זאת לא הייתה שנה קלה לאדריכלים הישראלים, לפחות לא לרובם, והשנה החדשה אינה מבשרת טובות. המיתון המכרסם נותן אותותיו בשטח ומכניס את הקהילה האדריכלית למועקה, על רקע הקשיים של רבים מחבריה להתפרנס כבעבר מבלי לחתוך מחירים ולשבור את המקובל בשוק. הסטודנטים שיוצאים לשוק העבודה מגלים מציאות בלתי מפרגנת, מתקשים לחדור פנימה ומפנים את מבטם בייאוש החוצה. תחרויות פתוחות כמעט ואין, יזמות נדל''ן בלתי יצירתית הופכת למפלטו של האדריכל המתקשה, קומץ אדריכלים תופס חלק ניכר מהפרויקטים בערים מסוימות ולא תמיד ברור מדוע, והדיבורים הנמלצים על ערכים אדריכליים נראים כמו בדיחה גרועה, כשמביטים בתוצר של האדריכלות הישראלית הנוכחית - בעיקר בשכונות החדשות שנבנות ברחבי הארץ. אחרי הכל, רוב הישראלים לא גרים בווילה נוצצת, והאדריכלות הישראלית של פעם כן הצליחה - או לפחות התיימרה לנסות - למצוא פתרונות דיור ניאותים לכולם, לא רק לעשירים.
במלים אחרות, המעמד של האדריכל הישראלי מידרדר והולך. מה האדריכלים צריכים ויכולים לעשות כדי להפוך את המגמה, ולחזור ולהיות רלבנטיים? בתור התחלה, אולי כדאי לדבר על זה. כי האדריכלים הישראלים ממעטים לדבר זה עם זה ולהחליף רעיונות. לקראת יום כיפור פנתה מערכת Xnet לקשת של אדריכלים וביקשה מהם לענות על שלוש שאלות, בבחינת חשבון נפש מקצועי ושרטוט תקוות לקראת השנה העברית החדשה. שאלנו ממה צריך להיפטר כדי שהאדריכלות הישראלית תהיה טובה יותר, מה כדאי לקדם ומה היתה המגמה הבולטת בשנה החולפת. התשובות, חלקן בועטות וזועמות, לפניכם:
''שמרנות בשילוב אקסטרווגנטיות'' | אדריכל אלון בן נון
("סומה אדריכלים", האוצר של "בתים מבפנים")
1. ממה צריך להיפטר? מכל דבר שעשוי מאבן ירושלמית. החובה לבנות באבן ירושלמית, שהחלה כתקנה בריטית על מייל אחד מהחומות של העיר העתיקה, התפשטה לכל ירושלים, אחר כך לכל המושבים בסביבת ירושלים, והיום כבר כמעט לכל מקום. התפשטות האבן מייצרת אדריכלות מסוידת (במובן קפואה), העוסקת ללא הרף בסימבוליזם וברטוריקה שמנסה להיות מחוברת לנצח (כמו בעיר הנצח). הסימבוליזם המלוכני-לאומני הזה הולך ומייצר אצלנו תחושת אי נוחות גוברת, למשל נמל התעופה בן גוריון.
2. צריך לקדם תחרויות, ובעיקר כאלה שהן חד שלביות ובלי כל ההמצאות של "ברירת מזמין". זו לדעתנו הבעיה הכי קשה שיש היום במרחב האדריכלי הישראלי, כי ללא תחרויות, או עם תחרויות ברירת מזמין, מנציחים את השמרנות הבסיסית שיש בארץ. במקביל, וסביר להניח שזה משהו שכולם יודעים, היה טוב אם שכר הטרחה היה לפחות חוזר למה שהיה בעבר. השחיקה המתמדת בשכר הטרחה של האדריכלים גורם לזה שאין זמן ואין פניות להתרכז בפרויקט כמו שראוי היה. דבר זה מוביל לירידה מתמדת גם באיכות, שמצידה מדרדרת את המעמד המקצועי וחוזר חלילה.
 | |||
| שיפוץ ותוספת לבניין בתל אביב, בתכנון ''סומה אדריכלים'' | באדיבות סומה אדריכלים | ||
>> תחרות חופשית? קחו, לדוגמה, את התחרות על תכנון קמפוס בצלאל החדש
''המיתון מוביל לצניעות ומידתיות'' | אדריכל גידי בר אוריין
("בר אוריין אדריכלים")
1. מה מפריע לאדריכלות הישראלית להיות טובה יותר? לוקח זמן להגיע למצוינות באדריכלות. זה מקצוע מורכב ורציני, עם אחריות סביבתית כבדה. תרבות ה"יהיה בסדר" ו"חפיף" חייבת להיפסק ולהתחלף בחתירה מתמדת למקצועיות. יש בדיחה שאומרת שמטעויות של רופאים מתים, מטעויות של עורכי דין הולכים לכלא, וטעויות של אדריכלים נשארות שנים".
2. מה צריך לקדם? מה מונע מאיתנו להיות מעצמה אדריכלית כמו שאנחנו מעצמת היי-טק? הרי כוח האדם מגיע מאותו סל של אנשים איכותיים ונועזים, שבתחומים רבים מצליחים למקם את ישראל בצמרת העולמית. צריך לשחרר את המקלות מגלגלי המערכת ולהכניס רוח חדשה, צעירה ומהפכנית במוסדות התכנון. רוח שתאוורר אותם ותתן לאדריכלים המוכשרים שיש לנו בארץ להפוך את הסביבה בה אנו חיים למוצלחת יותר.
3. מהי המגמה הבולטת כיום? בתחילת העשור היתה תקופת שגשוג ועושר עולמית, שאיפשרה לאדריכלים לפרוץ גבולות ולהוכיח שהכל אפשרי. הקייטנה הזאת נגמרה. כיום אנחנו בעיצומן של שבע השנים הרעות, שלמרות הקשיים שהן מציבות, יש להן גם ערכים חיובים. המיתון בתקציבי הפרויקטים מוביל לצניעות ומידתיות, ומכריח אותנו לחזור ולהשתמש בפתרונות תכנוניים פשוטים, טובים וירוקים, שמוכיחים את עצמם לאורך זמן, צורכים פחות אנרגיה ומתחשבים בסביבה.
''להיפטר מהחוק שמגביל בליטות של גגות'' | אדריכלית דניאלה פלסנר (''פלסנר אדריכלים'')
1. צריך להיפטר מהחוק שמחשיב כל בליטה של גג מעבר ל-50 ס"מ כשטח. המגבלה הזו לא מאפשרת לבלוט עם גגות שטוחים או משופעים, וליצור עמם משטחי הצללה חיוניים לחללים הפנימיים. בליטת הגגות החוצה מאפשרת, מלבד פתרון פונקציונלי, גם איכות אחרת למבנים, המדגישה את המישורים האופקיים ומצניעה את קירות המבנה. לו לא היו מתייחסים בחשדנות לשטחים מקורים בחוץ, מתוך תפיסה שהם ייסגרו ויהפכו לבית – והיו מכירים בכך ששטחים מקורים מאוד שימושיים באקלים שלנו – זה היה מתאפשר.
2. צריך לקדם שינויים בביורוקרטיה, הגורמת לכך שהיתרי בנייה לוקחים כל כך הרבה זמן ואנרגיה. צריך לייעל את התהליך מתחילתו, מקבלת אינפורמציה ברורה והחלטית, דרך דיון זריז בוועדה (בהנחה של עמידה בכל התנאים), ועד ריכוז כל התנאים לקבלת היתר במקום אחד. אם הוצאת היתרים תוך ארבעה עד שישה חודשים היתה אפשרית, תהליך התכנון והבנייה היה נמשך פחות זמן, וכולם היו יוצאים נשכרים.
3. המגמה הבולטת היום היא שיש הרבה אדריכלים טובים שחושבים כיצד לשפר את איכות המבנים והדיור, שמתייחסים למקום שבו הם בונים, שמתכננים עד הפרט האחרון ומשתמשים בחומרים מקומיים. מתפתחת פה ארכיטקטורה עם סממנים מקומיים של תרבות ישראלית, שבמהלך השנים מבינה יותר את תפקידו של האדריכל, דבר שיוביל לשיפור באיכות החיים.
>> עוד מהבית למעלה, שתוכנן בסגנון תאילנדי עם הרבה גגות בולטים
''יותר מדי גזור והדבק'' | אדריכל מתי רוזנשטיין
1. יש מוטיב שחוזר בהמון בתים פרטיים: בית אופקי – לולאה עם זכוכיות – שמשוחזר ומועתק באדריכלות של בתים פרטיים. דוגמה טובה לסגנון הזה רואים בווילה שצולמה בה התוכנית "היפה והחנון". זהו מוטיב שחייבים להיפטר ממנו.
2. מה לקדם? יש לי תחושה שאדריכלים פותחים מגזינים ומשחזרים את מה שהם רואים בהם. הייתי שמח לראות יותר יצירתיות בתוך הז'אנר. גם במינימליזם יש מקום ליותר מ'גזור והדבק'. יש מקום ליותר טקסטורות, לשילוב של חומרים חדשים וטבעיים.
''המגמה הבולטת היא שחרור ממוסכמות'' | אדריכל גל מרום
1. צריך להיפטר מהקיבעון.
2. צריך לקדם אדריכלים צעירים.
3. המגמה הבולטת אצלנו היא שחרור ממוסכמות, הסתכלות שונה וגישה אחרת לדברים.
''להטמיע במקום להבליט'' | אדריכל חנן פרי
(''פרי דוידוביץ אדריכלים'')
1. צריך להיפטר מבתים שנבנו ואינם מתאימים למקום הזה. יש נטייה לבנות מפלצות, אדריכלים מבקשים להטביע את חותמם, לקוחות מבקשים לבנות בגדול, והתוצאה היא בתים שפשוט לא מתאימים לכאן.
2. צריך לקדם את מה שכן מתאים למקום הזה: בנייה ירוקה. לקדם התאמה של בית לסביבה שלו והטמעה שלו בה, בניגוד להבלטה הפופולרית במחוזותינו.
3. מגמה בולטת היום היא שימוש בחומרים טבעיים ובנייה ירוקה.
''להיפטר מרהבתנות, ראוותנות ורעבתנות'' | אדריכלית שרון נוימן
1. צריך להיפטר מרהבתנות, מראוותנות, מרעבתנות: מאדריכלות השואו-אוף המגמדת את האדם, מהאדריכלות הטרנדית האופנתית, שנכונה רק לרגע, ותיראה גחמתית בעוד זמן קצר.
2. צריך לקדם מקצוענות מצד אחד והכרה בערכו של בעל המקצוע מצד שני. הבנה עמוקה בקרב מזמיני העבודה, שהשפעת התכנון מהותית ביותר לכל פרויקט, וכי על תכנון ברמה גבוהה, שיביא אותם לקו הסיום כמו שרצו ובמסגרת התקציב – צריך לשלם.
3. לשמחתי, אני מזהה נטייה גוברת לבנייה בגישה אקולוגית, גם בין לקוחותי. בנייה שמתייחסת לאקלים ומביאה לחיסכון אנרגטי בחימום ובקירור, כזו שמנצלת טכנולוגיות חדישות וירוקות, בנייה שתישמר לאורך זמן, תצדיק את עצמה כלכלית ותפגע פחות בסביבה.
''לצופף במקום להתרחב'' | אדריכלים שרון סיטון ויעקוב טנוס
(''סטודיו מקומי'')
1. צריך להיפטר מההתעלמות המוחלטת מנושא הדיור הציבורי. למרות המחאה ולמרות הצורך והדרישה, הנושא לא טופל מספיק.
2. צריך לקדם את הדיור הציבורי ולהמשיך במגמה של בנייה וציפוף ערים (כמו פרויקט הכניסה לירושלים), במקום התרחבות החוצה. זו האדריכלות הכי ירוקה שיש.
3. המגמה של השנה: אין ספק שהאולימפיאדה בלונדון הציבה רף גבוה בכל הקשור למבנים ארעיים שמתפרקים ומפנים מקום לתכנים אחרים, מבנים שיכולים להיכנס פנימה בלי להישאר כפילים לבנים בעיר.
>> על ''סטודיו מקומי'' - שני אדריכלים שלא מבחינים בגבולות פוליטיים ובונים בירושלים וברמאללה
''רוח רעננה של כוחות צעירים'' | אדריכל פיצו קדם
1. לא רק השנה, אלא תמיד – צריך להיפטר מעודף רעש, מעודף ראוותנות, מעודף וולגריות, מעודף גימיקים ומאופנות חולפות.
2. "צריך לקדם איפוק, על זמניות, התחשבות במשתמש ובקונטקסט, תכנון מוקפד ואחראי שמתחשב בכל האספקטים הסביבתיים והחברתיים. לזכור שהאדריכלות משרתת את המשתמש ולא להיפך.
3. אין מגמה שלטת אבל בהחלט יש מגמת שיפור ברמת התכנון, העיצוב והמקצועיות. יש סיבה לאופטימיות. יש הרבה כוחות צעירים שמתמזגים בענף ומביאים רוח רעננה ועיצוב מצוין.
''מינימום עיצוב'' | אדריכל דן טרוים
1. צריך להיפטר מעודף צבע ולהשתמש במקום במגוון טקסטורות של חומרים. עודף צבעים מעוור את העיניים.
