גם כשמאות אלפי ישראלים יצאו לרחובות בדרישה לפתרון בעיית הדיור, רשויות התכנון לא הציעו שום מהלך משמעותי לפתרון הבעיה. במדינה אחרת ששרויה במשבר כלכלי חמור בהרבה, מנסים – דווקא בעיצומן של ההפגנות, האבטלה הקשה ותחזיות שחורות על קריסה פיננסית – לחשוב קדימה.
קשה לחשוב על מקום בוער יותר מאתונה. מכל המקומות בעולם, שם הוכרזה בימים אלה תחרות בינלאומית לעיצוב מחודש של מרכז העיר, תחת הכותרת Rethink Athens (לחשוב מחדש על אתונה). קרן אונסיס מזמינה אדריכלים מכל העולם לשפר את מרכז הבירה היוונית המתפוררת, שבה נסגרות חנויות ומוקפאים פרויקטים נדל"ניים, והיא מופיעה בדיווחים העולמיים בכל פעם שמחאה אלימה פורצת בה.
התחרות מתמקדת באתרים מרכזיים שידועים לכל תייר וגם למפגינים נגד הממשלה, שנוהגים להגיע אליהם: שדרות פאנפיסטימיו (panepistimio), כיכר אומוניה ואזור כיכר סינטאגמה. הפגנות המחאה המפורסמות והתארגנויות של איגודי העובדים התרחשו לאורך הציר הדליק הזה. "ברחובות האלה היו אוהלים הרבה לפני שדפני ליף הניחה את האוהל בשדרות רוטשילד", מזכירה אורית הירש, אנתרופולוגית המתגוררת ביוון, בראיון טלפוני. "זה לא מקום שהייתי רוצה להסתובב בו בלילה, גם לא בשעות הבוקר המוקדמות".
הצג את תכנון מחודש במרכז אתונה
במפה גדולה יותר
לאורך שדרות פאנפיסטימיו פזורים מבני ציבור מרכזיים, ובהם האוניברסיטה והספרייה המרכזית, והאזור כבר עבר שיפוץ נרחב בזמן ההכנות לאולימפיאדה, שהתקיימה באתונה ב-2004. מסביב נמצאים מרחבים מוזנחים יותר. משתתפי התחרות מתבקשים לעצב מחדש את השדרה, תוך התחשבות בשפת הרחוב, בתחבורה ובשטחים הירוקים, וגם ליצור טבעת בין המדרחוב למבני הציבור השונים.
"אני לא בטוח שזה בדיוק הרחוב שזקוק לשיפוץ, השדרה נראית בסדר כפי שהיא כיום", טוען כריסטוס סמאראס (33), מעצב תעשייתי יליד אתונה. לדעתו, יש לכלול בתכנון המחודש את כל המרחב העירוני הסמוך: "הרחובות המקבילים והבניינים מסביב מוזנחים הרבה יותר וזקוקים גם הם למתיחת פנים".
סאמארס מביע תמיהה על שהתחרות הגדולה נערכת דווקא עכשיו, "אבל אם זה יעזור למדינה להשתקם ויגרום למעורבות של אנשים מהעולם למה שקורה ביוון – אני בעד". אלני גראמאטיקאקי, מעצבת אתרים (36), מודאגת מהשאלה האם אדריכל פריזאי או לונדוני יוכל להבין את רחשי הלב של התושבים המקומיים כשהוא ינסה לחדש את המרחבים הציבוריים האלה."אנשים התאבדו בסמוך לרחוב הזה", מזכירה הירש עד כמה נפיץ ומרכזי המתחם הזה במאבק החברתי. היא מעריכה את עבודתם של האדריכלים, אבל תוהה אם מתכנן זר יכול לעצב בשלט-רחוק רחוב שהוא אינו מכיר לעומק. "יש צורך לקחת בחשבון את התרבות המקומית, את הרחוב, את המהגרים", היא טוענת. "כדי להבין איזה שינוי הרחובות 'מבקשים', יש צורך לשהות בהם זמן ממושך".
מצד שני, מצדד סמאראס, "תהיה עבודה ופרנסה לאנשים בעת הבנייה". גם גרמטיקאקי מנסה למצוא את הצד החיובי במהלך המתוכנן: "אנשים הפסיקו ללכת לפאבים ולבתי קפה, מכיוון שאין להם כסף, והם מסתובבים יותר ברחובות. אולי עיצוב מחדש של הרחוב ותכנון שבילי אופניים ייתן להם מענה".
התחרות נערכת בשיתוף משרדי הסביבה, האנרגיה, האקלים והתחבורה, ונערכת בשני שלבים: הראשון הוא רעיוני, ומבין המגישים יעלו לשלב הבא עד שמונה הצעות. סכום הפרסים הכולל - 160 אלף יורו – הוא לא רק גדול מאוד בהשוואה לפרסים הדלים בישראל, אלא גם ביחס למצב הכלכלי הגרוע ששורר ביוון. ומי יממן את השיפוץ בסופו של דבר – קרן אונסיס של המיליארד המנוח הנודע, או הממשלה המרוששת? "אותי הכי מעניין אם השיפוץ יהיה בדרכמות או ביורו", מתלוצצת גרמטיקאקי.
- לקריאה נוספת על ההיסטוריה התכנונית של יוון
