"לבנות בניינים יפים זה לא הכל. רם קולהאס לא היה זוכה לתהילה ללא הספרים שכתב", טוען האדריכל שרון רוטברד, שהקים ב-1994 את הוצאת "בבל" והקים לתחייה את מדף ספרי האדריכלות העברי. ספרי אדריכלות תופסים מקום של כבוד בכל חנות וספרייה בעולם המערבי, אך מדף ספרי האדריכלות המקומי נותר עד לאחרונה מצומצם וחבוי. "דור אדריכלי הבאוהאוס שפעלו כאן (בשנות ה-30 וה-40, מ"י) היו אדריכלים שבאו מתרבות חיה ומתווכחת, כותבת וקוראת", סבור רוטברד. "לדור שבא אחריהם (עם הקמת המדינה, מ"י) הייתה כל כך הרבה עבודה שלא היה להם זמן לקרוא או מה לקרוא".

עוד כתבות על ספרי אדריכלות ישראליים:

>> ספר על חיליק ערד, מתכנן הקיבוצים

>> ארץ כותבת: 10 ספרי אדריכלות ישראליים

>> מה צריך על המדף? 10 ספרי יסוד על אדריכלות

המצב לא השתפר עם דור האדריכלים שצמח כאן בשנות ה-70 וה-80. אף שעומס העבודה הופחת, רובם העדיפו להסתפק בז'ורנלים צבעוניים שהטקסט בהם היה רק חלק משני. הדבר ניכר במידת העומק של עבודותיהם ובשיח שהם עדיין מלהגים בבתי הספר לאדריכלות. הבשורה הטובה היא שהדור הצעיר של האדריכלים פתוח יותר לקריאה ולהשכלה, ועדות לכך ניתן למצוא ברצון לשמוע וללמוד, בנהירה לתארים מתקדמים ולהתערבות גוברת והולכת בעולם האינטלקטואלי.

אחרי הכל, ספרים מפתחים רעיונות ומעמיקים דיונים, שמעוררים בתורם כלי עבודה חדשים. חשוב לעודד חשיבה מעמיקה ומקורית באמצעות ספרים רציניים, במדינה שבה מיחזור הידע הפך למגיפה הן בתכנון והן בהוראת האדריכלות. המחסור במחקר ובביקורת איכותיים הפקיר את הזירה, שהייתה נתונה בעבר בידי האדריכלים, לידיהם של מתכנני ערים, כלכלנים ומשפטנים, שהפכו הודות לריק שנוצר לנותני הטון.

הספרים שחסרים כאן

הספרים המקומיים שחסרונם מודגש יותר מכל הם אלה שצריכים להציג את המציאות שבה אנו חיים, ושאיתה אנו נדרשים להתמודד: הדירות והבתים שבהם הישראלים מתגוררים, סביבות העבודה שלהם ומרחבי הפנאי והנופש – כל המקומות שהאזרחים מאבדים בהם את זהותם, באשמתם של תכנון בינוני, רמיסת תנאי עבודה בסיסיים או השתלטות בעלי הון. לאדריכלות יש עבר מפואר שחובה להכיר, וההתנתקות ממסורת יוצרת מקצוע שמורכב בעיקרו מגחמות מועתקות מפרויקטים שמתפרסמים בחו"ל. גם זו תפקידה של ספרות אדריכלית.

אז כדי לעודד אדריכלים ובעלי עניין להכיר פרויקטים לא רק דרך תמונות אלא גם דרך החוויה עצמה, רצוי להוציא אטלס ישראלי המרכז וממפה פרויקטים לפי יישובים. כך אפשר לשלב בכל נסיעה שגרתית ביקור בפרויקט אדריכלי (מוכר או נשכח), ולקבל הסבר מאיר עיניים על הפרויקט ומתכנניו. גם הפריפריה היא תחום מופקר: ההתמקדות בירושלים ובתל אביב הותירה את ערי הפיתוח והמושבים הרחק מהשיח התכנוני, והחור על המדף משקף את ההזנחה באותם מרחבים.

לא קל להוציא ספר אדריכלות בישראל. שיטת המכירה ברשתות הספרים והיעלמותן של החנויות העצמאיות מקצרות את חיי המדף של כל ספר, מה שמחסל את נוכחותם של ספרי האדריכלות והאמנות על המדפים. הפקת ספר אדריכלות מושקע יכולה לעלות כ-100 אלף שקלים (יש מי שמסתפק בשליש התקציב, אך יש גם ספרים שעולים כפליים). כך, למשל, הספר החדש על חיליק ערד עלה 100 אלף שקלים והודפס ב-500 עותקים הנמכרים כל אחד ב-100 שקלים, כך שההשקעה הכספית לא תכוסה.

