"הלימודים צריכים להקנות את היכולת לתכנן בניין. יש לאזן בין התיאוריה לפרקטיקה, ולשלב יותר מיומנויות מעשיות בתוכנית הלימודים לתואר הראשון באדריכלות", טוענת האדריכלית נעמה מליס, יו"ר הוועדה המייעצת לרשם האדריכלים (ועדה שמונתה לפני כשנה כדי לבחון את תהליך התמחות האדריכלים), בשיחה עם Xnet. ייתכן שעמדתה זו של מליס, שהיא דמות דומיננטית בקביעת עתידם של האדריכלים הצעירים, מסבירה את אכזבתם של האדריכלים הצעירים, היוצאים לשוק העבודה לאחר חמש שנות לימודים וניצבים מול עשייה שונה לחלוטין מהחומר האקדמי שאותו רכשו, ומול הליך התמחות שאותו הם רואים כבלתי הוגן. מליס נתפשת כגורם מרכזי שמסכל את כניסתם של האדריכלים הצעירים לשוק העבודה, כחלק ממערך שמציב בפניהם דרישות גוברות והולכות המונעות מהם להיכנס לתחום ולהתחיל לעבוד. מהצד השני של המתרס, מתייחס יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", לתהום הפעורה בין משרדי האדריכלים לאקדמיה: "הפער נובע מציפייה בלתי ניתנת לגישור של בעלי משרדים שהאקדמיה תכשיר עבורם כוח עבודה מקצועי. יש לזכור שתפקיד האקדמיה אינו לשמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי של האקדמיה".

משרד התמ''ת: ''לפחות 2,500 אדריכלים יכולים לשמש כמאמנים. שיקול דעת של כל אדריכל אם הוא רוצה להיות מאמן; אם לא – לא ניתן להכריח"
אם בעבר אדריכל צעיר היה רשאי לתכנן כמעט הכל, כיום המצב שונה ומגביל. "המקצוע היום הוא לא אותו מקצוע כמו לפני 30 שנה", מדגישה מליס. "כיום מתבצע ניסיון להעמיד את האדריכל בסטנדרטים בינלאומיים. הידע שהספיק לפני דור לשוק המקומי לא עומד בקנה מידה בינלאומי. האדריכלים הצעירים הם חלק משוק גלובלי, והם צריכים להשתוות לאדריכלים בצרפת או בארצות הברית".

דרוש מתמחה

האדריכלים הצעירים צריכים לעבור התמחות בת שלוש שנים, שצריכה להיעשות באחד מתוך 474 משרדים שהוכרו (על ידי רשם האדריכלים) כמאמנים. בפועל, חלק ניכר מן המשרדים לא עוסקים בפרויקטים הנדרשים כתנאי להתמחות, ולכן נאלצים המתמחים לדלג בין משרדים. אין זה רק מטרד, אלא גם פגיעה תעסוקתית, משום שרק פרק זמן של 7 חודשי עבודה ומעלה נחשב כתקופת התמחות. ידוע על אדריכלים שהועסקו למשך חצי שנה לצורך עבודה על תחרות, ופוטרו בסיומה - תקופה שירדה לטמיון מבחינתם. בפורום האדריכלים הצעירים, המנהל מאבק בנושא, טוענים כי תקופת החיפוש אחר משרד מאמן נמשכת זמן רב, משרדים מאמנים דורשים ניסיון מוקדם, טרם קבלת המתמחים לעבודה".

משרד התמ"ת, רשם האדריכלים והוועדות המייעצות כה עסוקים בהסדרת תהליך ההתמחות, שהם לא בדקו כנראה את מודעות הדרושים בלוח מחפשי העבודה באינטרנט, המעידות כי משרדים רבים תרים אחר עובדים חרוצים. אלא שהכותרת "דרוש מתמחה" לא נמצאת ברשימה. נראה כי בקרב המעסיקים טרם התגבשה ההבנה כי יש לכונן במשרדיהם תפקיד חדש – "מתמחה" - וכך נוצר הליך בלתי שוויוני הפוגע באדריכלים הצעירים, ביכולת הפרנסה שלהם ובהתקדמותם המקצועית. יותר מכל, התהליך של ההתמחות אינו נהיר: מתי הוא מתחיל? מתי הוא נגמר? ויותר מכל, מהי הגדרת תפקידו ומעמדו של המתמחה במשרד האדריכלים? מליס אומרת, כי לדעתה לא צריכה לסווג עובדים כמתמחים. "אני גיבשתי תוכנית הכשרה עבור האדריכלים הצעירים במשרדי", היא נותנת דוגמה אישית, "ואחד העובדים הוותיקים ממונה על ההליך".

במשרד התמ"ת טוענים שהבעיה הפוכה: "מבירור שביצענו מול מספר מאמנים עולה כי ישנו מספר לא מבוטל של מאמנים המפרסמים מודעות, אך המענה דליל מאוד - דבר המצביע כי לא קיים חוסר. מעבר לכך, לפחות 2,500 אדריכלים יכולים לשמש כמאמנים – שיקול דעת של כל אדריכל אם הוא רוצה להיות מאמן; אם לא – לא ניתן להכריח". Xnet ביקש מהמשרד לפרסם את שמות המשרדים הללו, ונענה בשלילה: "מטעמי צנעת הפרט לא ניתן לחשוף את פרטי המשרדים שנבדקו לצורך העניין". על רקע הערפל, אין פלא שאדריכלים צעירים רבים נופלים בין הכיסאות. "תהליך ההכשרה אינו נהיר", אומר יסקי. "היות ומדובר בנוהל חדש שאינו מנוהל על ידי גוף אחד מסודר ומוסדר, וישנן יותר מדי ידיים הבוחשות בקלחת. ברור שהאחריות צריכה להיות של גורם אחד בלבד שירכז את הכשרת ואישור המאמנים, את בדיקת ההכשרה ובעיקר את בחינות הרישוי".

