אפילו ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הבין שצריך להשאיר את הצעירים בעיר בעזרת דיור בר השגה. בשבוע שעבר התפרסמו תוצאות התחרות שהוא יזם, לתכנון דירות-מיקרו בנות 23 עד 34 מטרים רבועים במנהטן. אבל בישראל הצפופה, דירה ממוצעת בבניין חדש לעולם לא תהיה קטנה, ולכן רכישת דירת שלושה חדרים, "יד ראשונה מקבלן", היא כמעט משימה בלתי אפשרית לאזרח שיכול לממן רק דירה קטנה.
היזם, דייב עזר, מאמין שזהו "מודל ראשוני לדיור ציבורי". הבניין אמור לקרוץ לשתי אוכלוסיות: משקיעים - שיקנו דירה וישכירו אותה; ואנשים שיקנו כדי להתגורר בדירה. בניגוד לראשי ערים מסוימים בישראל, שמאמינים כי צריך לבנות דירות גדולות כדי למשוך אוכלוסייה חזקה, עזר חושב שצריך דווקא לקדם שוק משוכלל של דירות להשכרה. לכן הוא מבקש לקדם חוזי שכירות יציבים לטווח ארוך, כמקובל במדינות המערב, כך שאנשים יוכלו להתגורר בבניין "בשקט לאורך שנים ובמחיר קבוע", וזאת במסגרת חברת ניהול שהוא יקים לניהול הדירות הבניין (או לפחות אלה שהמשקיעים ירצו שהוא ינהל להם, תמורת דמי ניהול).
הבור (משמאל) שעליו אמור לקום המגדל:
"זה יהיה בניין השכירות המנוהל הראשון בישראל", הוא מצהיר, ומביע תקווה שזו תהיה סנונית ראשונה לקראת מודלים דומים ברחבי הארץ. בגלל שוק השכירות הפרוע בישראל, הוא טוען ש"אנשים קונים איפה שהם יכולים ולא איפה שהם רוצים". לדעתו, צריך ליצור שוק דירות שכורות שישחרר את הצעירים מנטל המשכנתא ויאפשר להם להמשיך לגור ביישוב שבו חיו בילדותם. "אני גדלתי עד כיתה ח' בדירת שלושה חדרים וזה לא גרם לי סבל", אומר עזר, שמתגורר גם היום בדירה שכורה ומשכיר דירה אחרת. הוא מתחייב כי אפשר יהיה לחתום על חוזה שכירות למשך 10 שנים, במחירים של 2,300 שקלים לדירת שני חדרים, ו-2,600 שקלים לדירת שלושה חדרים.
זה יותר גבוה ממחירי השוק בהדר.
״נכון, אבל הבניין מציע שירותים של בניין מודרני: מעלית, חניון תת קרקעי (דבר שאינו מקובל בחיפה, נ״ר), קומת מסחר, ממ״דים ומרכיבים שלא קיימים במבנים ישנים בהדר״.
תרומה לשכונה מוזנחת
מרבית השכונות החדשות בחיפה נבנות בפאתי העיר, בזמן ששכונת הדר ההיסטורית הוזנחה במשך שנים רבות וגם היום לא נראות בה התחלות או תוספות בנייה משמעותיות. עזר והמתכננים של הפרויקט, שמחכה להיתר בנייה, מאמינים שכניסת דיירים צעירים יכולה לתרום לשכונה עם פוטנציאל ההתחדשות העירוני הגדול ביותר בעיר, ולתת מענה למגוון אוכלוסיות – סטודנטים, רווקים ומשפחות צעירות. היזם חבר לאגודות הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה והטכניון , במטרה להגיע לקהל היעד הפוטנציאלי שלו. כדי להתגבר על החשש מהמיקום, מתוכנן שירות שאטלים (רכבי הסעה) שיקחו את הסטודנטים לאקדמיה ויחזירו אותם הביתה.
אחד המכשולים שעומדים בפני קבלנים המעוניינים לבנות דירות קטנות הם הממ"דים, שמייקרים את הבנייה ומסרבלים את התכנון. כאן הוחלט על בניית מרחבים מוגנים קומתיים (ממ"קים), החלטה שאיפשרה ליצור תמהיל דירות מגוון יותר. "לכן יכולנו לעצב דירות שונות זו מזו, ולרוכשים גם יהיה החופש להזיז ולשבור קירות כרצונם בתוך הדירה", אומר האדריכל.
איך נוצר מצב שבו אנשי עסקים הם שיוזמים בניית דירות להשכרה, בעוד שדווקא המדינה מעודדת רכישת דירות גדולות בתנאי משכנתא נצלניים ולא דואגת לדיור בהישג ידם של רוב האזרחים? בישראל אין דירות להשכרה מאז היווסדה, טוענת ד"ר אמילי סילברמן, חברה ביוזמת "קואליציה לדיור בר השגה", משום שהמנטליות גורסת כי האזרחים צריכים להחזיק דירה פרטית. באירופה, היא מציינת, "אנשים יכולים לגור כל ימי חייהם בשכירות ולא להרגיש שהם אזרחים סוג ב'. כשיש לאנשים נכס הם גם מקובעים למקום מגוריהם, בלי יכולת לברוח ממנו".
אם המחאה החברתית של קיץ 2011 עוררה תחושה שיש שינוי באוויר, הרי שהמציאות אינה חיובית: דוח הוועדה הארצית לדיור לאומי, שפורסם במאי 2012, הראה כי מתוך 6,995 דירות שפורסמו להפקדה בוועדות לדיור לאומי, רק 426 הוגדרו "קטנות" ורק 170 הוגדרו כדירות להשכרה לטווח ארוך במחיר שוק. אף לא דירה אחת הייתה דיור להשכרה בהישג יד, כלומר כזה שמחירו נמוך ממחיר השוק.
וכך, למרות הביקוש הגואה לדירות שכורות, שוק הדיור אינו נותן מענה לצרכי האזרחים. "המדינה לא התארגנה לצרכים החדשים של האנשים: רווקות מאוחרת, מעבר בין עבודות, גירושים ורצון לגור לצד הילדים בגיל פנסיה", אומרת סילברמן. יש אמנם התקדמות איטית וניתנה הנחיה להקצות בפרויקטים גם דירות קטנות, אלא ששטח הדירה הקטנה לפי הגדרת המחוקק הוא 90 מ"ר – כמו דירת שלושה חדרים גדולה. "הדירות הגדולות טובות ליזמים. דירות להשכרה הן סיכון, ולכן הדר (בה הסיכונים נמוכים, נ"ר) מתאימה להשקעה מסוג זה", מסכמת סילברמן.
>> דיור בר-השגה בכיכר המדינה זה אפשרי? על הבית ברחוב ויסוצקי
>> חיפה, מקום לדאגה: השנה הגורלית של העיר מתחילה
