שלושה משרדי אדריכלים העפילו אתמול (ג') לגמר התחרות לתכנון מרכז-יום טיפולי למוגבלים בבאר שבע. השלושה זוכים ב-25 אלף שקלים כל אחד, ועולים לשלב ב' של התחרות שבו יעמדו מול ועדת שיפוט נוספת.

המשתתפים התבקשו לתכנן בניין בשכונה י"א, שישמש 80 חניכים מוגבלים שכלית, פיזית והתפתחותית. נדרשה מהם הצעה מודולרית, כלומר כזו שאפשר ליישמה בשלושה שלבי בינוי, שתכלול בסופו של דבר קבוצות-אם של החניכים, יחידות פעילות משותפות, אזורי תשתיות, אזורי חוץ ובריכה טיפולית שתשמש את החניכים ואת הציבור. המתחם שוכן על מגרש בין הרחובות יונה בוגלה ושדרות אבא אחימאיר, סמוך לפארק האוסטרלי, והמתמודדים התבקשו לתכנן 1,500 מטרים רבועים בנויים שיתפרשו על פני 7000 מ"ר. התקציב שעמד לרשותם הוא 7,000 שקלים למ"ר. הנה ההצעות שעולות לגמר:

אדריכלים יהודה נעימי ועמרי רימון

הכניסה למבנה מחברת את שתי זרועותיו, ובמרכזו של המתחם תהיה חצר מרכזית שתימשך לעבר כיכר עירונית. המתכננים "הרימו" את אחת הזרועות כדי לקרות את הגינה. חללי הפנים מתוכננים כמרחב רצוף של חללי שהייה ופעילות. מכל שתי יחידות (טיפולית וסיעודית) נגרעה קובייה משותפת שבמרכזה מחיצה, כך שלכל יחידה יש חצר פרטית תלויה לשימושם של החניכים. "ההצעה התכנונית מציגה מבנה המשדר פתיחות ושיתוף כלפי סביבתו, יחד עם הגנה ושליטה עבור משתמשיו", כתבו נעימי ורימון.

אנדרמן אדריכלים ואדריכל דני רוזן (אדריכלית אחראית: ענת קלפרדה אנדרמן)

שני אגפים מרכזיים מכילים את כיתות האם. כל יחידה סיעודית או טיפולית כוללת חדר פעילות מרכזי ואזור שירות שבו מטבחון, מחסן ושירותים. לצד החלל הבנוי יש פטיו מוגן, שלפי המתכננים מהווה "חצר פתוחה לשמים ואזור לפעילות ללא הכנסת גירויים בלתי רצויים מן החוץ". במרכז המתחם שתי חצרות, שלאורכן מפוזרות פונקציות ציבוריות: חדרי טיפול, מוזיקה, משרד מנהל ומזכירות. יחידות אלה זכו למעטפת חופשית וצבעונית יותר. בקדמת המתחם יהיה פארק המורכב ממערכת רמפות, והמתכננים מקווים שהמקום יצליח להפגיש את תושבי השכונה עם חניכי המרכז, שבדרך כלל מבודדים מרוב האוכלוסייה.

DE. 2architects - דנאור גבריאלי ואסטריה שולדנפריי

שני מעגלים מייצגים שתי כיכרות – האחת ציבורית והשנייה פרטית. המעגל הפנימי משמש את החניכים והמטפלים, ובקרבתו ממוקמות יחידות האם. המעגל השני הוא חיצוני, פתוח לרחוב העירוני ולציבור הרחב. שביל ירוק מחבר את היחידות לבריכה הטיפולית. "הפרויקט נטמע בטופוגרפיה הטבעית תוך כדי יצירת מפלסי גינות", מתארים האדריכלים את הצעתם. ההדרגתיות "שומרת על הפרטיות של דיירי המרכז, חניכים ועובדים כאחד, תוך יצירת ריאה חדשה, ירוקה ופתוחה לעיר".

החניכים והעובדים זקוקים למרחב

בהצעות שנבחרו בולטות חצרות ציבוריות, כשהשטחים הבנויים שומרים על עולמם הפנימי של המשתמשים, "לא בחרנו במונומנט ולא בפרויקטים שהביטוי שלהם הוא צורני בלבד", מציינת האדריכלית דניאלה פלסנר, אחת השופטות, "אלא במקום שמאפשר לחניכים ולעובדים את המרחב שלו הם זקוקים". צוות השופטים בשלב א' הורכב מ-11 נציגים: מטפלים מקצועיים, מתכננים בעירייה ואדריכלים חיצוניים. פלסנר מציינת, כי המטפלים המקצועיים הדגישו את הצורך במקומות פרטיים ולא רק במקום פתוח. מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיריית באר שבע, אסתר עמר, אף היא שופטת בתחרות, הביעה תקווה כי פרויקטים כאלה יענו על צרכיהם של המוגבלים ויעלו את הנושא לסדר היום הציבורי. לדבריה, ההצעות שנבחרו יוצרות מתחם מגוון - "הן גם נותנות מענה לאוכלוסייה וגם מפגישות אותה עם האנשים והקהילה". התחרות הפתוחה לתכנון, משתתפיה המגוונים ותוצאותיה, שמתפרסמות כאן לראשונה, מציגות תמונה ברורה. דור צעיר של אדריכלים זועק לתחרויות פתוחות, ובעיקר לתכנון מבני ציבור קטנים ובינוניים. היעדרו של רף כניסה דרקוני, המקובל בתחרויות המסורתיות, זימן 122 משתתפים צעירים וותיקים, שליש מתוכם זרים.

3 הצעות נוספות צוינו לשבח

פרייס אדריכלים

ההצעה מפרקת את הבינוי לשלושה שלבים, ומארגנת כל מקבץ יחידות-אם וחדרי טיפול סביב חצר פנימית. כל יחידה זוכה לחצר פרטית שמוצללת ברפפות, "מחווה לבריסוליי המקומיים", כהגדרת המתכננים. הטופוגרפיה החדשה מעוצבת בהתאם לקווי הקונטור של הבינוי ומורכבת מטרסות שמאפשרות הפרדה בין המתחם לרחוב ללא גדרות.

אורי כהן אדריכלים

המבנה מאורגן בשני אגפים, במערב יחידות-האם, ובמזרח יתר הפונקציות. בין האגפים מוקמו חללי פנים וחוץ משותפים, שמאורגנים באופן ליניארי המאפשר את התפתחותו ההדרגתית של המבנה. הכניסה הראשית מרחוב יונה בוגלה מובילה לאמפי טבעי, שהוא חלק מציר מרכזי העובר בפרויקט. מהמתחם ניתן לעלות לגג ולהלך על הטיילת (צוות התחרות: דליה מוננזון, יעל גולד, אופיר מנחם ורני שור).

קפלינסקי אדריכלים

המתכננים התכוונו להציב את המסה הבנויה על השטח לאחר חפירה בקרקע מכיוון שדרות אבא אחימאיר, כדי ליצור חלל ציבורי. את המסה הם "חיררו" בחצרות ובפטיואים, וסביבם מיקמו את הפונקציות השונות – הפרטיות והציבוריות. יחידות האם וחדרי הטיפול לא הופרדו לאגפים נפרדים אלא נשזרו זה בזה. חלק נוסף של הפונקציות הופרד לאגף נפרד, ציבורי יותר (צוות התחרות: האדריכלים שירלי קויבסקי קנת, אלה מוסקוביץ ועדי כהן).