באוהלי המחאה החברתית, שאותם נטו אלפי צעירים ישראלים בקיץ 2011 בשדרות רוטשילד, בן גוריון ונורדאו בתל אביב, התגוררו לא רק בני מעמד הביניים שזעקו על שכר דירה גבוה, אלא גם מחוסרי בית רבים. לאחר שיריעות הבד והפלסטיק המאולתרות נאלצו להתפנות יחד עם יושביהן ממרכז העיר, ותושבי תל אביב חזרו לדירותיהם, נותרו חסרי הבית ללא מחסה. העירייה לא התירה להקים מחדש את המאהלים בשדרות היוקרתיות, ואחרי מאבקים היא הסכים ראש העירייה רון חולדאי לקיומו של "מאהל וולווסקי", הממוקם לצידו של אי התנועה הכי גדול בעיר - מול מסוף ארלוזורוב ובין שתי אוטוסטרדות מפויחות.
השנים חולפות והמאהל כמעט ואינו מעניין את הציבור ואת התקשורת. מתגוררים בו בין 40 ל-50 דיירים, שחלקם מחפשים מקום לינה לכמה ימים ועוזבים, ואחרים נשארים חודשים ארוכים. חלקם באו משדרות רוטשילד, ויש מי שחיפש מחסה ברחובות אחרים כי איבד את ביתו.
בתים לא חייבים לעלות הרבה
בראשית החורף האחרון, כשהגשמים החלו לתת את אותותיהם, עבר כאן גל לוין.
הוא נווד, מתגורר ב"אדמאמא", חווה אקולוגית בניר משה, ומקדיש את זמנו לפתרונות מגורים זולים, "בפחות מאלף שקלים אפשר לבנות בית", הוא מצהיר, ומעיד על עיסתו: בחווה שלו יש מבנים מבוץ שעלו רק 200 שקלים, ומחזיקים מעמד לדבריו כבר שבע שנים.
בהמשך, גם הודות למעורבותם של חברי המועצה, עו"ד גבי לסקי ומיקי גיצין (מרצ), הכירה העירייה בכיפות הללו כמבנים ארעיים ואישרה את המשך הקמתן. כעת נמצאות במאהל תשע כיפות: מוטות פלדה מהווים את השלד שלהן, וכל אחת מהן עלתה אלף שקלים – כספי תרומות מימנו אותן, וגם רכישת גנרטור ומוצרי בסיס נוספים ליושבי המאהל.
חמשת המ''מים של ז'בוטינסקי
גרנץ אומר שהסיוע הוא בחזקת "עזרה ראשונה" ומציין שהבעיות חריפות יותר: החשמל משרת רק את החלק הצפוני של המאהל; יש שירותים כימיים, אבל אין מקלחות ("אנשים שוטפים את עצמם עם מה שיש, עם כיורים למשל. מישהי עשתה מנוי לחדר כושר כדי שתוכל להתקלח"); והבעיה המרכזית היא אנושית: לא רק הומלסים "קלאסיים" מצאו את דרכם הנה, אלא "אנשים שנמצאים כאן בגלל חוב מטופש ונכנסו למעגל של סחרור שקשה לצאת ממנו. יש כאן גם זוגות, לאחד מהם נולד תינוק לאחרונה. יש זוג נוסף שהגיע, ועכשיו האישה בהיריון".
אדם בולט במאהל הוא איציק קידר, מעצב גרפי בוגר בצלאל, שהחליט לפרוש מחיי הקריירה לאחר 20 שנים בפרסום. "אני חי כבר שנה בלי אגורה והכול מגיע אליי. אני יורד לפינת העישון במסוף, מבקש מאנשים להתכבד בסיגריה וחוזר עם חבילה מלאה", הוא מתגאה באורח חייו החופשי.
הטכניון נכנס לתמונה
מרשק מתכונן לשלב הבא: שיתוף פעולה עם סטודנטים בשנים ג' וד' בטכניון. מדובר בתלמידי הקורס "מגורים בשדה מחקר וסוגיה אדריכלית", בהנחייתה של ד"ר יעל אלואיל, ובתמיכת החממה לדיור וקהילה בפקולטה לארכיטקטורה. לרשות הסטודנטים עומד תקציב מוגבל של 5,000 שקלים להקמת כיפות בודדות, אלא שמרשק מכוון גבוה: הוא רוצה לבנות "אב-טיפוס" שיאפשר שדרוג משמעותי לדיירים. "עכשיו, כשצעירי הטכניון מצטרפים אלינו, יתוסף ממד של עיצוב ותכנון תלת-ממדי שיכול להביא לתוצאות הרבה יותר טובות", הוא מאמין, ומקווה שהסטודנטים יצליחו לכלול "קפסולות" של שירותים, מקלחת ושטח שירות לכביסה ומטבח.
