישויים בפועל. ראשי המחלקות לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ובטכניון לא ענו לשאלת Xnet בעניין.

גם אם הליך הסינון טבעי והגיוני, כל עוד מוכשרים במדינה מדי שנה מאות הנדסאים שמקבלים זכות לתכנן וילות ומבנים פשוטים, תהליך ההתמחות החדש מותיר את התואר הראשון באדריכלות לא רלוונטי, שכן האדריכלים הצעירים הרשומים שווים בזכויותיהם להנדסאים.

אולם הבחינה הקודמת. שולחנות קטנים וחומר מודפס בלבד (צילום: פורום אדריכלים צעירים)

שביתה שנערכה באוניברסיטת תל אביב במחאה על תנאי ההתמחות (צילום: ניב שפרן וניב קורן)