באר שבע היא התחנה המרכזית של חיילי צה"ל המשרתים בנגב, ועושים את דרכם אל הבסיסים השונים בדרום הארץ או משרתים בעיר ובפרבריה. כעת, עם המעבר המאסיבי של מחנות צבא לנגב, ובראשם עיר הבה"דים המוקמת בסמוך לירוחם, העתיד של באר שבע נראה כאוטוסטרדה צבאית של חיילים ומפקדים ברכבי צבא וצ'ימידנים.
לתהליך הזה יש השלכות גדולות על עתידה של בירת הנגב – כלכלית, תחבורתית, אדריכלית ותרבותית – כשבחלק מהן מדובר בתהליכים ארוכי-טווח. אך את ההשפעות המיידיות כבר רואים בפרויקטים שונים שנעשים בעיר ומסביבה (הרחבת הכביש לעיר הבה"דים ותגבור הרכבות מצד אחד; בניית שכונות לאנשי קבע וציפייה לעליית מחירי השכירות מצד שני).
השפעה מיידית אפשר לראות גם בפרויקט ההרחבה של בית החייל בבאר שבע, שנחשף כאן לראשונה. כדי להתמודד עם גדודי החיילים שיציפו את העיר, יורחב בית החייל לקומפלקס שיציע לא פחות מ-2,000 מיטות. "הפרויקט ייצר מקום לגדודים וליחידות שכרגע אין להם היכן לשהות", אומר יו"ר האגודה למען החייל, אביגדור קהלני, ולדבריו "זו תהיה ספינת הדגל של האגודה למען החייל".
"באר שבע הופכת למקום לאנשים בצבע חאקי", מתפייט קהלני. "היא לא תהיה עוד בירת הנגב, אלא מרכז לאנשי צבא. אחרי מלחמת ששת הימים, כשהתגוררתי בעיר, הייתה תחושה שהגעתי לסוף העולם. היום היא הופכת למרכז של ישראל, ויש לכך חשיבות לאומית. המתחם יאפשר לחיילים רבים להגיע לבאר שבע ולנפוש בעיר".
כמו שכונה
בית החייל המחודש יורכב ממקבץ בניינים דמויי מבני מגורים שכונתיים, בשטח בנוי כולל של 7,000 מ"ר (בשלב א'). בפרויקט זכה משרד האדריכלים התל אביבי "קימל אשכולות", שמכיר את באר שבע דרך פרויקט סמי-צבאי אחר -"בית הלוחם", שתוכנן
בצפון העיר לפני כשנתיים (וזיכה את המשרד בפרס רכטר לאדריכלות).
הפעם התמודדו קימל-אשכולות בתחרות מוזמנים וגברו על "ארמון אדריכלים" ו"מרש אדריכלים" מבאר שבע, דני לזר ורוני זייברט מתל אביב וליואי דבוריינסקי מרעננה. "ההצעה נועזת בפשטותה, מיוחדת ומפתיעה", מנמק את הבחירה האדריכל רמי יוגב, מנהל מחלקת תכנון ובנייה באגודה למען החייל. "'קימל אשכולות' יצרו כפר קטן, והתכנון של מספר בניינים יאפשר בנייה בשלבים".
אם כיום יש 320 מיטות בבית החייל, כבר בשלב א' ישולש מספרן ל-1,000. המתחם הסופי יכיל ארבעה בניינים בני 5-6 קומות, עם כיכר שתחבר אותם למבנה הישן, על חצרותיו ובריכת השחייה הוותיקה שלו – שתישאר פתוחה לציבור הרחב כמו היום.
אף שמדובר במתחם סגור ומגודר, ההדמיות מעוררת את הרושם שהאדריכלים ניסו ליצור פיסה עירונית שתשתלב באיזשהו אופן במרקם העירוני המדשדש של באר שבע. האמנם? "ניסינו לייצר סיטואציות עירוניות בזעיר אנפין בתוך מה שבשליטתנו", אומר האדריכל שחף זית, שותף ב"קימל-אשכולות". "במקום לתכנן בניין אחד מרכזי, בחרנו לפרק את הפרויקט לכמה אלמנטים בעלי קנה מידה קטן, שיעניקו לחייל תחושה ביתית". יוגב, מצידו, סבור שהפרויקט "לא יעשה מהפכה גדולה בקרקע ואינו מצריך שינוי של מערך התנועה במתחם, לעומת פרויקטים אחרים שביקשו לייצר מהפכות שעלותן גבוהה".
ארבעה חיילים בחדר עם מקלחת פרטית
בשלב ב' מתוכננת הרחבת התב"ע: 10,000 מ"ר שטחים בנויים ירוכזו בשני מבנים נוספים בני 8-9 קומות, ובהם 500 מיטות. מבנים נוספים שיוקמו לצידם יציעו עוד 500 מיטות, וכך יגיע המספר ל-2,000 המיטות שהוזכרו בפתח הכתבה. הקומפלקס יכלול גם מרכז ספורט ואודיטוריום (גם תושבי העיר שאינם על מדים יוכלו להשתמש בהם), כיתות ומשרדים.
שטחו של כל חדר יהיה 27 מ"ר ויהיו בו ארבע מיטות וחדר רחצה (ברוב בתי החייל בישראל יש מקלחת משותפת קומתית), עם אפשרות לחבר שני חדרים ל"דירה" גדולה. אחד הקירות של כל חדר יהיה דופן של חלונות - ויטרינה שקופה, שבחלקה תהיה צבעונית. הקירות החיצוניים יחופו ביריעות ססגוניות שמייצגות את חילות צה"ל, בנוסח כפרי הנופש של האגודה באשקלון ובגבעת אולגה. לדברי זית, "ההשראה נבעה מהתבוננות על הכומתות הצבאיות. טרם הוחלט מה תהיה החומריות הסופית, אבל יש רצון לייחד לכל חיל בית משלו". קומת הקרקע בפרויקט, שתהיה קומה ציבורית גבוהה, תכלול משרדים וכיתות והיא תורכב מחומרים שונים מאלה שישמשו את קומות המגורים - בטון חשוף וויטרינות זכוכית. העמדת הבניינים לכיוון צפון ודרום אמורה לצמצם את קרינת השמש ואת הצורך במזגנים ככל הניתן, וקומת הגג תשמש לתאים פוטו-וולטאיים שיספקו חשמל למתחם.
"באר שבע היא עיר של שיכונים", מזכיר יוגב את הקשר בין הקונספט לבין המקום. בהתחשב במראה העגום של השיכונים הישנים והחדשים בבירת הנגב, לא מדובר בהכרח בתזכורת נעימה. מצד שני, תמיד אפשר להאמין שהפרויקט יביא עימו בשורה של שינוי, שאולי אפילו תדבק בבניינים האזרחיים השכנים. "אנו מקווים שהבנייה תיעשה בסטנדרט גבוה, ושהשילוב עם החזיתות הססגוניות לא יקבע את זיכרון השיכונים", אומר יוגב.
