התמורות הדרמטיות בכלכלה העולמית ניכרות היטב בקו הרקיע העירוני ברחבי העולם "החדש". המטרופולינים התוססים של המעצמות במזרח התיכון ובמזרח הרחוק מתהדרים בגורדי שחקים ראוותניים, שמתרברבים ביניהם מי יותר גבוה. אחרי מגדלי-העל שוברי-השיאים שצצו בדובאי ובטייפה, בשנגחאי ובקואלה לומפור, מגיע עכשיו תורה של היבשת השחורה להיכנס לתחרות.

עוני, חולי ושחיתות הן שלוש מלים נרדפות למושג "אפריקה". עם זאת, מערב אפריקה חווה בשנים האחרונות צמיחה משמעותית, ויותר ויותר ידיים זרות נשלחות לאזור המתפתח כדי ליהנות ממטעמי השינוי – בעיקר ממשלת סין, אך גם ארצות הברית והאיחוד האירופי בתמונה, וכמובן שגם יזמים ישראלים. השבועון הכלכלי היוקרתי "אקונומיסט" חלק לאחרונה שבחים לשיפור ברמת המשילות במערב אפריקה, וימים יגידו אם גם האזרחים האפריקאים נהנים מהצמיחה הזו.

עד היום, מעט מאוד ערים באפריקה התגנדרו במגדלים. גורדי שחקים נבנו בעיקר בקהיר, בקזבלנקה ובערים המערביות של דרום אפריקה – קייפטאון ויוהנסבורג. האחרונה מחזיקה בתואר "המגדל הגבוה ביותר באפריקה", הודות למרכז קרלטון ששומר על התואר מאז 1973. הבניין מיתמר לגובה של 223 מטרים, על פני 50 קומות שמכילות שטחי מסחר, משרדים וחנויות.

אשכול של 6 מגדלים

את יוהנסבורג, שמגדליה מובילים את רשימת גורדי השחקים האפריקאיים הגבוהים ביותר מאז שנות ה-30, תעקוף בתוך שלוש שנים אקרה, בירת גאנה. באחד מפרווריה של העיר יוקם פרויקט המגורים והתעסוקה Hope City (עיר התקוה). מדובר באשכול של שישה מגדלים, שאחד מהם יצמח לגובה של 270 מטרים (75 קומות) במטרה לכבוש את אליפות הגובה האפריקאית. התואר הזה יישלל ממנו אם אלג'יר, בירת אלג'יריה, תספיק לעקוף אותו בעזרת מגדל שעתיד להיתמר לגובה 80 קומות.

באקרה-רבתי מתגוררים כ-2.3 מיליון איש. בעיר אפשר לראות מונומנטים כמו שער הניצחון, לצד מבנים עכשוויים כמו התיאטרון הלאומי והאצטדיון שחודש ב-2007, כמו גם שרידים בנויים שנותרו מימי הקולוניאליזם האירופאי שכבש את היבשת כולה. מאחר שמרקם המגורים באקרה מתאפיין בעיקר בבנייה דלה, שחלקה עשוי בוץ ועץ, עצם ההחלטה להקים פרויקט מודרני בסדר גודל כזה היא מהלך שמשקף את השינויים באפריקה.

היוזמה הגרנדיוזית תעלה 10 מיליארד דולר, והיא ממומנת בשיתוף פעולה בין חברת הטלקום RLG, שבבעלותו של איל-ההון הגנאי Roland Agambire, לממשלת גאנה. זאת, כחלק ממאמץ להפוך את המדינה, שנחשבת כאחת המדינות היותר דמוקרטיות ביבשת ואף מובילה על ישראל בדירוג חופש התקשורת העולמי, לשחקן פעיל בכלכלה הגלובלית. עם צמיחה ממוצעת של 8% בחמש השנים האחרונות, גאנה היא הכלכלה הצומחת ביותר באפריקה, ואחת מ-10 הכלכלות עם הצמיחה הגבוהה בעולם.

זו תהיה עיר אנכית?

לא משרד אדריכלים מפורסם קיבל לידיו את הפרויקט, אלא האיטלקים הצעירים תומאסו פרינצ'יפי ופאולו ברשה, בעלי משרד OBR. בדומה לעמיתיהם באירופה, גם הם מחפשים פרנסה מחוץ ליבשת הישנה ששרויה במשבר עמוק. בבריף של הפרויקט כתבו האדריכלים, כי "זו לא תהיה עוד סדרה של אובייקטים מפוזרים בנוף, אלא מרחב ייחודי", את הייחוד הזה הם שואפים להשיג באמצעות מערכת של גשרים שתחבר בין האובייקטים ושתאפשר מגוון פעילויות חוץ שישתלבו בסביבה הנופית.

המתחם ייבנה על פיסת קרקע ריקה ששטחה 100,000 מ"ר, והשטחים הבנויים יכללו 1.5מיליון מ"ר. 50 אלף איש אמורים לעבוד בפארק הטכנולוגי שיוקם במתחם, שיוקדש לענף ה-ICT(מידע ותקשורת), וכ-25 אלף בני אדם אמורים לגור בו. לצידו של גורד השחקים הראשי ייבנו שני מגדלים, המיתמרים לגובה 216 מטרים והם בני 60 קומות, ושלושה מגדלים נוספים בגובה 152 מטרים (42 קומות) כל אחד.

האדריכלים מבקשים להגשים את חזון "העיר הוורטיקלית" (אנכית), שאדריכלים רבים משננים אותו. הפרויקט מתוכנן בהתאם לתקן האמריקאי לבנייה ירוקה (LEED). קומת הקרקע תהיה מסחרית וציבורית, ובעיר החדשה הזו יוקמו מרכזי ספורט, בית חולים, אוניברסיטה טכנולוגית וחללי ייצור. המתכננים מצהירים ש"אין כוונה לייצר עוד בניינים מפוארים, אלא להתמקד בחיים שבתוך המבנה", והיזם מקווה שזו תהיה "חממת הייצור הגדולה בעולם" – שתייצר מעל מיליון מוצרים ביום. ההצהרה היומרנית תיבחן במציאות, כאשר הפרויקט יושלם. הקמת הפרויקט החלה לפני כחודשיים, והוא אמור להיחנך ב-2016.