2. צריך לקדם עשייה של מינימום עיצוב, על מנת להשיג מקסימום תחושות. כאשר החלל נקי ניתן להעצים בו תחושות, כמו כתם אדום בחדר לבן, שהתחושה שלו על רקע הלבן מתעצמת. בנוסף, צריך להתאים את התחושות למקום שיוצרים, ולא לפנטזיה של היוצר.
3. מגמה עכשווית: אדריכלות הפנים והעיצוב חוזרים לפשוט, לברור, לבסיס. במוסיקה זה היה לפני כעשר שנים והעיצוב, כהרגלו, מאחר לבוא. יש ויתור על כל הקישוטים הלא הכרחיים מסביב וזה מוביל ליצירת אווירה ברורה ותחושה לא מבלבלת במקום.
''שיתוף הוא המהלך המשמעותי'' | אדריכל גיא איגרא
1. צריך להיפטר מהגאווה.
2. צריך לקדם את הבירוקרטיה.
3. שיתוף הוא המהלך המשמעותי ביותר שקורה היום באדריכלות הישראלית.
>> איך ייראה מלון הספא החדש בקרית ענבים?
''להיפרד מתסמונת פרנק גרי'' | אדריכלית אירית אקלסרוד
(''אקסלרוד אדריכלים'')
1. צריך להיפרד מתסמונת פרנק גרי ולחזור לקנה המידה האנושי כבסיס לתכנון. אדריכלות צריכה להיות מבנה לאנשים ולא פסל סביבתי, ויש להימנע מראוותנות למען הגימיק בלבד.
2. צריך לקדם איפוק. לשים דגש על איפוק, לחנך לאיפוק. לקדם קונספט אחד חזק ומשמעותי, הימנעות מהלא הכרחי ומאקלקטיות של קונספטים, ולעודד בחירה רק בחשוב ביותר.
3. המהלך המשמעותי ביותר עדיין בראשית דרכו ומגמתו היא דיור בר השגה, פיתוח חשיבה אורבנית סוציאלית ויצירת ארכיטקטורה מודרנית בצפיפות רבה לצד שטחים פתוחים ציבוריים. זוהי חדשנות המשלבת גישה תרבותית עם דרישות שוק הנדל"ן.
>> עוד מהווילה באפקה, שמופיעה בתמונה למעלה - כאן
''חינוך לאסתטיקה מהגיל הרך'' | אדריכל אבנר כץ
1. צריך להיפרד משמרנות וקיבעון מחשבתי ולעשות ארכיטקטורה טובה גם עם כל האילוצים. גם עם הלקוחות שלנו, שגדלים בחברה שמרנית, יש בעיה: הם מבקשים לבנות בתים דומים.
2. צריך לקדם חינוך לאסתטיקה ועיצוב בגיל הרך, לקדם מקצועות הומאניים, ולהכשיר בכך את הלקוח העתידי לקצת יותר הבנה וערכים של תרבות. זה קורה באופן טבעי באיטליה ובצרפת, ולכן אצלם הכל יפה יותר. אדריכל טוב עם לקוחות גרועים לא יכול לעשות אדריכלות טובה.
3. המהלך המשמעותי היום אופנתי אבל נכון, והוא המעבר לאדריכלות מודרנית. אנחנו נפרדים מהכפרי המזויף, מהסגנון הטוסקני, וטוב שכך. אנחנו לא טוסקנה. אנחנו חברה מודרנית שחושבת מודרני ועושה עטיפות של בתים כפריים לא שייכים. הסגנון בארץ צריך להיות מודרני, פשוט ונקי. הוא יכול להיות חם כמונו, אבל פחות מזויף.
>> על בית הספר הראשון בארץ שמלמד ילדים אדריכלות ועיצוב - כאן
''ארמונות פאר למעטים'' | אדריכלית אילת שלו
1. צריך להיפטר מבנייה אקסטרווגנטית, לבנות צנוע וקטן, לחיות יותר בצנעה ולהיות מחוברים יותר לאדמה. שכולם יחיו נכון ושיפסיק המצב שבו מעטים חיים בארמונות פאר בשעה שלאחרים אין בית.
2. צריך להעצים את הבנייה הירוקה, פשוט משום שאין ברירה אחרת ומשום שזהו אורח החיים הנכון.
3. יש היום מהלך של התעוררות ירוקה ולקיחת אחריות על המקום שבו אנו חיים. כשבונים יותר צנוע פוגעים פחות בסביבה, בחומרים ובמרקם החברתי.
