מדירת שיכון לדירת בוטיק: מהפך של דירה קטנה בבת ים
המשימה: לאפשר למשפחה עם שני בנים בגיל ההתבגרות להישאר בדירתה הישנה בבת ים, ששטחה 70 מ''ר בלבד. האמצעי: חלוקה שונה לגמרי של החלל ותכנון מדויק של פריטי נגרות מתוחכמים. האדריכלית רוני אביצור מציגה את התוצאה: אי אפשר להכיר
גודלה של הדירה הזו בבת ים הוא 70 מטרים רבועים – מעט, לכאורה, בשביל זוג עם שני בנים בגיל ההתבגרות (וכלבה קטנה). אך לא בהכרח: בדיוק כמו חליפה טובה, גם דירה מגנה עלינו, מכילה אותנו ומביעה את מי שאנחנו. כשתופרים חליפה אנחנו מקפידים שהיא תתאים בדיוק למידותינו – אז למה דירה צריכה להיות גדולה עלינו בעשרות ולפעמים מאות מטרים רבועים? דירה ללא דייר – או, בשמה האחר, "דירת קבלן" – דומה לחליפה ONE SIZE שנקנתה בחנות: היא מתאימה לכולם אבל בעצם לא מתאימה בדיוק לאף אחד. זה היתרון שיש ב"תפירת" דירה כך שתתאים בדיוק לדייריה.
במקרה הזה, למשל, בעלי הדירה אינם עשירים – היא מזכירה והוא איש תחזוקה. הם גרים בדירה הסטנדרטית והישנה בבת ים כבר 20 שנה. כל הזמן הזה, החלוקה שלה היתה כעצם בגרון המשפחה: היה בה חדר ילדים אחד בלבד (הבנים ישנו בו ברוטציה: אחד בחדר והשני בסלון), חדר מטבח גדול אך לא פונקציונלי (משטחי עבודה קטנים מאוד, הרבה מקום מבוזבז, מיקום המטבח היווה הפרעה והאבזור היה מיושן), וחדר הורים וסלון גדולים מדי ביחס לממדי הדירה (ראו תמונות ''לפני'' והתוכניות המצורפות).
ביררנו את ההעדפות והמנהגים שלהם. בני הזוג אוהבים לצפות בלילה בטלוויזיה במיטה, לפני השינה. האישה מטופחת ומסודרת, בעלת אוסף נעליים מפואר. בני המשפחה מקפידים לחלוץ נעלים בכניסה לבית. הבן הצעיר אוהב מאוד לבשל. כששאלנו אותם איזה משאלות יש להם משיפוץ הדירה, הם השיבו בהיסוס, מלאים ספקות בגלל שטחה: מקלחת צמודה לחדר השינה, מטבח רחב ידיים, מקום בו יוכלו כולם לאכול יחדיו. אפילו בקשה לחללים לאחסון בגדים ואוסף הנעליים או למבואה שבה אפשר להניח מפתחות ולחלוץ נעליים אינה בקשה טריוויאלית בדירה כה קטנה. אתגר נוסף היה משאלת לב של הבנים, לחדר רחצה ושירותים בצמוד לחדרו של כל אחד מהם. המשימה האדריכלית היתה ברורה: קומפקטיות.
בסופו של תהליך השיפוץ שינתה הדירה לחלוטין את פניה. כל אחד מהבנים קיבל חדר (קטן אמנם, אבל פרטי), עם חדר רחצה צמוד ומשותף לשניהם. מטבח פונקציונלי ומרווח, שירותים ומקלחת צמודים לחדר ההורים, ארונות גדולים ומדוייקים לצרכים, מבואה רחבה שמאפשרת לחלוץ נעליים בכניסה ולהניחן בארון ואפילו חללי אחסון נסתרים לכלי הניקוי והתרופות.
איך? בעזרת שימוש יצירתי בכלים האדריכליים. ראשית ראינו שיש לדירה יתרונות שאפשר לנצל במשימה כזו, כמו חלונות גדולים שמאפשרים גם לחללים קטנים להיתפס כמרווחים ונעימים. שנית, במרכז הבית תוכנן רהיט שמשמש מצדו האחד את הסלון (מכיל את מערכות המדיה) ומצידו השני מכפיל את שטח המטבח, הן באחסון והן בשטח עבודה. מיקומו וממדיו תוכננו כך שלא "יחנקו" את המטבח, הסלון או פינת האוכל. נגרות אינה עוד נדבך שמגיע בסיום התכנון. בדירות קומפקטיות במיוחד היא חלק בלתי נפרד מכלי התכנון, זהה בחשיבותה למחיצות בנויות. הרהיט המפריד בין המטבח והסלון תוכנן עד הפרט האחרון, כדי להשיג מקסימום שימושיות במינימום שטח.
בין הסלון לחדר ההורים מפריד ארון-קיר של ממש: מצדו האחד הוא משמש כארון חדר ההורים וכארון תרופות. מצדו השני הוא משמש כארון השרות של הבית (כלי ניקיון ומכונת כביסה). החזית האחידה, בגימור בהיר ומבריק, תורמת לתחושת המרחב המואר.
בחדר ההורים הוצמדה המיטה לקיר - פעולה לא שגרתית, אך פשרה שמתחייבת בגלל ממדי החלל, ומאפשרת חדר רחצה צמוד. כדי לייצר תחושת רווחה מפרידה בין השניים מחיצת זכוכית, שחלקה חלבי (בחלקים שדורשים פרטיות) וחלקה שקוף (באזור הכיור ומתחת לתקרה). כך נוצר רצף בין חדרי השינה והרחצה, שגורם להם להיות חלק משלם.
השיפוץ לא היה זול. הוא עלה 450 אלף שקלים, וכלל פירוק של הדירה עד היסוד, החלפת כל התשתיות ובנייה מחדש, ריהוט כולל (אינטגרטיבי ונייד) וכל אביזרי החשמל והתאורה. הסכום דרש התגייסות ומאמץ מצד בני המשפחה. אך בסופו הם קיבלו דירה שמתאימה להם בדיוק, בעלות פחותה מזו שהיתה נדרשת לו היו מחליטים לעבור לדירה גדולה יותר.
>> לאתר של סטודיו XS (הירש-רוסמן-אביצור), או בפייסבוק.
>> עוד פתרונות יצירתיים של סטודיו XS, והפעם לדירת רווק קומפקטית בפלורנטין - כאן.
