עדכונים שוטפים מההשבתה בפקולטות לאדריכלות:

13:10: יונתן לבנדיגר, אדריכל צעיר, פעיל במאבק על גינת פלורנטין: "מעמד האדריכל משפיע על נראות התכנון בארץ. אדריכלים הם בסוף שרשרת התכנון. זה לא מאבק תעסוקתי, זה מאבק על איכות התכנון".

12:55: ויקטור אבקסיס, יו"ר פורום האדריכלים הצעירים: "הרשם הוא פקיד. מי שמחליט הם אדריכלים שמייעצים לו".

12:50: תומר לסלו, יו"ר איגוד הסטודנטים של בצלאל: "אני עבד לעתיד. תשלום שעות נוספות הפך להמלצה. אני אומר לרשם שזו שביתת אזהרה. אם המצב לא ישתנה, אני וכל ראשי האגודות בארץ מתכוונים להשבית את הלימודים לתקופה ארוכה".

תומר לסלו, יו''ר איגוד הסטודנטים של בצלאל (צילום: נעמה ריבה)
תומר לסלו, יו''ר איגוד הסטודנטים של בצלאל (צילום: נעמה ריבה)

12:45: המורים מקיימים ישיבה, ולא יוצאים החוצה אל השובתים.

12:40: חגי רבי, אדריכל צעיר: "להנדסאים שסיימו שנתיים יש את הפריבילגיות שיהיו לכם אחרי חמש שנים. אתם לא יודעים כמה רע יהיה לכם בהמשך. אני עובד עכשיו בוורשה ואני רואה שם איך מתייחסים לאדריכלים. כאן הקבלן יותר נחשב מהאדריכל".

12:33: דינאי אורנשטיין, אדריכל צעיר בוגר אריאל: "זה רגע יפה. סוף סוף אנחנו מתאחדים סביב מטרה משותפת. רוב המאמנים נמצאים באזור חיוג 03. אם אתה גר בצפון ובדרום, כמעט אין מאמנים".

דינאי אורנשטיין מדבר לשובתים (צילום: נעמה ריבה)
דינאי אורנשטיין מדבר לשובתים (צילום: נעמה ריבה)

12:29: מאות סטודנטים הגיעו לאירוע המאבק של האדריכלים הצעירים. גיא ניר, סטודנט שנה ה', מדבר בפני הנוכחים. "אני מודה לסטודנטים שהגיעו מחיפה, מוויצו ומהטכניון. התהליך לוקה בחסר. שינו את כללי המשחק". אחת הנוכחולת: "אנחנו מתכננים לאנשים בתים, וגרים עם אמא".

פיבקו: זה מקצוע עם פיקוח נפש

"אדריכלות זה כמו רפואה, זה מקצוע שיש בו פיקוח נפש", אומר האדריכל אילן פיבקו בשיחה עם Xnet, כשהוא מתבשר על השבתתם הצפויה של חמשת בתי הספר לאדריכלות היום (ד'). זאת, במחאה על תנאי ההתמחות של האדריכלים הצעירים בישראל. "יש היגיון בהתמחות", מבהיר פיבקו. "זה לא מקצוע שאפשר לקצר בו תהליכים. אדריכל צריך להוכיח שהוא מבין לא רק תיאוריות, ולכן צריך לשבת על התחת. אני גם לא חושב שמצוקת האדריכלים הצעירים היא כזאת נוראה".

  • Xnet יעביר במהלך היום דיווחים שוטפים על ההשבתה
משרדי אדריכלים בסדר הגודל של פיבקו, שעוסקים בקשת רחבה של תחומים, אין הרבה בישראל. כך יוצא שהמשרדים הגדולים מוצפים במתמחים, המשרדים הצעירים נדחקו לשוליים, ובתווך נמצאים לא מעט משרדים בגודל-הביניים. האדריכלית שרון נוימן, שתיכננה יותר מ-100 בניינים עד היום, לא רשאית (לפי התקנות הנוכחיות) להעסיק מתמחים. "למרות הוותק הרב שלי אני לא יכולה להעסיק כוח אדם צעיר", היא מספרת, "ועובדות אצלי רק אדריכליות ותיקות. לפרויקטים גדולים נדרשות יותר ידיים עובדות, ותנאי ההתמחות החדשים לא מאפשרים גמישות בהעסקת העובדים".

נוימן מזכירה שעבודה על פרויקטים גדולים נמשכת לעתים קרובות שלוש שנים ויותר, ומתלוננת כי תנאי ההתמחות הנוכחיים יצרו "תזזית מטורפת" במשרדי האדריכלים. "הדרישות לא ריאליות. הם מקבלים עבדים בחינם. אבל גם חלק מהמעסיקים סובלים מזה, ואני נמצאת במלכוד", היא אומרת.

