יכולתם של אדריכלים יפנים לנצל מגרשים זעירים ולהפיק מהם באופן יצירתי בתי מגורים פרטיים, המעניקים לדייריהם נוחות ופרטיות, היא מוצר מבוקש במגזיני האדריכלות. בארץ השמש העולה מצליחים לתכנן דירות מרהיבות למרות המגבלות הפיזיות, שנובעות מהמחסור הכבד בקרקע במדינה הצפופה. גם בבית המוצג כאן, שנבנה במגורוהונצ'ו (Megurohoncho) שבמרכז טוקיו לאחר חידוש משמעותי, קשה שלא להתרשם מניצול השטח הקטן ומתחושת הרווחה שנוצרה בו.

מדובר בבניין פינתי בן כ-40 שנה ששימש בעבר כמבנה משולב: מחסן, משרדים ומגורים. גם בישראל אפשר למצוא שימושים מעורבים כאלה בבניינים קטנים, ויש מי שהבית יזכיר לו את שכונת פלורנטין בתל אביב. כעת, תחת ידיהם של צמד האדריכלים הצעיר קואיצ'י סוזונו (39) (Koichi Suzuno) ושיניה קאמורו (38) (Shinya Kamuro), המרכיבים את משרד האדריכלות והעיצובTorafu, הוא הפך לבית פרטי המקפיד לנצל את מיקומו העירוני. מבניין מיושן עם חדרים זעירים שאורגנו במבוך, נוצר כאן מוקד בוהק בלובנו על רקע השכונה הצפופה.

בקומת הכניסה הם מתכננים בית קפה (צילום: Daici Ano)
בקומת הכניסה הם מתכננים בית קפה (צילום: Daici Ano)

המגרש הפינתי משתרע על שטח של 109 מ"ר בלבד, וסך שטח הקומות הוא 123 מ"ר – כגודל דירה ממוצעת בת 4 חדרים. לאחרונה השלימו האדריכלים את בנייתה של יחידת המגורים בשתי קומותיו העליונות של הבית, והיא כוללת גינת-גג. בשלב הבא מתכננים השניים לפתוח בית קפה בקומת הרחוב, במטרה להדגיש את החיים העירוניים בסביבת המגורים ולחזק את המרקם החברתי העובר שינויים.

החדרים הצפופים בקומות העליונות נפרצו, ומוזגו לכדי אולם אחד גדול. כל קומה מוארת ופתוחה אל החוץ באמצעות חלונות רחבים, המובילים גם אל מרפסת היקפית. בדומה למרפסות שאפיינו את בתי "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות השלושים, גם כאן נועדו המרפסות לתווך בין הרחוב הציבורי למרחב המגורים הפרטי.

הכניסה הראשית נעשית דווקא מהקומה השלישית והעליונה. כאן נמצאים הסלון, המטבח ואזור האכילה – המקום שבו מתכנסת המשפחה ומארחת חברים ואורחים. פתח ברצפה, שנפער במרכז הקומה, מוביל במדרגות אל הקומה השנייה המשמשת כחדר המגורים. המדרגות מעוצבות כרהיט עצמאי: בחלקו העליון נמצא משטח, המייצר חצי קומה נוספת לשהייה. לרהיט-המדרגות כמה תפקידים, ולכן הוא כולל חלל אחסון לבגדים ולציוד אישי, ומתפקד גם כמחיצה המחלקת את קומת המגורים לחלקים נפרדים.

כך בנו את שטח האחסון מתחת למדרגות (צילום: Daici Ano)
כך בנו את שטח האחסון מתחת למדרגות (צילום: Daici Ano)

בשונה מהקומה העליונה, המוקפת במרפסת, כאן תופס את מקומה של המרפסת חלון-סרט ארוך. לצידו קבוע משטח רציף, המלווה את החלון לכל אורכו ומיועד להיות רב-שימושי (לקריאה, לעבודה ולנוי). גם לקומת המגורים קיימת כניסה (משנית), המקושרת למדרגות חיצוניות המובילות למפלס הרחוב ולקומה העליונה. מעלית שירות (שהייתה במבנה המקורי) מחברת את הקומה לקומות הנמוכות; האדריכלים העדיפו שלא לבטל אותה ולהותירה במקומה.

ואולם, לא ברור כיצד נוצרת כאן אינטימיות לכל אחד מבני המשפחה. גם פיר המדרגות מעורר חשש: הוא אמנם מצטלם היטב, אך עלול לטמון מלכודת מסוכנת לילדים. על כך עונים צמד האדריכלים, בראיון דואר אלקטרוני עם Xnet, כי המדרגות מותאמות לקצב גדילתו של הילד, וכי לבקשת הלקוח הוכנה רשת-הגנה שאותה ניתן למתוח על המעקה - ולהסירה כשהילד יגדל.

מלכודת לילדים?  (צילום: Daici Ano)
מלכודת לילדים? (צילום: Daici Ano)

ברהיט-המדרגות גאים השניים במיוחד. לדבריהם, "הרהיט נראה כאילו הוא יכול לצוף בנגיעה קלה בלבד, כך שנוצרת התחושה שבכל רגע הוא עומד לזוז". הם מציינים, כי לפי תפיסת עולמם "מרחב המגורים נדרש להיות מקום שמאזכר ומגלה רגעים בחיי היום-יום שבדרך כלל לא מודעים אליהם". וכך, אותם רגעים קטנים, כמו המעבר מהסלון לחדר השינה או הוצאת החולצה והמכנסיים מהארון, הופכים בבית הזה לאירוע.

איזה טיפ תוכלו לתת למי שמתכננים בית?

"אנחנו ממליצים להתייחס למרכיבים האדריכליים של הבית כאל רהיטים. לדוגמה, בפרויקט הזה, במקום להקים קירות הצענו רהיט גדול, כדי ליצור את אותה תוצאה".

>> עוד בתים מרתקים ביפן: