מאת סיגל נמיר וענת ציגלמן
המנעד של עבודות הבוגרים במחלקות לעיצוב תעשייתי רחב, המבחר מסחרר (זה המקום להמליץ בחום על ביקור בתערוכות, שפתוחות בימים אלה לקהל), ואין זה מובן מאליו שרעיון של סטודנט יירשם כפטנט מקורי, עם פוטנציאל לייצור תעשייתי. בכניסה לתערוכת הבוגרים בבצלאל סיפר חיים פרנס, ראש המחלקה, שעבדו במרץ כדי להספיק לרשום פטנטים על שלוש מעבודות הגמר, בטרם יוצגו לציבור. הנה הן:
>> לבלוג תערוכות הבוגרים עיצוב ואדריכלות 2014
תווית שהיא גם כוסות חד פעמיות | עידן נויברג
על הגבול שבין עיצוב תעשייתי ותקשורת חזותית, מציע ''NEW LABEL'', פרויקט הגמר של עידן נויברג, מיזוג חדשני בין אריזת מזון לכלים חד-פעמיים. נויברג עיצב תווית של בקבוק משקה משפחתי סטנדרטי, שמתפרקת לארבע כוסות שתייה חד-פעמיות.
"כוסות השתייה השקופות החד פעמיות הן הפרח הנפוץ בארצנו", מתלוצץ נויברג על התרשמותו מחופי הרחצה ואתרי פיקניק בחיק הטבע, שבהם סייר במסגרת המחקר לפרויקט. "ראיתי שאפילו מפגש חברתי מצומצם, של שניים עד ארבעה אנשים, כרוך בכמות אדירה של כלים חד פעמיים, ובמיוחד כוסות. ולמה דווקא הן? כי הכוסות החד פעמיות נמכרות בחבילות של 100 יחידות, וכל חבילה עולה כחמישה שקלים. מכיוון שהסכום כה זניח לא חושבים פעמיים אם לקנות או לא. זה היה הטריגר לפרויקט, והמטרה שלי הייתה להציע פתרון שיקטין את כמויות הצריכה והפסולת הללו".
נויברג, שבמהלך לימודיו גילה חוש מפותח לזיהוי פוטנציאל מסחרי (כמו האטבים הסולאריים, שזכו להצלחה ברשת, ו"יש פיל בחדר"), מאמין שאם הרעיון שלו יתממש ויהפוך למוצר, יהיה מדובר בייצור בכמויות גדולות.
פיתוח הקונספט דרש התמקדות בפרטים טכניים כמו איך להפוך תווית דו-ממדית לסוג של שקית שנפתחת בלחיצה לכוס עם נפח – כזו שניתן יהיה לשתות ממנה בנוחות סבירה ואף להניח אותה בצד לרגע מבלי שתתהפך.
כדי להעצים את האימפקט הריאלי של התרגיל האקדמי, פנה נויברג לחברת המשקאות הקלים "יפאורה-תבורי" וקיבל רשות להשתמש בגרפיקה של "שוופס 22 קולה" בעיצוב התווית. בגרסה של נויברג נפרשת הגרפיקה על כל ארבע הכוסות, כך שכל אחת מהן זוכה לאלמנטים גרפיים משלה, כדי להקל על המשתמשים לא להתבלבל בין הכוסות. בתום השימוש מגלגלים את הכוסות, מכניסים לבקבוק, ואיתו הן נזרקות למתקן המיחזור.
עדכון: ב-24 ביולי קיבל נויברג הודעה, כי הפרויקט זכה במלגה מטעם האגודה לפיתוח וקידום התעשייה בירושלים.
כלי האכלה לפגים | רביד קורייאט-ברקן
רביד קורייאט-ברקן עיצבה כלי האכלה ייעודי לפגים, שמפשט את תהליך ההאכלה של הפג בפגייה ומצמצם את מספר הכלים שבהם מועבר חלב האם. כך הוא שומר על איכות החלב, מפחית את הכמות שאובדת בדרך ומקטין את חשיפתו לזיהומים.
"מגיל צעיר אני מטפלת בתינוקות", מספרת קורייאט, "ועוד לפני הלימודים חשבתי על מוצר המותאם ל'טעימות ראשונות' של תינוקות, אך גיליתי שהשוק רווי מוצרים העוסקים בנושא. כשנולד האחיין השלישי שלי, הסבה גיסתי את תשומת לבי לבעייתיות שבאחסון חלב-אם שאוב. החלטתי לצאת ולבדוק איך מאחסנים חלב במוסדות גדולים כמו בתי חולים, ובפרט בפגיות".