שרון נוימן. אחרי 100 פרויקטים היא עדיין לא רשאית להעסיק מתמחים (צילום: עמית גושר)
שרון נוימן. אחרי 100 פרויקטים היא עדיין לא רשאית להעסיק מתמחים (צילום: עמית גושר)

האם זה משפיע על האיכות התכנונית?

מוקדם יותר השנה, כאשר Xnet ריאיין את יו"ר הוועדה המייעצת לרשם האדריכלים, האדריכלית נעמה מליס, היא הסבירה שההתמחות נועדה "להעלות את הרף המקצועי". גם האדריכל עמרי איתן, חבר הוועדה, השמיע השבוע טענות דומות.

האדריכל הוותיק מיכאל חיוטין חושב אחרת. "גם פעם היו בניינים טובים ובניינים גרועים, ולא הייתה התמחות", הוא מזכיר, "אז הבחינה עכשיו תשנה משהו? זה לא מה שישפיע על איכות הארכיטקטורה. אולי יש כאן רצון לשליטה מצד האנשים שיזמו את הנהלים החדשים". חיוטין אינו סבור שההתמחות הנוכחית מחזירה לאדריכלות הישראלית את זוהרה שהועם. "האם זה מה שיהפוך את האדריכלים הצעירים ליותר טובים? אם הם ידעו את התקנות? בשביל חוקים אפשר לפתוח ספר", הוא מדגיש.

מיקי (עם אשתו ושותפתו ברכה) חיוטין. איפה המורים של אז? (צילום: ארדון בר חמה)
מיקי (עם אשתו ושותפתו ברכה) חיוטין. איפה המורים של אז? (צילום: ארדון בר חמה)
לדעתו, הבעיה המרכזית מתחילה ברמתם הנוכחית של בתי הספר לאדריכלות. "ראשי המחלקות הפכו לאדמיניסטרטורים, בתי הספר מחורבנים, ואז גם הסטודנטים. בתקופה שלי היו מורים כמו מנספלד, יסקי ורכטר - מורים מצוינים ואנשים שנאבקו בשביל אדריכלות טובה". לתפישתו, בוגרי בתי הספר הנוכחיים רוצים להגיע לצמרת במהירות, כשהם שוכחים שגם האדריכלים הוותיקים עבדו קשה בצעירותם. "יש תחושה שהצעירים רוצים להרוג אותנו. הם מסתכלים על החברים ההייטקיסטים שלהם ורוצים גם להיות עשירים, אבל הם שוכחים שהמעסיקים שלהם מרוויחים שכר טרחה נמוך. בעיקר במגזר הציבורי", אומר חיוטין.
חיוטין: ''בתקופה שלי היו מורים כמו מנספלד, יסקי ורכטר - מורים מצוינים ואנשים שנאבקו בשביל אדריכלות טובה''

שכר טרחה נמוך ושכר עובדים נמוך

ואכן, אם יש עובדה שכל העוסקים בתחום מסכימים עליה, זוהי בעיית השכר העלוב של כל העוסקים במלאכה. "יש יותר מדי אדריכלים ושכר הטרחה לא מספיק גבוה", מסכים פיבקו. "המחירים לא הולמים את העבודה הנדרשת, וכשצריך להוציא תוכנית אנשים מורידים מחירים".

האדריכל הצעיר דביר דייטש, שהפך לאחרונה לשותף במשרד הוותיק "לוטן אדריכלים", אומר שתקרת הזכוכית הגיעה גם למשרדים ותיקים. "רוב המשרדים הם משרדי נישה שלא מתעסקים בכל סוגי הפרויקטים, ויש מעט מאוד משרדים שעונים לדרישות, מה שפוגע בחופש בשוק", הוא קובל.

ההערכות בתעשייה הן שאדריכלים צעירים משתכרים בין 5,000 ל-6,000 שקלים בחודש לאורך שלוש שנות ההתמחות, בעוד שראשי צוותים במשרדים גדולים יקבלו תלוש שכר של 11-14 אלף שקלים בחודש. דייטש, פעיל בפורום האדריכלים הצעירים, חושב שיש להקים לשכת אדריכלים ולהגדיר תעריפי מינימום במגזר הציבורי. "זה מקצוע חופשי. וכשמקצוע חופשי אינו מוסדר זה הופך להיות תיווך. הוא מפסיק להיות מקצוע שראוי להתייחס אליו".

נציגי הסטודנטים בחמש המחלקות מסרו הערב, כי הם מעריכים שמאות שובתים יגיעו לאוניברסיטת תל אביב מבתי הספר האחרים - בצלאל, ויצו, אריאל והטכניון - ובכך יצטרפו ל-250 הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. לא ידוע להם על מורים המתכוונים להגיע מחר למפגן התמיכה, אך הבהירו כי השביתה תתקיים כמובטח. ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטה, ערן נוימן, לא הביע עמדה בנושא.