הבית הזה, שנמצא באבן יהודה, נבנה לפני כ-40 שנה כבית דו-קומתי על מגרש בשטח של דונם, אך ברבות השנים החליטו בעליו לחלק אותו לשניים ולמכור. בקומה העליונה, שאליה עולים במדרגות מהחצר האחורית, גרה משפחה אחת, ובקומת הקרקע, 110 מ"ר על מגרש בגודל 450 מ"ר, גרה משפחתה של ליאור דנציג,
צלמת שעוסקת בעיצוב פנים ובשיפוץ יצירתי של רהיטים. דנציג ובעלה, הורים לבת 7 ולבן 5, רכשו את הבית בקיץ האחרון והשקיעו בשיפוצו כ-100 אלף שקל. כיאה למקצועה ולתפיסת עולמה - לא נקנו רהיטים חדשים: הכל כאן יד שנייה, וחלק מהפריטים אף עברו הסבה מעניינת (מיטה זוגית שהפכה לספה בסלון, למשל).''תמיד אספתי חפצים ישנים", היא מספרת. "בקרנות רחוב, במכירות גראז׳. אני אוהבת לעשות בחפצים פעולה שניתן לתאר אותה כ'דיספלייסמנט' - להוציא אותם מההקשר המקורי שלהם''.
שטח הבית 110 מ''ר - חלל פתוח לסלון-מטבח-פינת אוכל, חדר שינה, חדר גדול לשני הילדים וחדר רחצה. בצמוד למטבח, במקום החניה המקורית של הבית, בנתה דנציג את הסטודיו שלה, שיש אליו כניסה נפרדת. כבר בשביל שמוביל מהרחוב אפשר לראות את המגע שלה: הוא עובר ליד ספסלי בית כנסת ששיפצה ובין מזוודות ישנות שנצבעו והוסבו לערוגות קטנות. משמאל הוא מתעקל לדלת הברזל של הסטודיו. דלת הכניסה של הבית גבוהה ממפלס החצר בשלוש מדרגות. בשל התקציב המוגבל היא לא הוחלפה אלא שויפה עד שנותר פח מגולוון שנצבע בלקה.
הדלת נפתחת מול פינת האוכל, שמימינה הסלון ומשמאלה המטבח. רצפת השומשום המקורית – אריחים בהירים בגודל של 15 על 15 ס"מ – שויפה ושומרה, ובשוליה אריחים כהים, חלקם מעוטרים, שיוצרים מסגרת דקורטיבית. פרופילי החלונות עשויים ברזל שנצבע באפור, מחולקים לריבועי זכוכית שקופה (במקור היו גם משולשי זכוכית צבעונית, שהוחלפו). בעבר הקיפו את הסלון והמטבח הנמכות גבס מחופות בעץ, אבל דנציג שברה אותן וצבעה את כל החלל בלבן.
שינוי נוסף נעשה במטבח, שבמקור היה בנוי בצורת האות ח' ועכשיו נפתח לכיוון פינת האוכל. בר נמוך שהיה צמוד לדלת הכניסה נחתך החוצה, וכך גם חלק מהארונות, שבמקומם הוצב תנור בישול גדול, מנותק מהקיר.
דלתות הארונות שנשארו נצבעו בלבן, והידיות הוחלפו. משטח עבודה עשוי אבן קיסר בגוון טבעי הושאר כמות שהוא. מאחורי קיר שמפריד בין פינת האוכל למטבח מוקם מקרר ישן שנצבע בצבע לוח שחור, ולידו ארון לכלי אוכל, שיוצר בשנות ה-30 ונקנה בשוק הפשפשים. ליד הארון יש דלת זכוכית שמובילה אל הסטודיו של דנציג.