את העדנה של ספרי האדריכלות הישראליים אפשר לראות ב-30 הספרים שיצאו לאור בשלוש השנים האחרונות. הם עוסקים בקורות חייהם של אדריכלים (כמו נחום זולוטוב, היינץ פנחל, יהלום-צור, ברכה ומיכאל חיוטין), במבנים (מפעל ארגמן, בית אוסישקין), בתופעות מרחביות (הקיבוץ, הבית הערבי) ובתכנון עירוני (תל אביב, שכונות מגורים). לכבוד שבוע הספר, פנינו למוציאים לאור, גרפיקאים, חוקרים ואדריכלים המעורבים בשוק הוצאת הספרים, כדי לשמוע איך הוא נראה מבפנים ומה התוכניות שלהם לשנה הקרובה.

מומחה בכתיבה על ירושלים. קרויאנקר
מומחה בכתיבה על ירושלים. קרויאנקר

אדריכל דוד קרויאנקר , שספריו הם אולי המצליחים ביותר בתחום, כתב כ-30 ספרים וקטלוגים על אדריכלות בירושלים, ובכלל זה סדרה בת ששה כרכים הממפה את האדריכלות בעיר לפי תקופות ואזורים. המשאבים הכספיים להוצאת ספר שלו, הוא מסביר, מתחלקים לשניים –שלב המחקר, ואחריו שלב העריכה וההדפסה. את הספר על קריית העירייה בירושלים מימנה העירייה, את הספר על קמפוס גבעת רם מימנה האוניברסיטה העברית, ואת הספר על מתחם ממילא החדש מימן יזם הנדל"ן אלפרד אקירוב (והספר מכר כ-7,000 עותקים). לדעתו, כשמדובר בספרים על אדריכלים חיים לא ראוי שקרנות יממנו את ההוצאה, אלא האדריכלים עצמם, בפרט אלה שיכולים לעמוד בכך כלכלית.

מה השתנה בהוצאת הספרים במהלך השנים?

"המצב שלי היה יחסית טוב, כי התחלתי להוציא ספרים בשנים היותר טובות של המו"לות, אבל היום יותר קשה. זו תקופה של ארבעה ב-100 שקל ולא ניתן למכור ספר ביותר מ-120 שקלים, ולכן קשה להוציא ספרי אדריכלות שההפקה שלהם יקרה".

מיהו קהל היעד?

"הספרים שלי הם בדרך כלל לא ספרי אדריכלות נטו. האדריכלות היא חלק מהסיפור ההיסטורי של המקום, שמורכב גם מתכנון עירוני וגם מהאנשים שבתוך כל אותם בתים. אנשים לא אוהבים לקרוא על אדריכלות בלבד, יש לזה קונוטציה שמפחידה אדם מן השורה. אני מביא את אופי התקופה, את סוג האנשים שגרו בבתים ומציג הקשר תרבותי והיסטורי, כי רק כך אתה יכול להסביר את היצירה האדריכלית".

מהו הספר הנמכר ביותר שלך?

"אחרי שהשלמתי את ששת הכרכים בסדרה 'אדריכלות בירושלים - תקופות וסגנונות', החליטה הוצאת ונדום (Vendome Press) האמריקאית למכור תמצית של הסדרה בשפה האנגלית בכרך אחד. אותו כרך יצא גם בגרמנית, בצרפתית ובאיטלקית וכל מהדורה יצאה ב-10,000 עותקים. הספר יצא גם בעברית עם הקדמה מאת חיים באר ונמכר ב-8,000 עותקים. ממשיכים להדפיס ממנו מהדורות חדשות והוא נחשב לאחד מספרי העיון המצליחים של 'כתר'".

איזה ספר חסר לך במיוחד על מדף הספרים העברי?

"חסרים לי ספרים על תל אביב ויפו, כמו סדרת הספרים שהוצאתי על ירושלים, שמסכמים את כל התקופות והסגנונות האדריכליים. נכון שיצאו ספרים על תל אביב, אך אלה ספרים פרטניים שעוסקים בסגנון האקלקטי או בבאוהאוס, אבל חסר ספר מקיף שעוסק בכל השכבות. תל אביב, ובמובן מסוים גם חיפה, היא עיר שיש לה שני קטבים - מצד אחד סגנון מוסלמי ומצד שני סגנון מודרני, ובאמצע בנייה נוצרית וטמפלרית ועוד מגוון סגנונות שמייצגים בני לאומים שונים. חסר הספר שיציג את התרומה של כל אחד מהם לסיפור של תל אביב-יפו".