''עלה תאנה ושמו בנייה ירוקה'' | אדריכל מרק טופילסקי (55a)
1. צריך להיפטר מעלה התאנה ושמו "בנייה ירוקה". בשנים האחרונות כמעט כל פרויקט, יזם ומעצב מתהדר בתארים ''בניין ירוק", "תכנון ירוק" וכדומה. בהיעדר קריטריונים ומדדים ברורים, ברוב המקרים אנחנו מקבלים כלי שיווקי ריק מתוכן. אדריכל טוב יעמיד את הבניין בצורה טובה, ינצל היטב את אור השמש והבריזה הטבעית וימנע קרינה ישירה לתוך המבנה. פעולות בסיסיות אלו יובילו לבניין שיהיה חסכוני יותר ויאפשר הפעלה פחותה של תאורה ומיזוג. מערכות ירוקות הן בונוס.
2. צריך לקדם הכשרה מקצועית וניסיון. אדריכלות טובה נוצרת על ידי אדריכלים טובים. יש לעודד אנשים מצוינים ללמוד אדריכלות, באמצעות שיפור מעמד האדריכל. בתי הספר מוציאים צעירים מוכשרים, שבתנאים הקיימים מתקשים להשלים את הכשרתם, להתמקצע ולהשתלב בכוח העבודה. מבחני הרישוי שנערכים בשנים האחרונות מבזים. אין מילה קלה יותר לתאר אותם. לא ניתנת אפשרות שווה לכולם להתקבל לסטאז' מפאת חוסר חמור במשרדים שמורשים להדריך אדריכלים. התייחסות רצינית מצד השר הממונה נדרשת בדחיפות כדי להסדיר עניינים אלו, אחרת נראה פחות ופחות אדריכלים נכנסים למקצוע, ואלו שיגיעו יהיו טובים פחות.
3. מהלך משמעותי היום, שאני מקווה שיהפוך למגמה, הוא שימוש בתמ"א 38 כמנוף להתחדשות עירונית ולהקלה במצוקת הדיור. חיזוק המבנים הוא המטרה העיקרית של התוכנית, שאמורה למנוע אסון רחב ממדים כאשר תגיע רעידת האדמה הגדולה. יחד עם זאת, רצוי כי היזמים והוועדות המקומיות ינצלו את התוכנית לא רק לעשיית רווחים (אין שום רע בכך), אלא כמנוף לשיפור הדיור לדיירים הקיימים, יצירת דירות חדשות, נגישות לציבור ושיפור ביחסי הגומלין בין הבניינים המשופצים/חדשים עם הסביבה העירונית המיידית. תוספת דירות בכל רחבי הארץ בצורה מהירה תעזור לפתרון בעיות הדיור שעוררו את המחאה החברתית בקיץ הקודם.
>> מה תעשה תמ"א 38 למרקם העירוני ולאיכות החיים? דו"ח מצב
''להיפרד משכונות ישראליות סטנדרטיות'' |מתכנן ערים ברק כץ (''אתוס'')
1. צריך להיפרד מתכנון של שכונות מגורים סטנדרטיות – מבנים גבוהים שסובבים פארק, מנותקים מהפעילות העירונית ומחייבים משפחה להחזיק מספר כלי רכב.
2. . כדאי לקדם תכנון שכונות מרקמיות, מחוברות למרכז העיר או לשכונות הצמודות, בעלות מאפייני רחוב עם שימושים מעורבים – מגורים, ציבור, מסחר ותחבורה.
3. המהלך המשמעותי היום בתכנון בישראל הוא קידום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. מהלך זה ישנה את תהליכי התכנון והבנייה, ההיררכיה בוועדות התכנון, הליווי הסביבתי לתוכניות והליכי שיתוף הציבור. למהלך זה יש, כמובן, תומכים רבים ומתנגדים רבים, והיריעה כאן קצרה מכדי לנקוט עמדה.
>> המקרה של שכונת אם המושבות בפתח תקווה
''תבניות חסרות מעוף'' | אדריכל אורי כהן
1. צריך להיפטר מתוכניות מגירה שבלוניות. רוב התכניות – לבניינים, צמודי קרקע או משרדים – הן שכפולים והעתקות של נוסחאות ישנות ומוכרות. אלו תבניות חסרות מעוף, מחשבה והתאמה לצרכים והאפשרויות האמיתיים של כל פרויקט, שלמרבה הצער מנסות לחפות על שיממונם בעזרת עיצוב מתחכם ומגוחך.
2. צריך לקדם דיור ציבורי. המחאה החברתית החזירה את המונח לשיח, אך למעשה מדובר בנושא הרבה יותר רחב ועמוק מאשר עלויות כלכליות. מגורים מהווים כ-90% מנפח הבנייה, ובתור שכך הם אבני הבניין של הרקמה העירונית. דיור ציבורי משמעותו מענה לצרכים ודרישות של כלל האוכלוסייה, כלומר פיתוח של שכונות ובנייני מגורים בעלי אופי מגוון. האתגר ביישום פרויקטים של דיור ציבורי הוא תמהיל נכון בין גודל דירות שונה, איכויות דיור מגוונות ויחס נכון בין מספר הדירות למכירה והשכרה. דיור ציבורי כזה הוא לא רק מענה כלכלי, אלא גם מאפשר מרקם חברתי עשיר של משקי בית בעלי סגנונות חיים שונים. זהו הבסיס לקיימות חברתית אמיתית ולעושר תרבותי.
3. המגמה הבולטת כיום היא סוג של ניקיון עיצובי. רואים הרבה חללים עם קווים נקיים ופשוטים, הרבה שימוש בחומרים טבעיים וצבע לבן. בעיקרון זו מגמה מבורכת, אך גם כאן כנראה שהיא מוצתה ויותר.
"להיפרד ממגדלי הזכוכית ולהקים מבנים ציבוריים טובים" | אדריכל יואב מסר
1. כדאי להיפרד מאדריכלות ללא קונטקסט. מהאופנה של בניינים שלא ברור באיזה מקום בעולם הם נבנו. מהגלובליות האין סופית וממגדלי הזכוכית שפוגעים במרקם הפנימי של הערים. וכן מעיצוב הפנים הראוותני של דירות יוקרה.
2. כדי שהאדריכלות הציבורית תהיה טובה יותר, צריך לקדם מבני ציבור טובים בתקציבים טובים. לנו כאדריכלים יש אחריות ציבורית הבאה לידי ביטוי בתכנון מבני ציבור - בתי ספר, מועדונים, ספריות וחללים פתוחים. יוקמו בתי-עם לציבור כמו פעם, לפעילות חברתית ותרבותית ולשיג ושיח. פיתוח המרחב הציבורי – הכיכרות והרחובות - באופן שווה לכל נפש. תכנון טוב ותחזוקה מעולה. כל קטע של שדרה חדשה שווה יותר מווילה פרטית או מדירת גג מעוצבת.
3. המהלך המשמעותי היום הוא קידום של עמדה ערכית בשיח האדריכלי הישראלי, הן באחריות החברתית והן באחריות הפוליטית. ישראל חייבת לעבור תהליך ערכי בפיתוח סביבה תומכת של מגורים, עבודה ופנאי ויכולת לדו קיום עם השכנים. חברה יוצרת מגוון של אוכלוסייה הטרוגנית, השומרת על החיוניות העירונית.
>> לב פראי: קדחת השימור בבבלוק אחד בתל אביב
"בינוניות אדריכלית שמתקבלת בשוויון נפש" | אדריכל ארנון ניר (Arstudio)
1. צריך להיפטר מבנייה רווייה, ממגדלים ומבני מגורים חסרי ייחוד, אופי או ביטוי אדריכלי הראוי לשמו. שכונות שלמות חדשות נבנות, והכל נראה כשיממון אדריכלי, מבלי שניכרת מחשבה - לא מבפנים ולא מבחוץ. באופן מצער זהו חלק משמעותי מהנוף האורבני, וחלק מפתרונות המגורים הם לא יותר מבינוניות אדריכלית, המתקבלת בשוויון נפש ללא חלופה ממשית ראויה.
2. צריך לקדם תחרויות תכנון אמיתיות, רבות ותכופות יותר, ולחזק את הדור הצעיר של האדריכלות הישראלית. לערוך טיפול מהפכני בתהליכי הרישוי, בכל הרמות והדרגים. לקדם סמינרים בינלאומיים ותערוכות איכותיות שמתאימות לרמת הפתיחות והצמא שקיימים כאן לנושא, ולבסוף - צריך לחזק את מעמד האדריכל, בעיקר על ידי האדריכלים עצמם.
3. בלט השנה מעבר מובהק יותר לאדריכלות מודרנית ועכשווית בבנייה הפרטית והציבורית. שימוש בחומרים פחות קונבנציונליים, חיפוש אחר טקסטורות וביטויים אדריכליים כחלק מהזהות של הפרויקט.
>> על ''אפנדי'', מלון בוטיק בעכו העתיקה, שתיכנן ארנון ניר על חורבותיהם של שני בתי פאר עות'מאניים
"להיפטר מתאוות הבצע" | אדריכלית ניצן קלוש (קלוש צ'צ'יק אדריכלים)
1. צריך להיפטר מתאוות הבצע.