הדלת הפכה למראה
בפינת האוכל הוצב שולחן שעיצב האמן יובל שאול – פלטת עץ על רגלי אלומיניום מפוסלות, שדנציג קיבלה במתנה מאמה. סביבו הוצבו כיסאות פח שנצבעו בלבן ("נקודת חן") ומעליו נתלתה מנורה עגולה מפח ("טורקיז") - גם הם יד שנייה. הדלתות של ארון החשמל והאחסון שמול פינת האוכל נצבעו בלבן, והווילונות שהיו עליהם הוחלפו בזכוכית סבתא. ממול, ליד דלת הכניסה, עומדת מכונת כביסה מסוף המאה ה-19 ("נקודת חן"), שמשמשת עכשיו לאחסון פירות וירקות. לידה דלת עץ שנמצאה ברחוב ושובצה בה מראה.
בסלון יש שתי ספות: אחת הכינה דנציג ממיטה זוגית, שאותה חתכה וצבעה בתכלת. השנייה מרופדת בבד בגוון חרדל ועליה כריות נוי ("סטודיו Diem"). שתי הכורסאות נקנו בפייסבוק ב-100 שקל ורופדו מחדש בבדים בצבעי חום וטורקיז. ארגז משמש כשולחן קפה, שתי מנורות אמייל שחורות ("יוסי קמחי") מאירות מעל ובצד עומדת מנורה משנות ה-60, שנרכשה במכירה ביתית. מעל ספת החרדל תלויה מפה ישנה של כדור הארץ, שנמצאה ברחוב ומוסגרה מחדש.
מהסלון יוצאים לגינה האחורית, שם יש פינת אוכל שכוללת שולחן וינטג' שנלקח מחברה – בסיס עץ עם פלטת זכוכית בצבע מים (אקווה מרין) – וכסאות עץ ישנים. הפרגולה שהייתה בחצר נשארה ונצבעה באפור, וכך גם נדנדת הברזל, שבה החליף סקייטבורד מושב שהתפרק.
מנורות מאוניות ישנות
שני הילדים חולקים חדר אחד גדול, שנוצר מחיבור של שני חדרים. מתחת לחלון הוצבה מיטה וחצי שדנציג יצרה ממשטחי הובלה שחוברו יחד לפלטה. לצידה הדום על גלגלים שרופד בבד משבצות כחול-לבן, ומולה יחידת לוקרים צהובה שנמצאה נטושה והוסבה לארון. שני ארונות קיר שהיו בחדר נצבעו בלבן, והידיות שלהם הוחלפו. במרכז החדר מוקם שולחן אוכל אובלי מבית הוריה של דנציג, שאת רגליו קיצרה והניחה עליו פלטה ירוקה חדשה. כשולחן עבודה משמשת מכתבה משנות ה-70 ששופצה, ולידה מתקן ישן לצלחות, שהפך לארונית ספרים.
המיטה בחדר ההורים נבנתה מאדני רכבת בידי האמן דניאל עמית. מולה כורסה שנמצאה ורופדה מחדש, וארון בגדים. מתחת לחלון עומדת ארונית מקלחת מהבית הקודם, שהוסבה לארון מצעים.
חדר הרחצה תוכנן בשיתוף האדריכלית ליאת אלנבוגן-פלד והורחב על חשבון המסדרון. הוא רוצף באריחי בטון מאוירים ("רוחמה שרון") והקירות צופו בלבנים עם מסגרת חתוכה בשיפוע ("מודי"). ארון ברגים שנלקח מחנות לחומרי בניין שנסגרה, נצבע באפור והפך לארון כיור. מסגרת שדנציג מצאה הפכה למראה, שמוארת באמצעות שתי מנורות שפורקו מאוניות ישנות ("טורקיז").
שולחן דואר הודי
לסטודיו של דנציג שתי דלתות: מהמטבח ומרחבת הכניסה לבית. פינת העבודה נמצאת בנישה שבה היו בעבר שירותים. היא כוללת שולחן דואר מהודו שהוגבה והונחה עליו פלטת זכוכית ("טורקיז בני דרור"). מלמעלה מאירה מנורת רחוב. בסטודיו יש גם ספה ושתי כורסאות ששופצו על ידי דנציג, ואת השטיח סרגה חמותה במהלך מלחמת יום כיפור.
עוד בתים עם הרבה רהיטי וינטג':
>> מגרש גרוטאות מקורה הפך בחודשיים וחצי לבית מלא אופי
>> דירתם היפואית של נגר ובת זוגו חובבת הרטרו
