שקט שורר ב"רחוב ההולנדי" הוותיק והצר, שנמצא בליבו של אחד היישובים השבעים בגוש דן. משני צידיו ניצבים בתים דו-משפחתיים, שרובם נבנו בשנות ה-80 בסגנון דומה, ורק פה ושם בולט בזרותו מבנה חדש המתנשא מעל כולם. בעלי הבית הזה – הורים לשתי נערות – קנו את אחד הבתים הישנים, אך במקום להרוס ולבנותו מחדש, החליטו לשפץ: הם אהבו את התוכנית המקורית ואת ההעמדה הזוויתית על המגרש (450 מ"ר שטחו), וביקשו מהאדריכל דולפי לוי ומעצבת הפנים עדי חמיצר (לוי חמיצר אדריכלים)
להתאים אותו לצורכיהם.
לפגישה הראשונה הגיעה בעלת הבית, אשת עסקים עם טעם משובח – כך מעידים המתכננים – עם ערימת מגזינים של עיצוב מהעולם. בדפדוף משותף התברר שבני הזוג היו רוצים לגור בבית עם אווירה נינוחה, שבו ישפיע החוץ – גינה עוטפת, ירוקה – על הפנים.
התוצאה היא בית המשתרע על פני 300 מ"ר. על שתי קומותיו של המבנה הישן נבנתה קומה שלישית קטנה יותר, שמשמשת את הבת הגדולה. הקירות, מבפנים ומבחוץ, נצבעו לבן, ולחלונות הגדולים – יריעות זכוכית נקיות שמכניסות את הנוף פנימה – נבחרו תריסי עץ בירוק כהה ופרופילי ברזל שחור, שמעשיר את פלטת הגוונים המונוכרומטית. בריכה נבנתה בגינה האחורית, שאמנם נפגעה בשיפוץ אך שוקמה בעזרת עצים גדולים, שמשווים לה מראה ותיק.
>> עוד זוויות מעניינות, בסגנון אחר לגמרי: בית מוחצן באשדוד
על חזית המבנה מסוככים עצים גבוהים, ושערי ברזל צבועים לבן מסתירים את החצר הקדמית ומאפשרים פרטיות מוחלטת. שביל גישה מחופה בטדלק בגוון אפור מוביל לדלת כניסה מקורה, עשויה זכוכית וברזל שחור, שנבנתה בזווית אלכסונית ומאפשרת הצצה פנימה. מבט ראשון מגלה את רצפת הפרקט, שעשויה עץ אלון מבוקע בגוון שוקולד.
דלת הכניסה, מפנים. פרקט כהה, קירות לבנים וחלונות גדולים (צילום: עמית גרון)
מימין לדלת הכניסה, בתוך פינה עתירת חלונות ממוסגרים בשחור, מוקם חדר העבודה. השולחן עוצב על ידי האדריכלים מפלטת שיש ירוקה מסוג "ורדה גואטמלה" – שארית מחיפוי הקיר של שירותי האורחים – שהונחה על חמורי ברזל שחורים. על הקיר ספרייה שעשויה ממדפי פח דקיקים ולבנים.
המטבח משמאל לדלת הכניסה. המרחב שבין הקיר לגרם המדרגות משמש כמבואת כניסה (צילום: עמית גרון)
משמאל לדלת הכניסה נמצא המטבח, שבבית המקורי היה חלל סגור ובשיפוץ נפתח אל פינת האוכל. קיר מפריד בינו לבין גרם המדרגות הפיסולי, וכך נוצרה מעין מבואה. כנגד הקיר הוצבו זוג קונסולות מברזל לבן ("פנטהאוז"), ונתלתה עליו עבודת פופ-ארט בצורת לבנת לגו גדולה ומעוכה, של האמן ame 72.
יריעות ברזל דקיקות מחפות את המשקוף נטול הדלת בין פינת האוכל למטבח, ויוצרות מראה של שער (צילום: עמית גרון)
המטבח הוגדר באמצעות ריצוף באריחי בטון משושים ("אריחי נגה"). מול קיר של ארונות גבוהים מנירוסטה תוכננו שלושה מקבילים: שני קווים של ארונות נמוכים, מעץ צבוע בצביעה דקורטיבית שמדמה טקסטורה של ברזל (נגרות: "אלפנט", צביעה: "CO2"), וביניהם "אי" לעבודה וישיבה מנירוסטה, שמעליו נתלו קולט אדים וקונסטרוקציית ברזל שמשמשת לתליית סירים וכלי מטבח אחרים. את דלתות הארונות מעטרות ידיות שעוצבו על ידי האדריכלים. מאחורי הכיור יש דלת שמובילה החוצה, למטבח שבחצר.
המנורות מעל שולחן האוכל נעשו מבקבוקים ישנים וגדולים. דלתות הארונות נצבעו בטקסטורה שמדמה ברזל (צילום: עמית גרון)
בבית המקורי היו פינת האוכל והסלון במפלס נמוך מזה של המטבח. בשיפוץ הוחלט להגביה את מפלס פינת האוכל וליישרו עם המטבח. המעבר ביניהם הודגש באמצעות פלטות ברזל דקיקות שמחפות את המשקוף נטול הדלת, ויוצרות מראה של שער. בפינת האוכל הוצב שולחן אבירים מעץ גושני, סביבו כסאות אימס שחורים ומעל נתלו שתי מנורות שנעשו מבקבוקי יין ישנים והובאו בידי בעלי הבית מחו"ל. גם מפינת האוכל יש יציאה לחצר.
הסלון נשאר נמוך בשתי מדרגות מפינת האוכל – בין שני המפלסים מגשר מזנון שתיכננו לוי וחמיצר והוכן ממסגרת ברזל ודלתות עץ צבועות בגוון קפוצ'ינו בהיר. מצד פינת האוכל הוא משמש כארון כלים, ומצד הסלון כגב לספה. בקרבת שתי המדרגות הוטמע בפרקט ריצוף שיש ירוק, שעליו הונח קמין.
מזנון מגשר בין מפלס פינת האוכל למפלס הסלון (צילום: עמית גרון)
הסלון פתוח לגינה בקיר זכוכית שנמתח מהרצפה לתקרה. פינת הישיבה מורכבת מספת צ'סטרפילד מרופדת בבד קטיפה חום, ספה לבנה ושתי כורסאות נדנדה לבנות ("Gervasoni"). במרכז שולחן קפה מרובע מעץ ("רוז'ין") ושטיח זיגלר גדול. על הקיר האלכסוני המשותף לבית השכן נתלה מסך טלוויזיה ומתחתיו מדף פח לבן. דרך החלון נשקפת פינת אוכל חיצונית – שולחן עץ וכסאות לבנים, תחת פרגולת עץ לבנה. פינת "זולה" צופה אל הבריכה, שחופתה באריחים בגוון ירוק, "גולשת" מצדה האחד ומוקפת בחיפוי טדלק אפור.
פינת האוכל בחוץ צופה אל הבריכה (צילום: עמית גרון)
גרם המדרגות אל הקומות העליונות מוקם מול קיר המטבח, ותחתיו זורחים כדורים אקריליים בגדלים משתנים של חברת ''bega''. המדרגות המיושנות הוחלפו במדרכי עץ תחומים במעקה ברזל שחור ופיסולי. תוואי הבית הזוויתי הכתיב צורה לא שגרתית, שאותה החליטו לוי וחמיצר להעצים דווקא.
בקומת חדרי השינה, מעל הסלון, מוקמה יחידת ההורים, עם מרפסת שצופה אל הבריכה. היא רוצפה באריחי בטון מאוירים והוצבו בה אדניות שנצבעו בירוק כהה. המזגן הוסתר בקיר נמוך שעליו הונח מדף עץ צבוע לבן והוא משמש כגב למיטה הזוגית. שרפרף מצד אחד של המיטה וגרסה מוקטנת של שולחן "טוליפ" מצדה שני משמשים כשידות לילה. שתי מנורות קריאה מבית "vibia", כורסה ווילונות לבנים, תמונות וחפצי נוי משלימים את התמונה.
מקלחון משולש ומחופה שיש להורים (צילום: עמית גרון)
חדר הרחצה של ההורים מוקם בפינה המשולשת של הקומה (ראו תוכניות למטה). בינו לבין אזור המיטה מפריד חדר ארונות פתוח, שכולל שלושה קירות של ארונות עם דלתות אלון בגוון טבעי, סביב שידת מגירות לאביזרים, שמציגה את תוכנה בזכות מכסה זכוכית.
גם רצפת חדר הרחצה עשויה פרקט, ומעל תקרת קורות עץ חשופות שנצבעו בלבן. על ארון כיור מעץ אלון טבעי הונח משטח משיש קררה, שבו חופו גם הקירות והרצפה במקלחון הגדול והמשולש, שכולל ספסל שיש מאסיבי ושני ראשי טוש. בין המקלחון לאסלה מפרידים קירות זכוכית.
לכל בת חדר שינה עם חדרי רחצה וארונות צמודים (צילום: עמית גרון)
בהמשך הקומה חדר השינה של הבת הצעירה, עם מיטה זוגית, שולחן עבודה פינתי ויציאה למרפסת שמש קטנה, שצופה לרחוב. חדר הרחצה של הבת רוצף בפסיפס שיש קררה והקירות חופו באריחי קרמיקה לבנים בגודל 15X15 ס"מ. הבת הבכורה קיבלה את קומת הגג. חדר השינה גבוה, עם תקרה משופעת, עשויה קורות עץ חשופות לבנות. גם כאן, כמו אצל ההורים ואצל אחותה, חדרי רחצה וארונות צמודים, מהחומרים החוזרים בבית. בחדר בולט שולחן עשוי פלטת שיש קררה, שהונחה על רגלי ברזל שחורות.
- פיקוח: זיו קציר.
- תאורה: "יאיר דורם".
- פרקט: "נגב קרמיקה".
- כלים סניטריים: "חזי בנק".
- מסגרות, כולל מעקה המדרגות: יוחאי שריד.
- חלונות בלגיים: "איירון דיזיין".
- אריחי בטון במטבח ובמרפסת ההורים: "נגה".
- גגות, תקרות עץ, דקים ופרגולה: אבי גואטה.
- נגרות: "אלפנט".
- אוצרות אמנות: קרן בר גיל.
>> עוד וילות מרהיבות בחשיפה ראשונה - כאן
