תחילת הדרך היתה לפני כעשר שנים: בני הזוג ערמון רכשו להשקעה דירת גג קטנה בבניין ישן, שנבנה בשנות ה-60 ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב. אילון ערמון – מעצב תעשייתי בהכשרתו, מרצה ב-HIT (המכון הטכנולוגי חולון) ויזם נדל"ן לפרנסתו – זיהה את הפוטנציאל והציע לדיירי הבניין לשפץ ולחדש אותו, בתמורה לשטח הגג כולו. "באותו זמן, שנת 2002, הנושא של תמ"א 38 היה בחיתולים והעניין לא היה בתודעת הדיירים, היזמים או העירייה. תהליך האישור מול הדיירים ארך מספר שנים. כשהחוזה נחתם תמ"א 38 כבר היה בתוקף, ולא רק חידשנו ושיפצנו את הבניין, אלא גם חיזקנו אותו נגד רעידות אדמה", הוא מספר.
שיפוץ וחיזוק הבניין ארכו שנה ושלושה חודשים והסתיימו לפני כחצי שנה. על הפרויקט, שבמסגרתו נוספו לבניין שתי קומות, פיקחה אדריכלית תמר ברגר (קבלן: כמאל חיג'לה). לפני ארבעה חודשים נכנס אילון להתגורר בדירה, שמשתרעת על פני 170 מ"ר בארבעה מפלסים ועוד 160 מ"ר מרפסות, עם שני ילדיו (בני 15 ו-18). ריבוי המפלסים מאפשר לבני הבית פרטיות מקסימלית והפרדה בין המתבגרים למבוגרים. >> גם הבית הזה ייפתח לקהל הרחב במסגרת סוף השבוע של "בתים מבפנים", 2-4 במאי. לפרטים נוספים לחצו כאן.אילון עיצב את פנים הבית, ואף ביצע בעצמו חלק ניכר מעבודות הגמר – עבודות נגרות, מסגרות וגננות. הוא בחר בפלטת חומרים בסיסית – רצפת בטון מוחלק בקומת הכניסה (עבודה: משה אשל), פלדה, פרקט עץ אורן צבוע שחור בחדרי השינה ודק אורן בצבע טבעי במרפסות, ופריטי נגרות מעץ אלון. החלונות הרחבים מוסגרו בפרופיל בלגי לבן (חיים בלג'ו) ודלתות הפנים עוצבו עם מסגרת פנימית ונצבעו לבן ("דלתות חקשוריאן"). את התקרה מעטרות קורות פלדה, שמחזיקות את משקלה של תוספת הבנייה. הן נצבעו לבן, כמו הקירות והתקרה, ומשוות לחלל אופי של לופט.
דלת הכניסה לדירה מפתיעה בשונותה מהניקיון העיצובי בפנים. היא רחבת ידיים ועתיקה, עשויה עץ כהה וויטרינת זכוכית. מקורה בבית ישן בבוקרשט, רומניה, שיועד להריסה במסגרת מיזם בנייה שבו היה אילון מעורב. "במושגים רומניים מדובר בבית קטן ולא מיוחד. במושגים של תל אביב בית כזה היה זוכה לשימור. גם בבוקרשט יש תקנות שימור חמורות, אבל הבית הזה לא היה כלול בהן וקיבלנו היתר להריסתו. ביקשתי מהקבלן לפרק כמה פריטים ממנו, ביניהם הדלת", מספר אילון.
הדלת נפתחת למבואה גדולה, שבה מוקמה ספרייה רחבת ידיים עם פלטת עץ אלון שמתפקדת כשולחן עבודה. אילון בנה את הספרייה סביב שלושה חלונות צרים וארוכים. נוף גגות תל אביב מבליח דרכם בינות לספרים. "מבחינתי הרווחתי שלוש תמונות", הוא אומר. פינת העבודה מצומצמת וספרטנית: "קשה לי לעבוד ליד שולחן. פינת העבודה היא בעיקר פורמלית. אני עובד בכל הבית ולא יושב. פה נמצאים המחשב והחיבור לאינטרנט".
בהמשך לסלון שולחן אוכל שבנה אילון – מסגרת ורגליים עשויות פלדה מושחרת ופלטת עץ שנצבעה בשחור. הכסאות סביבו עשויים עץ עם מושבי עור ומולו הונח כאלמנט דקורטיבי המנוע הישן של מעלית הבניין. השולחן מוביל למטבח מינימליסטי שגם אותו עיצב ובנה: ארונות נמוכים עם משטח עבודה (שיש קררה לבן מ''בן אלי אלשיך'') בצורת האות ר' ומדפים מעץ אלון טבעי, ממוסגרים בפרופיל ברזל צבוע לבן. אילון החליט לא לסגור את הפרופיל בדלתות: "זה אמנם לא פרקטי מבחינת האבק, אבל זה יפה ואני לגמרי לא בפרקטי אלא ביפה".
משמאל למבואת הכניסה מוקם גרם המדרגות. בסיס המדרגות והמעקה עשויים פלדה צבועה לבן, ואת המדרכים בנה אילון מקורות עץ אורן שנצבעו שחור. קירות הזכוכית ש"מלווים" את גרם המדרגות וחלון סקיי-לייט שנפער בתקרה למעלה מאירים את החלל.
המפלסים שבהם חדרי השינה חופו גם הם בקורות האורן השחורות. במפלס הראשון שירותי האורחים וחדר השינה של אילון, שבו רהיטים שהיו ברשותו מדירתו הקודמת. מעל המיטה הזוגית נתלתה תמונה גדולה שצייר, והוא מחכה לכרכוב גדול שפורק ברומניה וישמש כראש המיטה. לחדר צמודים חדר ארונות וחדר רחצה עצום. כמו כל חדרי הרחצה בבית, הוא רוצף וחופה באריחים בגודל 20 על 20 סנטימטרים בדוגמת שח-מט בשחור-לבן (מרצפות "המומחה"). האמבטיה מוקמה מול חלון גדול, שנמתח מהתקרה לרצפה. וילון לבן שמספק פרטיות ותחושת אינטימיות. מחדר השינה יש גם יציאה למרפסת צדדית קטנה, מחופה בדק אורן.
>> ספה מהרחוב, מטבח תוצרת בית, מנורות מרשתות דיג: דירתם של נגר ומעצבת בחיפה
>> סבתא סורגת: בית שכולו תפור, סרוג וארוג