ב-8 ביולי, בערב שבו נשמעה האזעקה הראשונה בתל אביב, קיבלתי מייל. רכזת מעונות הסטודנטים "ברושים" מטעם חברת "שיכון ובינוי", שזכתה במכרז לבניית הפרויקט ולהשכרתו למשך 25 שנה, הודיעה לי כך: "ברגע שיוכרז על מצב חירום יפונו דיירי הממ"קים שנמצאים בכל קומה והממ"ק ישמש את כל דיירי הקומה". מאז חלפו 20 יום, שבמהלכם נשמעו אזעקות כמעט מדי יום – ודיירי הממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים), שהושכרו לזוגות כשאוכלסו המעונות, טרם פונו. אני לא יודעת מי מכריז על "מצב חירום" במעונות ברושים באוניברסיטת תל אביב, אבל נדמה לי שכל אדם סביר יסכים שבמצב הנוכחי, שימוש בממ"קים הוא זכות אלמנטרית של הדיירים במעונות.

בינתיים, הדיירים ששוכנו בממ"קים לא פונו לדירות חלופיות וממשיכים להתגורר בדירות הממ"ק. הנהלת המעונות לא דאגה להם לדיור חלופי, אך ביקשה מהשוכרים לאפשר לדיירים אחרים בקומה להיכנס לדירה גם כאשר אינם בבית – כלומר להשאיר את הנכס ששכרו פתוח בכל שעות היממה.

"בחוזה שלנו כתוב שאם יש מצב חירום יעבירו אותנו לדירת אחרת, והדירה שלנו תשמש כמרחב מוגן לדיירי הקומה", מסבירה דיירת שגרה בדירת ממ"ק עם בן זוגה. "לא הציעו לנו דירה חלופית, אבל התקשרו אלינו וביקשו שנשאיר את הדלת פתוחה כל הזמן. אני שלחתי להם מייל ואמרתי להם שזה לא רשום בחוזה, ושאנחנו לא נשאיר דירה פתוחה עם החפצים שלנו בפנים אלא אם 'שיכון ובינוי' יהיו אחראים לכל נזק שייגרם לנו. מסתובבים בבניין פועלי בניין ומנקים, ומעבר לעניין הרכוש, יש גם את נושא הפרטיות. זו הדירה שלי. על המייל לא קיבלתי תשובה עד עכשיו".

ערכת טיהור אוויר בארון בממ''ק. בינתיים משמש גם לאחסון שקיות (צילום: אורין רוזנר)
ערכת טיהור אוויר בארון בממ''ק. בינתיים משמש גם לאחסון שקיות (צילום: אורין רוזנר)

דיירי הממ"קים לא משלמים מחיר זעום על דירה שאמורה לשמש גם כמקלט ציבורי: שכר הדירה של דירת ממ"ק הינו 2,934 שקל בחודש (ללא חשבונות). המצב לא מקשה רק על דיירי הממ"קים, אלא על כלל הדיירים. אני, שגרה בדירת סטודיו רגילה בקומה החמישית, צריכה לשער בשעת חירום אם דיירי הממ"ק בקומה שלי נמצאים בבית, ואם הם פתחו את הדלת או לא. מכיוון שבמצב של אזעקה אני מעדיפה שלא לבזבז זמן מיותר בדפיקות על דלתות, אני הולכת לחדר המדרגות, שם נמצאים דיירים נוספים, שגם הם מעדיפים את חדר המדרגות, שפתוח תמיד, על הממ"קים, שאינם פנויים מדיירים.

חשוב לציין שבבניין בו אני גרה קיים מקלט בקומה מינוס אחת, ומי שמספיק מהיר מסוגל להגיע אליו – אם כי צריך לעבור מחוץ לבניין בדרך אליו. אבל השאלה שעולה היא חמורה יותר מהמחדל הבטיחותי: אם הוחלט לבנות מרחב מוגן לכל קומה, כנראה שהיה צורך – חוקי או בטחוני – לבניית מרחב כזה. אני לא יודעת מדוע הושכרו הממ"קים כדירות לזוג. אני כן יודעת שכבר שלושה שבועות נשמעות אזעקות בתל אביב, והסטודנטים במעונות לא זוכים להשתמש בממ"ק פתוח.

אם אין צורך בממ"ק פתוח במצב בו נשמעות אזעקות מדי יום, מדוע נבנה ממ"ק כזה מלכתחילה? בייחוד שלא מדובר בפרויקט מגורים לאוכלוסייה רגילה אלא לסטודנטים, מעניין לדעת כיצד נתנו הנהלת האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים לחברת "שיכון ובינוי" להשכיר את הממ"קים כאשר אין לה אפשרות לפנות את הדיירים במצב חירום.

  • אורין רוזנר היא סטודנטית שנה ב' לפסיכולוגיה ולהיסטוריה, שנכנסה לגור במעונות ב-1 ביוני האחרון

מחברת ''שיכון ובינוי'' נמסר בתגובה: "הנהלת מעונות הסטודנטים פועלת לשמירת ביטחון הסטודנטים ומיד עם תחילת מבצע 'צוק איתן', ובתיאום עם הנהלת האוניברסיטה, פנתה בכתב ובאופן אישי לדיירים המתגוררים בממק''ים, ועידכנה כי לאור המצב עומדות בפניהם 2 אופציות: מעבר לדירה חלופית או המשך שהייה בממ''ק, כאשר יתר הדיירים יכנסו לסלון הממ''ק בעת אזעקה. רוב הסטודנטים נמצאים כעת בחופשת הקיץ והמעטים שנשארו מעודכנים ונכנסים לממ''קים או שוהים במקלטים. בנוסף, הובהר לדיירי הממ''קים כי בכל מקרה של נזק לרכוש שייגרם כתוצאה מכניסת הדיירים הם יפוצו במיידי. כל דיירי הממ"ק הסכימו להסדר ולא היה סטודנט שביקש את האופציה של מעבר לדירה חלופית''.

עוד על מעונות ברושים:

>> תחקיר: האם המעונות החדשים באמת מוזלים? לא אם משווים מחיר לפי מטר מרובע

>> ולמה מתנגדים תושבי השכונה לפרויקט החשוב? רענן שקד מסביר