רון שינקין, דור שלישי במושב עין ורד, ובת זוגו אדוה בן ששון מצאו להם פתרון דיור לא שגרתי: הם החליטו לשפץ מחסן חקלאי שעמד ריק בנחלה המשפחתית שבמושב, לצקת לתוכו את ה"אני מאמין" שלהם ולהפוך אותו לבית. הימים היו ימי המחאה החברתית, ושינקין ובן ששון תיכננו את ביתם כך שיוכל להשתנות בהתאם לצורך ולשעה, בניגוד לתכנון המקובל, שבו חדרים שונים עומדים שוממים במהלך היממה ומשמשים כל אחד לפונקציה אחת, לזמן מוגבל.

בשיפוץ המחסן (שאושר כחוק בוועדה המקומית לתכנון ובנייה) הושקעו 143 אלף שקל – עלות החלפת גג האסבסט, טיח מינרלי לחוץ, חלונות חדשים, רצפת בטון מוחלק וכל פריטי הריהוט. סככה שהונחה על רגלי ברזל שנצבעו באדום מקרה את שביל הגישה ומובילה לדלת כניסה העשויה ממחיצת זכוכית בתוך פרופיל בלגי. הדלת נפתחת לחלל של 60 מ"ר שרצפתו בטון ובחלקו העליון בולטות קורות תומכות שנצבעו באדום.

ראשית טופלה המעטפת: הפתחים המקוריים נסגרו באלומיניום לבן, ורפפות עץ שנעות על מסילות חיצוניות מסייעות בהצללה. שנקין ובן ששון החליטו להותיר את חיווט החשמל חיצוני ולהפוך אותו לחלק מהעיצוב. החוטים הוסתרו בצינורות אלומיניום וסודרו במבנה של שלישיות. כדי שיוכלו לשלוט במרחב, תוכננו כל הרהיטים – מחיצות, ארונות, מיטה זוגית וספת הסלון – על גלגלים, כך שאפשר להזיזם בקלות ולהתאים את החלל לשימושים שונים.

מבט מהסלון לחצר. צנרת החשמל נותרה חיצונית (צילום: אורי סיון)
מבט מהסלון לחצר. צנרת החשמל נותרה חיצונית (צילום: אורי סיון)

מול דלת הכניסה תוכנן המטבח. בתוך רלס מתכת צבוע בשחור נבנו ארונות שנסגרים לסירוגין בדלתות מעץ ליבנה (בירץ') ובדלתות צבועות בשלייפלק לבן. משטח העבודה עשוי ממסגרת עץ שבתוכה משטח נירוסטה. מעל הכיריים נתלה קולט אדים שהוכן בהזמנה מיוחדת ונצבע בשחור, ובתוכו הורכב מפוח שהובא ממסעדה. במקביל לארונות המטבח הוצב שולחן אוכל שהורכב מפלטה שעשויה משאריות עץ שנאספו בנגריות והועמדה על אוסף רגליים לא אחיד, וסביבו אסופה של כסאות – כיסא Louis Ghost שקוף, כיסאות מאלומיניום באדום ולבן ובול עץ שעליו הונחה כרית מרופדת. שלוש תיבות חלולות מברזל בגדלים שונים נתלו על הקיר שממול ומשמשות כספרייה.

בסלון הוצבה ספה שעיצבו בני הזוג (מסגרת ברזל עם רשת מולחמת שעליה הונח מזרן מרופד בבד אפור), ושולחן הקפה עשוי מפלטת ברזל עם דוגמה שיוצרה בחיתוך לייזר. בין הסלון לאזור השינה מפרידות שלוש מחיצות נעות; שתיים עשויות מפח צרפתי בתוך מסגרת ברזל צבועה בלכה, והמחיצה הנוספת עשויה משאריות עץ מודבקות.

באזור השינה הושאר קיר בלוקים חשוף בגובה כפול. אל החלון העליון שנפתח בו מגיעים בעזרת סולם, לצדו נתלתה מראה בגודל גוף, ומעליה מנורה שאפשר לכוון עם גלגלת. שני ארונות על גלגלים – שלו עם דלתות עץ ליבנה בתוך מסגרת מתכת, שלה עם מסגרת עץ ודלתות צבועות בלבן – מסתירים מיטת ברזל על גלגלים, שכוסתה בבד זהה לבד הריפוד של הספה, ובזמן אירוח היא משמשת כספת רביצה.

מימין דלת חדר הרחצה (צילום: אורי סיון)
מימין דלת חדר הרחצה (צילום: אורי סיון)

ממול מסתירה דלת מתכת אדומה את חדר הרחצה, שבו מוקמו יחידת נירוסטה חופשית עם כיסוי רשת וברז שיוצא מהקיר. קיר המקלחון חופה במשטח זכוכית לבן, ומרצפת הבטון יוצא מעמד נירוסטה למגבות ולבגדים, שתוכנן בהשראת עץ מרובה ענפים.
  • לאתר של רון שינקין (הנדסאי אדריכלות)
  • הבית הזה מתפרסם בספר שיצא לאור בימים אלה, "ביתו של אדריכל" מאת שרון היבש, כתבת עיצוב ב-Xnet. הספר מציג עשרות בתים ודירות של אדריכלים ומעצבי פנים, שבדרך כלל מגשימים חלומות לאנשים אחרים, וחושף איזה חלום בחרו להגשים לעצמם.

בחצר מושבי רכב, בולי עץ שמשמשים כשרפרפים ופרחים (צילום: אורי סיון)
בחצר מושבי רכב, בולי עץ שמשמשים כשרפרפים ופרחים (צילום: אורי סיון)

עוד מהפכים ועיצוב פנים של מבנים לא שגרתיים:

>> מועדון בינגו באזור תעשייה מרופט הפך לבית קומותיים של זוג אדריכלים צעיר

>> ומגרש גרוטאות מקורה הפך לבית משפחתי מלא אופי ווינטג'