מיכאל גורדון. מעצב גרפי בולט (צילום: אנדרי טמצ'נקו )
מיכאל גורדון. מעצב גרפי בולט (צילום: אנדרי טמצ'נקו )

המעצב הגרפי מיכאל גורדון עיצב ספרי אדריכלות רבים, בהם "הפרויקט הישראלי" מאת צבי אפרת, "אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדאט הבריטי 1948-1917" מאת עדה כרמי-מלמד ודן פרייס ו"אדריכלות לירית" מאת רם כרמי. לדבריו, למעצב גרפי "ספרי אדריכלות הם העבודה הכי לא משתלמת. זה הרבה יותר מורכב מכל ספר, זו עבודה לא מתגמלת מבחינה עסקית, והדבר נכון לכל ספרי האדריכלות שעשיתי. אי אפשר לשלם את זמן העבודה שהושקע".

מי מממן?

"כל הספרים האלו ממומנים מתמיכות של קרנות או באופן פרטי. הוצאות הספרים מוציאות רק ספרי טקסט שעלותם נמוכה".

טולה עמיר. הרבה ספרים חסרים על המדף המקומי (צילום: טל זכות)
טולה עמיר. הרבה ספרים חסרים על המדף המקומי (צילום: טל זכות)

אדריכלית טולה עמיר כתבה את הספר "נחום זולוטוב - אדריכל ומתכנן ערים" במסגרת הוצאת "אמה" שאותה ייסדה. הספר החל ביוזמה של המחלקה לאדריכלות בבצלאל, שלבסוף לא התממשה, ועמיר כתבה אותו במקביל לעבודתה כאדריכלות ומרצה. "השקעתי המון המון עבודה", היא אומרת. "לא מדובר רק במימון אלא בזמן שלי. דרוש גם תקציב יפה. התחלתי בהתנדבות, אבל לאחר תקופה הייתי כבר ממומנת לגמרי הודות ל'מרכז ההדרכה לספריות' ולתרומה פרטית בעילום שם".

מה דעתך על שוק ספרי האדריכלות המקומי?

"השוק מאוד מצומצם. אני חושבת שצריך להקים גוף שבו יהיו שותפים כל בתי הספר לאדריכלות בתחומי הקו הירוק, ושייקחו על עצמם להוציא ולתעד את ההיסטוריה של האדריכלות שלנו. הייתי רוצה גם כתב עת אקדמי ואינטרנטי, שיופיעו בו מאמרים על תרבות אדריכלית ישראלית ומאמרים אקדמיים מתורגמים. הסטודנט הישראלי מתקשה להתמודד עם טקסט שאינו מתורגם, וצריך להנגיש לו את העולם הזה".

איזה ספר אדריכלות חסר לך על המדף?

"הייתי רוצה לראות יותר ספרים שעוסקים בחיבור בין אדריכלות וחברה והיחסים ההדדיים ביניהם. גם חסרים לי ספרים על היחסים בין תרבות ואדריכלות וכיצד באות לידי ביטוי מגמות תרבותיות באדריכלות. מבחינת מונוגרפיות חסרים לי ספרים על אדריכלי נוף כמו הלל עומר, יוסף סגל, צבי דקל ומילר-בלום. בתחום התכנון העירוני חסרות מונוגרפיות על דוד בנט וריכרד קאופמן ובתחום האדריכלות חסרות על דוד ינאי, שמואל ביקלס ודוד אנטול ברוצקוס, חסר גם ספר על נשים אדריכליות".

מיכה גרוס. מרכז באוהאוס (צילום: נלו כהן)
מיכה גרוס. מרכז באוהאוס (צילום: נלו כהן)

מיכה גרוס, מבעלי החנות "מרכז הבאוהאוס" בתל אביב, הוציא לאור 15 ספרי אדריכלות וקטלוגים, כמו "יוסף טישלר – אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב", "לוטה כהן – חלוצת האדריכלות בישראל" ו"באוהאוס בירושלים".

איך מימנתם את הספרים?

"את הספר על האדריכל יוסף טישלר הוצאנו בעקבות פנייה של המשפחה, שרצתה תערוכה וקטלוג. ישבנו עם ברוך רביד (היסטוריון שפרסם את המונוגפריה על האדריכל יוסף ברלין וכעת גם על טישלר, מ"י) וראינו שהחומר מעניין וטוב. המימון בא מהמזמין. השוק מאוד קטן ואם כבר מוציאים אז חייבים שהספר יהיה דו-לשוני כדי לכסות את ההוצאות ולנסות להיות רווחיים".