רוצה ילדים? תיפגעי כלכלית

זו לא הפגיעה היחידה שהאדריכלים הצעירים מתלוננים עליה. במקרה של האדריכליות, רבות מהן מסיימות את התואר לקראת גיל 30, בשלב שבו רבים מעוניינים להקים משפחה. אם הן נכנסות להריון ויולדות בתקופת ההתמחות – עליהן לשלם על כך מכיסן, משום שהמדינה לא תשלם: משרד התמ"ת אינו מכיר בחופשת הלידה במניין חודשי ההתמחות. גופי המאבק של האדריכלים הצעירים דורשים לשנות את המצב, כמו גם בתקופת שירות המילואים שאינה מוכרת בזמן ההתמחות. משרד התמ"ת מסרב להיענות לדרישות. "ההתמחות תיחשב רק כאשר בוצעה בפועל, לא כולל הפסקות מטעמים כאלו ואחרים, ואולם כמענה לבקשת האדריכלים הצעירים, יש מגמה להכיר במקרים של חופשת לידה או ימי מילואים עד לתקופה של 4 חודשים במצטבר בכל תקופת ההתמחות", נמסר מהמשרד.

בסוף תקופת ההתמחות על האדריכלים להיבחן בבחינה, שתאריכיה אינם מתפרסמים מראש. הנבחן צריך לשלם עליה 800 שקלים, והיא מתייחסת לכ-400 אוגדני תקנות וספרי חוקים, שרכישתם יכולה להגיע לכדי 10,000 שקלים נוספים. ראשי המאבק דורשים לתקן גם את המצב הזה. ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה, כי "אגרת הבחינה נקבעת על ידי אגף ההכנסות בכנסת. למשרד התמ"ת אין האפשרות לבטל או להפחית את גובה האגרה (...)לעולם לא נצליח להשביע רצונם של כלל קהלי היעד ואולם לא זאת מטרתנו - מטרתנו הינה שמירה על איכות המקצוע ובטיחות הציבור".

קובלנות האדריכלים הצעירים הוצגו בפני ח"כ אילן גלאון (מרצ), שפנה בנושא לשר התמ"ת שלום שמחון, בבקשה להתערבותו. "לאור הבעיות הרבות בהליך ההתמחות של האדריכלים הצעירים ולאור התשובות החלקיות שהתקבלו מרשם האדריכלים האמון על הנושא", כתב גילאון, "אני מבקש את התערבותך לשינוי הליך ההתמחות לאדריכלים תוך התייחסות להשפעתו על ציבור הצעירים". שמחון ענה לו: "סדרי ההתמחות ואמות המידה כמו הבחינה לרישוי נקבעו תוך עריכת איזון ראוי בין הרצון להגן על האינטרס הציבורי, כי במדינת ישראל מתכננים בעלי רישיון יהיו ראויים לרישיונם, ובין הרצון שלא לפגוע במידה שאינה עולה על הנדרש בציבור האדריכלים". לעיון מעמיק בהתכתבות ביניהם לחצו כאן.

בחודשים האחרונים מנהלים אדריכלים צעירים הידברות מול הרשם בנוגע לתנאי ההתמחות (לעיון בדרישות לחצו כאן), והשבוע התקיים דיון מסכם בנושא. בפורום האדריכלים הצעירים (אדריכלצ'יק) אומרים, כי משרד התמ"ת ורשם האדריכלים דוחים את עיקר הדרישות. "נראה כי הם דבקים בעמדתם שלא קיימת בעיה, ואם יש כזו, היא שולית לחלוטין. תשובות חד משמעיות לא ניתנו כרגע, ולמעט שינויים קלים, תהליך ההתמחות ממשיך להתקיים כשהיה", הם טוענים.

ומה לגבי עתידם של בוגרי בצלאל?

הסטודנטים לאדריכלות ב"בצלאל" סובלים עוד יותר מהאחרים, משום שבסיום הלימודים הם נאלצים לעבור הליך ארוך יותר של הסדרת הרישום שלהם בוועדות מטעם רשם האדריכלים, עד כדי שנה נוספת לעומת בוגרים במוסדות אחרים. האם המצב הזה יימשך, או שהנהלת בצלאל תצליח להגיע להבנה עם רשם האדריכלים? בינתיים, כך מתברר, לא. ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה, כי "נכון להיום יש הקפאה ברישום בוגרי 'בצלאל'. מאחר שקיימות סוגיות לא ברורות ביחס להכשרת האדריכלים, הנושא נמצא בבירור של הרשם והמועצה להשכלה גבוהה. בימים הקרובים תגובש ההחלטה, אשר תפורסם באתר הרשם".

מ"בצלאל" נמסר בתגובה: "התואר שבצלאל מעניקה אין בו שום פגם. תוכנית הלימודים עומדת בפיקוח המל"ג ועומדת בכל התנאים הנדרשים להענקת התואר. באחרונה עברה התוכנית את ועדת הפיקוח הבינלאומית. האקדמיה פועלת בכל המישורים על מנת להסדיר את רישום הבוגרים בפנקס ופועלת יחד עם המל"ג לסידור העניין במהרה".