קורייאט ערכה תצפיות בחמש פגיות של בתי חולים: באיכילוב, מאיר, תל השומר, הדסה הר הצופים ושערי צדק. היא למדה את תהליך ההזנה הרגיש והחשוב מאין כמותו של הפגים. "טיפול נמרץ ילודים (פגייה) הוא מקום קשה לעיכול ומלחיץ לצוות הרפואי, למשפחות ולפגים עצמם", היא אומרת. "פג הוא תינוק שנולד בטרם הסתיימו להתפתח מערכות גופו. הוא פגיע, חלש, ומשקלו יכול להסתכם בכמה מאות גרמים בודדים. אחת מהפעולות היומיומיות והקריטיות בפגייה היא האכלת הפג, מדי מספר שעות. מאחר שפעולת היניקה משד האם מצריכה כוח פיסי ומאמץ רב, הוא מוזן באמצעות בקבוקים או זונדה. חלב האם עובר מהשד אל הפג באמצעות כמה כלים, ובדרך מאבד שומנים ומרכיבים חיוניים נוספים".
הבקבוק שעיצבה לא רק מצמצם את מספר ה"תחנות" שעובר החלב, אלא משמש גם כמזרק שמאפשר מדידה מדויקת של כמות החלב – מידע קריטי להתפתחותו של הפג. הבקבוק מאפשר גם הזנה ידנית בידי ההורה או המטפל (האכלה על ידי פטמה), או, במידת הצורך, באמצעות חיבור דרך צינור הזנה לקיבת הפג. לבקבוק עיצבה תופסן מובנה לחלוק הפגייה, שמאפשר קרבה פיזית בין ההורה לפג, מגע חיוני התורם לגדילתו ולהתפתחותו הרגשית.
כשהיו לה אבות טיפוס ראשוניים חזרה כדי לקבל את חוות דעתם של מנהלי הפגיות והאחיות על שימושיות המוצר והנראות שלו. "צוותי הפגיות היו אדיבים ומקבלים, הם עזרו ותרמו לי המון", היא מסכמת, ומקווה שה-"FEEDER" יהפוך למוצר שיקל על הורים ואחיות בפגיות ברחבי העולם. לסיום ביקשה להודות לחברת ''STRATASYS'', שסייעה בהדפסת המודלים, כך שיהיו "הכי קרובים לדבר האמיתי".
מעשנת ביתית | אסף דהן
אסף דהן עיצב מעשנת ביתית מתרכובת קרמית שמאפשרת עישון מזונות על הכיריים, כשהחומר מסנן את הריח והעשן.
"מילדות אני עובד בבאסטה לדגים בשוק מחנה יהודה, ששייכת לאבי ולסבי לפניו", מספר דהן. "שם התמקצעתי בסוגי הדגים, בטיפול בהם ובשימוש בכלים העומדים לרשותי. מאז ומעולם מצאתי את עצמי נמשך לחפש פתרונות טכניים כדי לשפר ולייעל את העסק המשפחתי ואפילו שקלתי בפרויקט הגמר ללכת בכיוון ולעצב כלים לטיפול בדגים. בסופו של דבר החלטתי לצאת מהז'אנר המוכר ולבחור בתחום אחר".
עישון היא טכניקה מסורתית עתיקת יומין לשימור מזון באמצעות חום ועשן. בעבר נתחי בשר עושנו על אנקולים מעל אח עצים, או על מוטות ארוכים שנמתחו מעל מדורה – לא בדיוק אמצעים שמתאימות למרחב הביתי. אך כיום הטכניקה, שמשמשת בעיקר להעצמת טעמים, הפכה לטרנד של ממש בקרב חובבי המטבח.
"לפני כשש שנים, ביריד של כלי אוכל, נתן לי חבר את המעשנת הראשונה שלי", אומר דהן. "מאז מצאתי את עצמי מדליק אותה בכל סוף שבוע, אך מאחר שהמעשנות מוגבלות לחצר, למרפסת או לגג במרחב האורבני, החלטתי לנסות לפשט את התהליך ולאפשר לכל בשלן ליהנות מהטעמים של החוץ במטבח הביתי, כחלק מהמגמה להכין כמה שיותר מזונות בבית (לאפות את הלחם לבד, לגדל את הירקות במרפסת וכו')".
"FUMEE" (עשן בצרפתית) אינה חשמלית ולא דורשת ארובה או מנדף ריחות ועשן אחר. הפטנט נרשם על התרכובת הקרמית המיוחדת, שאיפשרה לדהן גם לעצב את המוצר באסתטיקה שמתאימה למטבח הביתי. היא מיועדת לעישון חם וקר (באמצעות כלי נוסף), פועלת ללא חשמל, ניתנת לניקוי במדיח ונפחה חמישה ליטרים. בקרת החום מאפשרת זמן עישון קצר יותר, בישול בריא יותר (הטמפרטורות הנמוכות שומר על הערכים התזונתיים של המאכל), וכמובן – שימור המזון, במסגרת המגמה לחסוך ולזרוק פחות.
עוד עיצוב אוכל מעורר השראה - כאן