כמה זה עולה?

"קשה להגיד. המחבר והצלם עובדים חינם אך עלות ההפקה מתחילה ב-200 אלף שקלים ל-500 עותקים, המשמעות מבחינת מספר העותקים זניחה, ומתבטאת בסכום של כ-20 אלף שקלים אם רוצים להכפיל את הכמות מספר העותקים".

''עיר לבנה, עיר שחורה''. ספרו המשפיע של שרון רוטברד, ''בבל''
''עיר לבנה, עיר שחורה''. ספרו המשפיע של שרון רוטברד, ''בבל''

הזוג שרון ועמית רוטברד הם מייסדי הוצאת הספרים "בבל", שבמסגרתה הקים שרון את סדרת "ארכיטקטורות" וגם כתב את הספרים "אדריכלות קונקרטית" על אברהם יסקי ו"עיר לבנה עיר שחורה". "הרעיון היה לנסות להוציא ספרים שאני רוצה שאדריכלים יקראו, כי אני חושב שיש בעיה עם זה שאדריכלים הם בורים ולא קוראים ורואים את התוצאות במרחב", הוא אומר. לדבריו,."כל המהלכים המשמעותיים שנעשו באדריכלות המודרנית לא היו יכולים לקרות ללא הטקסט. לספרים של אדולף לוס, אלדו רוסי או רוברט ונטורי היתה השפעה והם יצרו למחברים שלהם מעמד יותר תקיף בשדה האדריכלות. לבנות בניינים יפים זה לא הכל". ועדיין שרון רוטברד אופטימי, משום ש"התוצאה העיקרית של ההתפתחות הטכנולוגית היא שיש יותר אנשים שכותבים ספרים".

איזה סוג של ספרי אדריכלות אתם מוציאים?

עמית: "המטרה שלה אנחנו מנסים לשמור אמונים היא פחות ספרי מונוגרפיות, אלא יותר ספרי תיאוריה וביקורת. נכון שפה ושם יוצאים ספרי מונוגרפיות (כמו על יסקי ועל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, מ"י), אך הם לא עיקר הסדרה".

כמה עולה להוציא ספר?

עמית: "זו שאלה מצחיקה, כי אם מדובר על ספר של 80 עמודים בשחור לבן המחיר יהיה שונה מספר של 800 עמודים שכולו בצבע".

שרון: "מבחינה כלכלית בכלל לא כדאי להוציא ספרים בארץ. אין יותר מקום בחנויות כי הכל מבצעים. יש פחות ופחות 'בק ליסט', שהם ספרים שיצאו לפני כמה שנים ולא רק בחודשיים האחרונים. לתהליך הזה יש השפעה בכך שיש פחות חנויות ספרים עצמאיות שמשקיעות ב'בק ליסט'. בסטימצקי בקושי יש מדפים שמוקדשים לאדריכלות ואמנות, ויש פגיעה גדולה בספרים מיוחדים כמו ספרי אדריכלות".

מה מתרחש בזירת הספרים בחו"ל?

שרון: "במקומות שהשוק יותר בריא, ספרי האדריכלות עולים המון כסף. בניו יורק, למשל, מחיר של 35 דולר הוא סביר, אבל בארץ אתה לא יכול למכור בכאלה מחירים".

הספרים איבדו את מעמדם?

שרון: "אני לא חושב שהספרים איבדו את מעמדם, אולי אפילו ההיפך. הקריאה האינטרנטית קצרת-רוח והספר, מכל הצורות התרבותיות, הוא מדיום שמצליח להחזיק מעמד. אין שום דבר שמתקרב לחוויה של ספר מנייר. חווית הקריאה באייפד הרבה פחות נוחה".

מי קהל הקוראים שלכם?

עמית: "לא מספיק גדול ולא מספיק רחב. בעיקר סטודנטים לאדריכלות, אדריכלים, מהנדסים ומי שקרוב לתחום. אחד הדברים המתסכלים הוא שאם היה פה קהל קוראים יותר מודע ויותר גדול, היה ניתן להוציא יותר ספרים מושקעים. יש מעגל סגור, והוצאת ספר עתיר השקעה היא סיכון, כי את רוב הספרים אנחנו מממנים בעצמנו. זה המצב של התחום והוא לא משמח, אבל יש ספרים שיש להם השפעה גדולה והם יוצאים בכמה מהדורות כל שנה, שכל אחת מהן בת 500 עותקים. ביקוש צנוע אבל בהחלט קשיח".