2. צריך לשפר ולעשות בכישרון מקומות לטובים הרבה יותר, למען אנשים, למען אלו שהיו שם לפניהם ולבאים אחריהם. תעשה את זה פאקינג טוב ואיך שבא לך. העיקר שזה יחיה ויהיה, חי ומקיים.
3. השנה בלטו כוח. רווח. הון. על תוכניות עיר וחזיתות מבנים משורטטים בקפידה ובכישרון הוטבעו סימני דולרים. המרחב והאינטרס הציבורי נכחד לאיטו.
>> אדריכלים צעירים מצליחים? יש דבר כזה
"תחרויות מסודרות לכל פרויקט ציבורי, כמקובל באירופה" | אדריכל אלי דרמן, דרמן ורבקל אדריכלות
1. צריך להיפטר מחלופות בנייה בפרברים. בערים רבות נמשכת תנופת בנייה מואצת למגורים בבנייה פרברית, שהביאה עמה מספר לא מבוטל של רעות חולות המחייבות התייחסות דחופה מצד רשויות התכנון, אגודות התכנון וציבור המתכננים. אמנם נפטרנו מן המרפסות המקפצות שהיו לעונש תכנוני ומפגע נופי ממדרגה ראשונה, אך על מנת לשפר את איכות התכנון בבנייה יש לתת את הדעת על מספר אקסיומות שנולדו כאן ללא כל הצדקה:
א. חיפוי האבן חייב להיעלם מן הדרישות המחייבות ומנוף הבנייה החדשה למגורים ומבני ציבור, להוציא ירושלים וערים שבהן הבנייה במרקם היסטורי מחייבת שימוש באבן.
ב. טיפולוגיית מבנה בית משותף בארץ נתקבעה בדגם מאוד מסוים, שמופיע בוואריאציות שונות ומשונות, מתערטל ומתלבש במיני תחפושות, אבל במהות נשאר אותו הדגם: בתים משותפים המכילים בממוצע ארבע דירות בקומה, שנבנות אחת על גבי השנייה לגובה של 8 קומות. ציפוף הדירות בבניין מצד אחד, לעומת הריווח העצום בין המבנים השונים מצד שני, יצר מרקם סוב-אורבני המכלה את כל השטחים הפתוחים הידועים בכינויים "עתודות קרקע". המרקם הזה מייצר חללים בלתי שמישים בין המבנים ואינו מאפשר לרחוב עירוני אמיתי להתפתח ביניהם, וכך נותרת הקרקע העירונית זרועה במבנים המתייחסים לעצמם בלבד, וביניהם לא נוצר קשר שימלא בתוכן אורבני את החללים הציבוריים.
ג. שטחים ציבוריים פתוחים: מתוך שאיפה ליצור מקסימום שטחים פתוחים בין מבני הבתים המשותפים בערים החדשות, נשכחה האיכות. החללים שנותרו בין מבני המגורים בהרחבות העירוניות, שאותן אנו רואים בהיקפי הערים המתחדשות, אינם מייצרים חללים ציבוריים משותפים כפי שמרמז עליהם שמם (שטח ציבורי פתוח). במקרים רבים מתמלאים החללים האלו בגינות מלאכותיות בלתי שמישות ובחניות עיליות. במקום זאת ניתן היה לאפשר מגוון רחב של שימושים ציבוריים של בילוי, פנאי, תרבות ומסחר על מנת לצקת תוכן שימושי בחללים הפתוחים ולא להשאירם כאידאה חסרת מימוש של גן עדן נטוש.
2. צריך לקדם איכות מערכת קבלת ההחלטות לבחירת מתכננים במגזר הציבורי. במדינות כגון בלגיה והולנד קיים מנגנון ממשלתי המחייב תחרות תכנון מוזמנת לכל פרויקט ציבורי, מקטן ועד גדול. אדריכל המחוז מרכז אצלו את כל בקשות ודרישות הגופים הציבוריים הזקוקים לתכנון אדריכלי, ומוציא פעמיים בשנה מכרזים ותחרויות לציבור האדריכלים. לפני צאת המכרזים הוא מוציא "קול קורא" לאדריכלים ובו רשימת הפרויקטים הנדרשים וקריאה למשרדים המעוניינים להגיש פרופיל משרד, פורטפוליו ובחירה של הפרויקטים שבו ירצו להתחרות. לאחר קבלת הבקשות ממשרדי האדריכלים, ללא הצעות תכנון או מחיר, מחליט צוות אדריכל המחוז - יחד עם נציגים של כל גוף שהגיש בקשה לתכנון - על חמישה משרדים רלוונטיים שייבחרו להתחרות על כל פרויקט. משרד שנבחר להתחרות מקבל תשלום מכובד בעבור ההשתתפות וההחלטה על כל זכייה נערכת בוועדה משותפת של הגוף הציבורי הרלוונטי, אדריכל המחוז ואנשי מקצוע נבחרים. התהליך השקוף והממריץ הזה מייצר פרויקטים ציבוריים מן המעלה הראשונה. הוא מאפשר למשרדים לא מוכרים לפרוץ קדימה ומבטיח איכות תוצר בזכות הבקרה הציבורית והפיקוח הצמוד.
