בסצינת הסיום הבלתי נשכחת של "קזבלנקה" מביטים זו בזה אינגריד ברגמן והמפרי בוגארט, כשברקע נשקף מסלול טיסה מעורפל. מאז אותו סרט הפכו שדות התעופה – על מסדרונותיהם האינסופיים, קירות המסך, הקונסטרוקציות הדרמטיות, הדרגנועים והמזוודות והמפגשים המקריים שמתרחשים בהם - לאתר התרחשות פופולרי בסרטים ובסדרות טלוויזיה. מג'ניפר אניסטון ודיוויד שווימר ועד האריסון פורד, ממקולי קלקין ועד יהורם גאון, כולם קנו, אכלו, שתו, התנשקו, התאהבו, הציעו נישואים, נפרדו, נהרגו, נפצעו, נשדדו ונחטפו בשדות תעופה. לקראת סוף אוגוסט ורגע לפני שמתחילה עונת החופשות הבאה – החגים - איתרנו 10 שדות תעופה שהארכיטקטורה שלהם היא תפאורה מושלמת לכל סרט.
בראחאס, מדריד – טרמינל 4
זאת החוליה האחרונה בשדה התעופה Barajas שנחנך כבר ב-1931. את הטרמינל תיכנן האדריכל הבריטי עטור הפרסים ריצ'ארד רוג'רס (מתכנן מרכז פומפידו בפריז) בשיתוף המשרד הספרדי lamela, המתמודד בתחרות לתכנון האצטדיון ברמת גן. הקמת הטרמינל נמשכה מ-1997 ועד חנוכתו ב-2006, ומאז ועד היום הוא מדורג לא רק כאחד משדות התעופה היפים בעולם, אלא גם כאחד היותר עמוסים שבהם, עם קיבולת של עד 70 מיליון נוסעים בשנה.
האיקוניות של המרחב שמשתרע על פני 470,000 מטרים רבועים הושגה באמצעות רצף חוזר ונשנה, שנראה אינסופי, של עמודי הפלדה שצורתם כסמל הניצחון. הצבעוניות ההדרגתית והמהפנטת, בשילוב התקרה העקמומית שמחופה בבמבוק ושמשולבים בה סקיילייטים (תקרות חלון), מכניסה את התיירים לחגיגה מיידית ברגע הנחיתה.
קפיטל, בייג'ין – טרמינל 3
ב-2004 הוחלט לבנות חלק נוסף בשדה, שנחנך ב-1958, כדי לקלוט את המבקרים הרבים שיגיעו לאולימפיאדה כעבור ארבע שנים. אשתקד עברו שם כ-81 מיליון נוסעים. בין החברות שהחלו להשתמש בטרמינל החדש, שמשתרע על פני 986,000 מ"ר, גם "אל על" הישראלית. את המבנה תיכנן משרדו של נורמן פוסטר, האדריכל הבריטי הנודע, יחד עם חברת ההנדסה הענקית Arup, שמתכננת שדות תעופה רבים נוספים.
קונסטרוקציית הגג מחוררת, והיא מסייעת להתמצאות בזכות קרני השמש שחודרות לעומק המבנה. 16 גוונים צובעים את הקורות, מאדום בכניסה דרך הכתום ועד לצהוב בקצה. מסגרות הפלדה יורדות מטה ויוצרות מבנה דמוי קתדרלה, המעניק אינטימיות בקצותיו ודרמטיות במרכזו.
המלכה עאליה, עמאן
לפני כמה חודשים נחנך מסוף נוסעים המרוחק 35 קילומטרים מעיר הבירה של ירדן, אף הוא בתכנונו של נורמן פוסטר. בניגוד למרבית שדות התעופה שמתהדרים בקונסטרוקציות פלדה, הבניין הזה בנוי ברובו מבטון – בחירה חומרית שנבעה מהאקלים הלוהט.
עיצוב המבנה מושפע משלל אלמנטים ערביים: הגוונים השחורים והמראה הכיפתי הגיעו מהאוהל הבדואי; החיבור בין הכיפות והעמודים ביניהן משול לדקלי המדבר; ויצירת התבנית החוזרת (pattern) של שלל האלמנטים יחדיו נועדה להזכיר את הצורניות האיסלאמית המסורתית. צפו בהקמת הטרמינל:
דובאי - טרמינל 3
אורכו של המתחם שנחנך ב-2008 הוא לא פחות מקילומטר וחצי, והוא הוגדר עד לאחרונה כמבנה הגדול בעולם: 1.71 מיליון מ"ר שטחו של הטרמינל הזה, שמסוגל לקלוט 43 מיליון נוסעים בשנה. האדריכל הצרפתי פאול אנדרו (Paul Andreu), שתיכנן גם את שדה התעופה שארל דה-גול בפריז, אחראי על עיצובו. מלבד הצורניות האליפטית המתארכת, הוא מתקשט בשפה גרפית, ספק מקומית ספק גלובלית, שמנסה להדגים את עוצמתה הכלכלית של הנסיכות. זהו נמל הבית של Emirates, אחת מחברות התעופה המובילות בעולם..
המלך עבדול עזיז, ג'דה
השדה, שהוכתר כאחד היפים בעולם בדירוגים שונים וזכה בפרסים, נחנך ב-198. הוא תוכנן במשרד האמריקאי הנודע SOM (ראשי התיבות של שמות מייסדיו: skidmore owings & Merrill), החתום בין היתר על מגדל "סירס" בשיקאגו, העיר שממנה הוא פועל.
עיצוב נמל התעופה של ג'דה, המשתרע על פני 465 אלף מ"ר, מנסה לשקף את מסורת הנוודות הבדואית של סעודיה. המראה דמוי האוהל מסייע לשמור על קרירות המרחב למען 18 מיליון הנוסעים שעברו בו ב-2010, למשל.
דנוור
שדה התעופה הראשי של קולורדו אמנם מזכיר את הטרמינל הסעודי בצורות האוהלים הנשקפים למרחוק, אך לפי משרד האדריכלים Fentress Architects, הרעיון שעומד מאחורי הצללית השמימית שונה לחלוטין. את הקונספט, שאותו גיבשו בתוך שלושה שבועות, שאבו המתכננים מהרי הרוקי המושלגים שצופים על קולורדו. הממברנה שמחפה את הבניין (185 אלף מ"ר שטחו, השני בגודלו בארה"ב מבחינת שטח) יוצרת את מבנה המתיחה הגדול בעולם. בשדה הזה עברו אשתקד 53 מיליון נוסעים, שמדרגים אותו במקום ה-11 בעולם בתעבורת נוסעים.
מנרה, מרקש
שדה התעופה שהוקם בימי מלחמת העולם השנייה חנך ב-2008 אגף עכשווי, קטן יחסית (22 אלף מ"ר), שבו עברו ב-2009 כשלושה מיליון איש. העיצוב משלב מסורת מרוקאית ואלמנטים מודרניים, ועל התכנון הופקדו המשרד E2A Architects והמשרד הצרפתי Cr Architects. הם עיצבו חזיתות שמורכבות מ-24 מעויני בטון שביניהם זכוכית מודפסת המעוטרת באלמנטים איסלאמיים. הגג מורכב מ-24 אלמנטים דומים מפלדה, ועליו מונחות 72 פירמידות המחופות תאים פוטו-וולטאיים לחיסכון באנרגיה.
בילבאו
בטרמינל של העיר הבאסקית, שנחנך ב-2000, עברו אשתקד ארבעה מיליון נוסעים. את המבנה, ששטחו 32 אלף מ"ר, תיכנן האדריכל הקטלוני סנטיאגו קלטראווה, מתכנן גשר המיתרים בכניסה לירושלים ובפתח תקווה. המבנה עשוי בטון לבן וזכוכית, ונראה מורכב משתי כנפיים ענקיות כשקצה חד במרכזו. הוא זכה, כמו רבות מיצירותיו של קלטראווה, לכינוי מעולם החי והצומח: "היונה". גם יצירה זו, כמו רבות אחרות שלו, ספגה ביקורת על חוסר הפרקטיות שלה ועל חוסר היכולת להתפתח ולאפשר שינויים עתידיים במבנה.
קנסאי, אוסקה
השדה (שנחנך ב-1994) הוקם על אי מלאכותי מחוץ לעיר היפנית הענקית, בתכנונו של האדריכל האיטלקי הנודע רנצו פיאנו, שזכה בתחרות בינלאומית. ההישג המשמעותי בתכנון היה כמובן הנדסי: שרטוט השדה החל עוד לפני שהאי המלאכותי הוקם. המבנה נישא על יותר ממיליון עמודי תמיכה, והגג שלו מורכב מאוסף של קשתות לא זהות עם רדיוסים משתנים, שמאפשרים את זרימת האוויר באופן ראוי. את הקונסטרוקציה מחפים לא פחות מ-82 אלף פאנלי נירוסטה, זהים בגודלם.
באואן, שנז'ן – טרמינל 3
האגף החדש של נמל התעופה של שנז'ן, אחת הערים הסואנות בסין, נמצא בהליכי בנייה מתקדמים. האדריכלים האיטלקים מסימיליאנו ודוריאנה פוקסאס, שתיכננו גם את מרכז פרס לשלום ביפו, עמלו על עיצובו החדשני. הטרמינל ייבנה בשלבים עד חנוכתו המלאה ב-2035, ואז הוא אמור להשתרע על פני 400 אלף מ"ר.
האדריכלים מצהירים כי הם לא מציעים עוד בניין הייטק טיפוסי, אלא מרחבים וחללים עטופים בבטון, עם תאורה שחודרת פנימה דרך קמרונות ופתחים בלתי זהים. שאיפתם היא לייצר חלל פנימי נזיל (פלואידי) שמכיל תנועה והשהיה בעת ובעונה אחת.