אילו ספרים?

עמית: "'עיר לבנה עיר שחורה', 'דיבור לריק, למרות הכל' מאת אדולף לוס ו'לא ביפו ולא בתל אביב' בעריכת מוקי צור ושרון רוטברד".

יש ספר שחסר לכם במיוחד על מדף הספרים העברי?

שרון: "תרגום לספר של אלדו רוסי 'ארכיטקטורה של עיר'. הספר 'ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון' של ריינר בנהם שתורגם בעבר לעברית ואזל מזמן מהחנויות. הייתי רוצה להוציא את 'המלה חסרת האמנות' (The Artless Word) מאת פריץ נוימאייר, שהוא ביוגרפיה של מיס ואן דר רוהה. את 'הסגנון הבינלאומי' של הנרי ראסל היצ'קוק ופיליפ ג'ונסון, וחסרים לי תרגומים לספרים נוספים של לה קורבוזיה כמו 'אורבניזם', וספרים יותר עכשוויים של רם קולהאס.

ואילו ספרים על אדריכלות ישראלית חסרים לך?

שרון: "חסרה אנתולוגיה מסודרת של אדריכלות. ספר בלי הרבה פרשנות וביקורת, אלא משהו יותר בסיסי, כמו אנציקלופדיה של אדריכלות ישראלית. חסר לי גם ספר מאמרים של רם כרמי".

צבי אפרת: ''סטודנטים קוראים'' (צילום: מיכאל יעקובסון)
צבי אפרת: ''סטודנטים קוראים'' (צילום: מיכאל יעקובסון)

אדריכל צבי אפרת, מרצה בכיר במחלקה לאדריכלות בבצלאל, חיבר בשעתו את שני כרכי הספר "הפרויקט הישראלי, בנייה ואדריכלות, 1973-1948".

סטודנטים קוראים ספרים?

"סטודנטים בהחלט קוראים ספרים. אני יודע ש'הפרויקט הישראלי' הוא הספר מספר 1 בהשאלות בספריות של בצלאל והטכניון".

כמה ספרים נמכרו ממנו?

"הודפסה מהדורה ראשונה של אלף עותקים שאזלה, ולכן מוזיאון תל אביב הדפיס מהדורה נוספת שגם היא מתקרבת לסיומה, אבל הספר נמכר ביוקר וזה מרגיז אותי".

יש ספר שחסר לך במיוחד על מדף הספרים?

"על ריכארד קאופמן, שהיה האדריכל הרשמי הראשון של התנועה הציונית והוא זה שקבע את כל הפרדיגמות הראשונות של היישובים הכפריים, שכונות הגנים וטיפולוגיות מבניות. היתה לו חשיבות גדולה כדמות אב של התכנון והאדריכלות בארץ ישראל. חוץ מזה הוא היה אדריכל נפלא וחסרונו של הספר הוא חור בהשכלה של המקום הזה".

ואלה ספרי האדריכלות שעומדים לצאת לאור בשנה הקרובה:

  • ספר על האדריכל משה לופנפלד (2010-1931) – עורכת: הדס שדר
  • "אדריכלות מודרנית" (Modern Architecture: A Critical History) – קנת' פרמפטון (הוצאת בבל)
  • "זמן שימור" – אמנון בר אור (הוצאת בבל)
  • The Architecture of The Well Tempered environment – ריינר בנהם (הוצאת בבל)
  • "ארץ חלולה" – אייל ויצמן (הוצאת בבל)
  • "עיר-תעשייה", על אזורי תעשיה בערים בישראל – טלי חתוקה וצוות המעבדה לעיצוב עירוני
  • "עירוניות" (טרם נקבע שם סופי לספר) – טלי חתוקה ויוברט לו-יון
  • "ללמוד מהוורנקולר" (Learning from Vernacular) – עורך: פייר פריי (מוזיאון מוניו גיתאי בחיפה)

  • "אקולוגיה. עיצוב. סינרגיה" – עורכים: פרנק אוקרט בשיתוף IFA Berlin (מוזיאון מוניו גיתאי בחיפה)
  • "חול ופאר, אדריכלות אקלקטית בתל אביב" – תמי לרר (מרכז הבאוהאוס)
  • "ברוטליזם בבאר שבע" – הדס שדר (מרכז הבאוהאוס)
  • "באוהאוס בקיבוצים" – יוסי קליין (מרכז הבאוהאוס)
  • "אדריכלות מודרנית בחיפה" – אינסה סונדר (מרכז הבאוהאוס)
  • "כפר שלם/סלמה" – שמואל יבין (מרכז הבאוהאוס)