הבית הזה, אחד מטור של ארבעה בתים צמודים בבית דגן, ליווה את גדילתה והתפתחותה של המשפחה שחיה בו: במשך 17 שנה שירת נאמנה את דייריו – זוג עם שלושה ילדים. הקטנים בגרו (הגדולה חיילת והקטנה כבר נערה), וההורים החליטו שהגיע הזמן לשפץ את הבית – שהיה פונקציונלי, אך מיושן וחסר קסם – לשדרג את איכות חייהם ולהפוך אותו למוקד משיכה משפחתי. משיקולי תקציב הוחלט על מהפך בקומת הכניסה בלבד, שבה החללים המשותפים: סלון, מטבח, פינת אוכל ויציאה לגינה. על התכנון החדש והעיצוב הופקדה פנינית שרת אזולאי.
קומת הקרקע שקיבלה לידיה נבנתה בזמנו בסטנדרט קבלני נמוך, ושטחה היה 66 מ"ר. החלל המקורי היה עמוס בקווים מעוגלים וזוויתיים, ולא היתה בו זרימה נעימה. דלת הכניסה נפתחה לסלון עם חלון בצורת חצי עיגול, שפונה לחצר. המטבח מוקם מימינו, בחלל נפרד ודמוי משולש. שרת אזולאי הרחיבה את הקומה ב-24 מ"ר נוספים, שהיו מותרים על פי החוק. המטבח "זז" לחלל מלבני שנוסף לקומה, קיר המטבח הישן הוסר, ובאמצעות חלונות גדולים הוכנס חלק משטח החצר פנימה, לטובת פינת אוכל מרווחת (ראו תוכניות בסוף הכתבה). הקומה כולה הפכה רחבת ידיים ומוארת (חלונות הזכוכית הגדולים החליפו פתחים קטנים קודמים), עם קווים ארוכים וזורמים ומבט פתוח אל הפינות השונות.
הרצפה חופתה בפרקט עץ אלון, למעט שטח המטבח, שרוצף באריחי גרניט-פורצלן דמויי אבן טרוורטין. הפרופילים של החלונות הוחלפו בחדשים, בגוון לבן שבור.
המטבח החדש והבהיר הוזמן אצל הנגר אבי רביבו ("רביבו סטודיו" אחראי לכל פריטי הנגרות בבית, כולל הספות). משטח העבודה שלו חלק ואחיד – הוא עשוי קוריאן בצבע לבן שבור, כולל כיור יצוק, ממשיך ועולה על הקיר כפס חיפוי וכאדן החלון שמעל הכיור. במרכז המטבח הוצב "אי" שכולל יחידת אחסון וסביבו חמישה מקומות ישיבה. על האי הונח משטח עץ ("בוצ'ר"), והוא הפך ללב הבית, מרכז ההתכנסות המשפחתי.
הפרט התכנוני המפתיע בחלל הוא דווקא מערכת המיזוג. שרת אזולאי מעדיפה להימנע ככל האפשר מהנמכות של התקרות. הנמכה אחת בלבד נעשתה בכניסה לבית, אבל את המזגן הרצפתי הגדול הסתירה בתוך ארון עשוי קוריאן, שחוצץ בין המטבח לפינת האוכל. הוא לא חוסם את החלל, אך גובהו מספיק כדי להסתיר מהיושבים את הכיריים ותנור האפייה. מעטפת המזגן נראית כחלק טבעי מהמטבח, ורק השלבים שדרכם יוצא האוויר הקר מסגירים את מטרת הארון.
התאורה בכל הקומה היקפית: מגשים בגוון הקירות וספוטים חיצוניים ("יאיר דורם") איפשרו למעצבת לא להנמיך את התקרה. מעל האי נתלו שתי נברשות במראה כפרי וחמים יותר ("גדעון קלאס"). גופי תאורה דקורטיביים נתלו גם בשירותי האורחים, בגרם המדרגות ובפינת האוכל (גם הם מ"גדעון קלאס"). לתפיסת שרת אזולאי, המעטה בגופים דקורטיביים מדגישה אותם.
מוטיב חוזר בפריטי הנגרות שתוכננו לקומת הכניסה הוא צורת ה-X. כך עוצבו רגלי שולחן פינת האוכל, רגלי שולחן הקפה ורגלי הקונסולה שהוצבה מאחורי הספה בסלון. כמוה, גם רגלי השידה שהוצבה בכניסה לבית עשויות ברזל לבן בצורת X, ועליהן כמו מונח ''מגש''.
הספה ושתי הכורסאות בסלון רופדו בשני גוונים של אפור. בין הסלון למטבח, לנגד הקיר האלכסוני, הוצב ארון כלים גבוה שנבנה בסגנון ארונות המטבח (אותו גוון ואותן ידיות), אלא ששובצו בו ויטרינות של "זכוכית סבתא". הקיר הגדול ונטול החלונות שמול הספה חופה בלבנים אפורות ("קרן סטון"), שמחפות גם קיר בחצר. מתחת למסך הטלוויזיה שנתלה עליו נמתחת שידה "מרחפת" באורך שישה מטרים.
גם בפיתוח החצר הושקעו מחשבה ומשאבים. למרות שנגרעו ממנה 24 מ"ר, היא תוכננה מחדש כך שלמעשה הפכה שימושית יותר. מלבן ארוך חופה בבטון מוחלק. במרכזו פינת אוכל מתאימה לחוץ ומקבילה לזו שבפנים. בקצה אחד של המלבן פינת ישיבה, ובקצהו השני עמדת ברביקיו, שחופתה בלבנים אפורות ועוטרה בספסל בטון יצוק וארוך.
>> לאתר של פנינית שרת אזולאי.
עוד בתים משפחתיים ששופצו בערוץ העיצוב:
