לא לעתים קרובות נתקלים במצב עניינים כזה: בניין עירייה שתוכנן, נבנה ונחנך ללא עיר שאותה הוא אמור לשמש. אבל כך הם פני הדברים בלאזיקה, עיר עתידית שתקום לחופו של הים השחור בגיאורגיה. בסוף 2011, הכריז נשיא גיאורגיה על התוכנית לבניית לאזיקה, שעתידה להיות העיר השנייה בגודלה אחרי טיביליסי, בירת המדינה, ולשמש כמרכז כלכלי במערב המדינה. העיר החדשה ריגשה רבים מתושבי גיאורגיה, שתרים אחר חלופות עירוניות, אבל לצידם קמו מתנגדים רבים החוששים לגורל הטבע הפראי באזור. ההתנגדות, כך נראה, לא בולמת בינתיים את התכנון המזורז של העיר.

הצעד הראשון בבנייתה של לאזיקה היה תכנון בניין העירייה שלה. הוא הושק בספטמבר האחרון במעמד הנשיא ובינתיים זוהר בבדידותו האדריכלית. אבל הוא בהחלט אינו בודד מבחינה אנושית – עובדים רבים מגיעים אל הבניין מדי יום כדי לעבוד בו על תכנון העיר ובנייתה. עובדה מעניינת נוספת בהקשרו הוא זמן הבנייה המהיר שלו - 168 יום בלבד. זה התאפשר הודות לשימוש בשני חומרים בלבד – מתכת וזכוכית, בנייה של חללים במקביל ושימוש בכוח עבודה ובחומרים מקומיים.

כבר עובדים כאן (באדיבות Architects of Invention)
כבר עובדים כאן (באדיבות Architects of Invention)

המבנה תוכנן על ידי משרד האדריכלים הבריטי-גיאורגי Architects of Invention, שמתמחה במבני ציבור ובתכנון עירוני. הם תיכננו אותו כך שיכיל שלוש קומות, שנדמות כאילו אינן מחוברות זו לזו, או בלשון האדריכלים: "המבנה לא מחולק לקומות אלא מכיל חללים שונים, כך שכל חלל יכול לשמש פונקציה אחרת". החלל התחתון נראה כמו קובייה מלבנית, שעומדת "חופשי" באוויר, וכך גם החלל שמעליו שמכיל גם קיר אחד מעוגל בקצהו. שניהם תלויים על עמודים דקים, שמאפיינים את הבנייה באזור מוכה השיטפונות.

מתוך המודלים של האדריכלים (באדיבות Architects of Invention)
מתוך המודלים של האדריכלים (באדיבות Architects of Invention)

החלל העליון מונח על אותם עמודים כמו מכסה של קופסה ומצל על הכיכר שנוצרת על הקרקע. מעלית זכוכית אדומה, שמחברת בין שלוש הקומות, מעניקה למבנה כתם צבע חינני. גם פנים העירייה יוצא דופן, הוא עושה רושם דיגיטלי בזכות ריבועים רבים שמרצדים בו כמו פיקסלים צבעוניים של מחשב – חלק מהריבועים מאוירים על הרצפה ועל התקרה וחלקם מהווים חללי משרד מרובעים ושקופים, שמשמשים כמשרדים וחדרי ישיבות. העמודים שנראים מחוץ למבנה "חודרים" גם אל פנים המבנה ומשמשים כקורות, שמחזיקות את המבנה באופן יציב. האדריכלים כינו את המבנה "ניסוי אופקי בהנחת מסה" ובמקום אחר הצהירו שהוא מהווה "צומת דרכים בין בניין לפסל".