3. בלט השנה המושג "אדריכלות חברתית", שהפך למטבע לשון שחוקה באקדמיות ובדיונים המקצועיים בטרם נראתה ולו דוגמה אחת לרפואה שלו. בזמן שהנושא הבוער שעלה לדיון הציבורי בקיץ הקודם זכה לקול ענות חלושה מצד המגזר הציבורי ולאוושת רוח קלה מן המגזר הפרטי, צמד המלים "אדריכלות חברתית" שב ועולה כמעט בכל דיון או תזכורת של בנייה חדשה למגורים. כדאי, רצוי והכרחי שהמגזר הציבורי, בגיבוי תקציבים ממשלתיים, ישכיל להבין כי ללא יוזמה ציבורית דבר לא יצמח מן המושג המבטיח, ושללא התגייסות ממשלתית לא יקומו מבני מגורים חברתיים (social housing) כפי שאנו רואים במקומות אחרים. במדינות מערב אירופה המגזר הציבורי מוביל את השוק בחדשנות וברעיונות פורצי דרך למבנים שמתוכננים בידי אדריכלים נמרצים, חלקם צעירים, שמייצרים מתחמים, רחובות ומבנים בודדים של אדריכלות חדשה, שהיא ציבורית ומסובסדת אך גם מניחה את המצע לקשירת קשר חברתי אמיתי בין הפרטים המרכיבים את קבוצת הדיירים.
>> החזון האורבני של דרמן-ורבקל
"המגמה הבולטת באדריכלות הישראלית היא ממ"דים" | אדריכל ארז אלה
1. צריך להיפטר: הייתי רוצה לשנות את הרצון של כל מקבל החלטות - בין אם הוא חבר ועדה מחוזית, מקומית, אדריכל או כל אחד אחר המופקד על תכנון - לנסות ולקבוע מראש כיצד הדברים ייראו בעוד חמש או עשר שנים. הניסיון "לכתוב את כל הספרייה בפעם אחת ומראש", במקום לתכנן מדפים יציבים ולתת לבאים אחרינו לכתוב ספר-ספר, נועד לכישלון מראש, ובטח שבמסגרות תכנון בישראל, שקבועי הזמן שלהם הם חמש עד עשר שנים (מה שהופך את הניסיון לצפות את ה"דבר הנכון" לפאתטי במקרה הטוב).
2. צריך לקדם את הפרמטרים שבהם אנו בוחנים תכנון. לא רק זכויות ושימושי קרקע, כי אם פרמטרים סביבתיים וחברתיים.
3. המגמה הבולטת היום באדריכלות הישראלית היא ממ"דים. לצערי אני לא צוחק.
>> ביקור בביתו הפרטי של ארז אלה - בלי חיפויים, בלי תירוצים
"טוסקנה ברעננה" | אדריכל אמיר נאור
1. צריך להיפרד מזילות המקצוע, מאגו ומרצון להנצחה עצמית. להיפטר מעסקנות ברישוי ובתכנון לגופים ציבוריים, ממתן חשיבות יתר והתעסקות בסגנון כהגדרה ורבלית.
2. צריך לקדם פתיחות לכוחות חדשים, קידום הזדמנויות על בסיס כישרון ויכולת מקצועית נטו, ריבוי תחרויות תכנון וחשיבה עצמאית.
3. המגמה הבולטת באדריכלות הישראלית היום היא טוסקנה ברעננה.
''לתת סמכויות לאדריכל'' | אדריכל ארי שאלתיאל
(''שאלתיאל-קסטיאל'')
1. כדאי להיפטר מהתערבותם של אנשים חסרי ידע בענף.
2. צריך לקדם מתן סמכויות לאדריכל מול הרשויות.
3. אני לא מאמין במגמה בולטת, או במה שקוראים לו "הדבר הבא", אלא בהתפתחות אבולוציונית של ניסיון העבר מול תכנון עתידי.
