המסגד החדש של ג'לג'וליה, שכיפת הזהב הגדולה שלו הוקמה השבוע, מושך תשומת לב ולא רק בגלל הדמיון לכיפת הסלע בירושלים. המסגד, שנבנה ביישוב הכלוא בין כפר סבא במערב לכביש חוצה ישראל במזרח, הוקם בעקבות צורך דחוף במבנה תפילה גדול שישרת את היישוב הצומח. זהו המסגד השלישי בג'לג'וליה ומהגדולים הנבנים כיום בישראל, והוא עתיד לשרת - כאשר ייחנך בסוף שנה זו – כאלף מתפללים. מלבד אולם תפילה ענק, יכיל הבניין ספרייה, דיוואן לאירוח ולעריכת אירועים, וגם ממ"ד.
המסגד ממוקם בקצה הדרום-מערבי של ג'לג'וליה, על גדות נחל קנה, ונראה היטב בכביש 531 המקשר בין כביש 6 לרעננה (ותודה לקורא ע', תושב האזור, שהתקשר למערכת Xnet). אינג' טארק עבד אל-ג'אפר, מהנדס המועצה המקומית, אומר שהמסגד אמנם שוכן בקצה שכונת אל-משרואה, אך תוכנית העירייה מייעדת אותו להיבלע בתוך שנים אחדות בין בתים, מאחר שמדרום לו עתידה לקום שכונת מגורים חדשה.
"הבניין תוכנן להיות פי שניים בגודל", מסביר ג'אפר, "אבל מאחר שהאדמה נחלקת במרכזה בין שתי ועדות מקומיות לתכנון ובנייה - קסם ודרום השרון - נאלצנו לבנות בשלב הנוכחי את הבניין רק בשטח שכפוף לוועדת התכנון דרום השרון, שאישרה את התוכנית. אנחנו מקווים שגם בקסם יאשרו את התוכנית, כדי שנרחיב את קומת הקרקע". רק בניין המסגד עצמו נבנה בשלב זה, אפוא, בעוד שהאגף החד-קומתי שיאכלס שירותים נלווים מחכה לאישורים. פנים הבניין עדיין נמצא בשלב השלד; בקרוב הקירות יטויחו בחלקם האחד ויחופו באבן בחלקם האחר, ורצפת המסגד תרוצף ותכוסה בשטיחים.
המסגדים של היום גדולים וגבוהים יותר
מאז שהוקמו ראשוני המסגדים בתחילת המאה ה-7 לספירה, עבר המודל שינויים רבים. לדבריו של מתכנן המסגד, אינג' חוסני קטאווי, השינוי הבולט בשנים האחרונות הוא בגודל ובעיצוב: "פעם המסגדים היו קטנים יותר ופחות בולטים. היום רוצים משהו יותר אלוהי, שמציג עוצמה וכוח, והמשמעות היא מבנים גדולים וגבוהים יותר". בתוך המסגד השינויים מזעריים, ולדעתו של המתכנן לא השתנה בהם דבר, למעט שימוש בחומרי גמר איכותיים יותר.
"בהתחלה רצינו לעצב את המסגד בדומה למסגד האומיי בדמשק", מגלה קטאווי, "אבל ירדנו מהרעיון כי לא היו מספיק שטחים. לכן, בחרנו לעצב אותו בצורת מתומן ועם כיפה גדולה, מה שניתן לעשות במסגרת השטח. הם (העמותה שהקימה את המסגד, מ"י) רצו משהו מיוחד, משהו בולט, והשתדלנו לעמוד בדרישה".
הוא מודה שההשראה באה ממסגד כיפת הסלע בירושלים, אותו מבנה מתומן המתחבר בתקרה משופעת לכיפת זהב גדולה. בג'לג'וליה, הכיפה מתנשאת לגובה 25 מטרים וקוטרה 15 מטרים (קטן מזה של כיפת הסלע - כ-20 מטרים). בחזית המסגד החדש נבנים שני צריחים שבסיסם מלבני, ומתוכנית הבניין אפשר ללמוד כי יתנשאו לגובה 42 מטרים. במחצית גובהם משתנה צורתם ממלבן למתומן, ולאחר כמה מטרים נוספים היא הופכת למעגל.
הכיפה, המעוצבת כחצי כדור, מורכבת מלוחות נחושת צבועים בזהב. בשונה מכיפת הזהב הירושלמית הנתמכת בעמודים, אחותה בג'לג'וליה משוחררת מעמודים תומכים, ונשענת על משטחים משופעים המפזרים את העומס לקירות החיצוניים - דבר היוצר אולם גדול ורציף, ללא חלוקה והסתרה של עמודים וקירות.
האדריכל והבלוגר שרון רז, שהתגורר עד לאחרונה במושב חגור הסמוך, ממשיך לבקר בקביעות בג'לג'וליה. אתר הבנייה של המסגד משך מיד את תשומת לבו. "הכיפה המוזהבת והמצוחצחת הייתה מונחת לצד הבניין, על עמודונים", הוא מספר. "העניין הדתי או הפוליטי לא עניין אותי, למרות שברור שיש לו משמעות, אבל היה ניגוד מיוחד בין האובייקט הקישוטי, היפה והסמלי לבין הבניין מבטון חשוף והלא גמור". לצערו, לא הייתה ברשותו מצלמה בעת הביקור, וכשחזר כעבור כמה ימים כבר הוצבה הכיפה על הגג.
האם נוכחותו הדומיננטית של מבנה הדת תשפיע על השכנות עם היישובים היהודיים השכנים? "יש שכנות טובה", אומר קטאווי, "והם (השכנים היהודים, מ"י) מבינים את הצורך בהקמת המסגד, וברור שלא רוצים לקלקל את היחסים הטובים. בעיצוב אין בעיה, אך עם המואזין ידאגו להנמיך קצת את הקריאות". עדות לשכנות הטובה היא התגייסותם של תושבי מושב חגור להפגנת תמיכה ומחאה משותפת עם תושבי ג'לג'וליה, ביום שישי שעבר (14.3), בעקבות התנכלות שהתרחשה ממש בצמוד לבניין המסגד, אירוע שמיוחס ל"תג מחיר" גזעני של יהודים נגד ערבים.
אינג' חוסני קטאווי (59) עומד בראש משרד תכנון באבן יהודה, הנושא את שמו ומתמחה בתכנון מגורים ומבני ציבור. בין השאר תיכנן את בניין מכללת אל-קאסמי בבאקה אל-גרבייה, ושבעה מסגדים באזור המשולש ובאזור חברון. המסגד בג'לג'וליה הוא הגדול ביותר שתיכנן. את הקונסטרוקציה ביצע בהתנדבות משרד "גבריאל טרכטנברג מהנדסים" (מהנדסים אחראים: לביב ראבי ופאדי גנאיים). המשרד מתכנן היום שני מסגדים נוספים בגודל דומה, בבאקה אל גרבייה ובכפר קרע.
>> ואיך הפך קבר רחל ליעד מבוצר, שקבור תחת בונקר בטון?
