יד חופשית ותקציב שמאפשר ליהנות מהחופש הזה: אלה הקלפים שקיבל האדריכל גדי פרידמן מבני הבית הזה – זוג עם שלושה ילדים, הקטן ביותר בן תשע. זו הדירה השנייה שפרידמן תיכנן עבורם, והיכרותם ארוכת השנים הובילה להתמסרות יוצאת הדופן. "בני המשפחה עברו לכאן עם מזוודות. הם לא הכירו חצי מהדברים כי הם סמכו עלי. זה נדיר", הוא אומר.
הדירה, 400 מ"ר שטחה, מתפרשת על שתי הקומות האחרונות בבניין חדש בן ארבע קומות בעיר בשרון. מראה הבניין מבחוץ, וגג הרעפים המשופע שלו, מטעים לחשוב שזהו בית פרטי, אך גרות בו שתי משפחות: האחת קיבלה את קומת הגינה והקומה הראשונה, והשנייה את שתי הקומות העליונות. לכל משפחה כניסה נפרדת לחלוטין – במקרה הזה כניסה שלא מכינה את האורח לקראת חלל הפנים: הדלת מחופה בפלדה טבעית ומובילה להול קטן שממנו אפשר לעלות במדרגות או במעלית ישירות לאחת משתי הקומות. המעקה שנבחר פונקציונלי, ומעניק לחדר המדרגות תחושה כאילו היה ציבורי. הפריט המושקע כאן, שגם מבשר משהו על הבאות, הן מנורות תלויות בצורה טיפה מוארכת, מבית wever&ducre.
שטח שתי הקומות זהה - 200 מ"ר כל אחת. כשהוחל בתכנון הדירה ביקשו ההורים לתכנן את חדרו של הילד הקטן בצמוד לחדרם. פרידמן שיכנע אותם אחרת: "תהליך עבודה על דירה כזו ארוך, לפחות שנתיים. אני תמיד מסביר ללקוחות שלי שהחיים מתקדמים מהר. הילדים גדלים ומה שקורה היום לא רלבנטי לזמן בו הם ייכנסו לבית". בסופו של דבר הוחלט לתכנן למעלה "קומת ילדים", שבה כל הפונקציות הנדרשות: שלושה חדרי ילדים ובמרכז מעין סלון – חדר משחקים וטלוויזיה, עם יציאה למרפסת גדולה, מחופה דשא סינטטי.
בקומה הראשונה נותר מרחב מספיק לשני חללים גדולים ופתוחים, בסגנון לופטי: באחד הסלון, פינת האוכל, פינת הטלוויזיה והמטבח, ובשני חדר השינה של בני הזוג, עם חדר רחצה גדול, שפתוח אליו למחצה. עיצוב הפנים של פרידמן מתאפיין באיפוק מינימליסטי, ויחד עם זאת - בצבעוניות מתפרצת.
הקומה הראשונה רוצפה באבן צפחה טבעית, אריחים בגודל מטר על מטר – עם אפיל שמחפה על נקודות חולשה דוגמת גובה התקרה הסטנדרטי, מסביר פרידמן. את החומרים שבהם הוא בוחר הוא משבץ בכמה צורות בחלל. באבן הצפחה, למשל, נעשה שימוש גם בחדר המדרגות והיא מחפה גם את קירות שירותי האורחים. הפלדה שמחפה את דלת הכניסה מחפה גם את קיר האח בסלון, וחלוקי הנחל על הקיר שבגב המיטה בחדר השינה מרצפים גם את אזור המקלחון והאסלה בחדר הרחצה. "אני מתכנן בתים מודרניים ומינימליסטיים, אבל הם לא קרים, בזכות משחק עם חומרים חמים", הוא אומר.
במרכזו של החלל הציבורי הוצבה אח, לבקשתו של בעל הבית, שהתעקש על אח עצים שתמלא את הבית בניחוח. האח חופתה בלוחות פלדה טבעית, שנחתכו לריבועים והודבקו בעבודת יד. חלקה העליון חופה בלוחות עץ טיק שביניהם מפרידים פסי אלומיניום דקים. לצד האח מוקם מסך הטלוויזיה, שמסתובב בהתאם למיקומם של הצופים: על הספה האדומה של חברת "אדרה" (Edra) בצד המשפחתי-יומיומי יותר, הקרוב למטבח, או על הספה המודולארית האפורה (גם היא של "אדרה"), שבסלון ה"רשמי" יותר. כורסה עשויה שבבי עץ ("אדרה") ומנורה עומדת מעיסת נייר של "מוי" (moooi) משלימות את פריטי הריהוט בסלון. המראה מוקפד מאוד, אך לדברי פרידמן, לא מדובר בבית סטרילי: "בעלי הבית אמנם בחרו בפריטים יקרים, אבל הכל נמצא בשימוש. הילדים יושבים בכל פינה".
במהשך לפינת הטלוויזיה המשפחתית מוקם מטבח בגוון עץ אלון ובלבן של חברת MK ("טולמנ'ס"). הצלע הקצרה של המטבח, שתוכנן בצורת ר', עשויה ארונות לבנים נמוכים. הצלע הארוכה עשויה ארונות מעץ אלון טבעי, שמתנשאים לגובה. מולם מוקם "אי" עבודה וישיבה.
השולחן בפינת האוכל מרובע, 180 על 180 סנטימטרים מעץ אלון טבעי (''טולמנ'ס"), וסביבו מקום ל-12 סועדים. מעל השולחן מנורה תלויה בעיצובה של איילה צרפתי. במקביל אליו, על המרפסת שחופתה בחוץ בדק, מוקם גריל ברביקיו ושולחן אוכל. בצדה השני, מול פינת הטלוויזיה, מוקמה פינת ישיבה חיצונית.
סוויטת ההורים תוכננה כמרחב פתוח. הקיר שאליו נשענת המיטה הזוגית חופה בפסיפס חלוקי נחל, שחוזר כפס ברצפת החדר הרחצה באזור הכיורים, ומרצף את גם אזור המקלחון. גב המיטה עשוי מעץ אלון טבעי, שממנו עשויים גם שני קירות שמפרידים בין אזור המיטה לאזור הרחצה. אל הקירות הושענו שתי מראות גוף שמוסגרו בפסיפס, ושני ארונות רחצה עשויים נירוסטה עם מגירות עץ, שתיכנן פרידמן (את פריטי הנגרות בכל הבית עשה אמיר ליבוביץ'). על ארונות הרחצה הונחו כיורים מחרסינה שחורה. בין שני קירות העץ, על מוט שיוצא מהרצפה, הותקן מסך טלוויזיה שמסתובב בין שני החללים לפי החשק.
חדר הרחצה המרווח כולל גם ארון בגדים וספסל מרופד שנמצא בהמשך לאמבטיית "פרי סטנדינג" שמוסגרה בנירוסטה, ולה הותאם ברז חיצוני בקו ריבועי שיוצא מהרצפה. ספסל מעץ אלון טבעי ממסגר את אזור האמבטיה ונמשך ממנו עד לארון הבגדים, שם הוא משמש כבסיס הארון וכמקום האחסון לנעליים. בצד הוסתרו מקלחון ואסלה בעזרת דלת זכוכית. מנורות תלויות עגולות מנירוסטה פזורות בחלל.
בין חדר ההורים לכניסה מוקמו שירותי האורחים, שחופו באריחי אבן טבעית. כיור מרובע מעץ טבעי עבר תהליך עיבוד מיוחד והוצב על "במה" שחופתה באבן הצפחה השחורה. מעל הכיור נתלה ברז בצורת צינור שיורד מהתקרה, ולצדו הוצבה מראה שמוסגרה בפלדה שחורה.
קומת הגג המשופעת מתאפיינת בתקרת קורות גבוהה בסגנון כפרי, שהיוותה מבחינתו של פרידמן אילוץ, בשל הפינות הנמוכות. היא נצבעה בלבן וקורות העץ שויפו, לקבלת אפקט כפרי וחם. הרצפה חופתה בעץ אלון טבעי. חדרי הילדים סובבים מעין ''סלון'' משלהם, שיוצא אל המרפסת העליונה, המחופה דשא מלאכותי. ספה גדולה, בגודל שלושה מטרים על ארבעה (הוזמנה אצל רפד), מספקת לילדים כר נוח לרביצה ולקפיצה. חדר הרחצה בקומת הילדים חופה באריחי פסיפס עם דוגמה מעוגלת בצבעי שחור לבן, לא מתיילדת (פרידמן לא מאמין בחדרי ילדים ילדותיים – הם גדלים מהר, הוא אומר).
>> לדף הפייסבוק של אדריכל גדי פרידמן
>> לאתר של הצלם אסף פינצ'וק
עוד וילות יוצאות דופן:
>> בית במצפה בגליל, שכולו פתוח אל הנוף
>> וילה קלאסית, עם חדר שינה בתוך קובייה מרחפת
