הוויכוח הוכרע: קריעת ים סוף אכן אפשרית, לפחות מבחינה הנדסית. כך מוכיח "גשר משה" (Moses Bridge), שנחנך לאחרונה בהאלסטרן, דרום הולנד. ממרחק נראה שהגשר כלל אינו קיים ושהנהר זורם לו בנחת, אך כשמתקרבים רואים לפתע בקע לא צפוי בתוך הנהר. כשמתקרבים עוד יותר רואים שזהו בעצם גשר להולכי רגל, שקורע את הנהר לשניים. הולכי הרגל שמזדמנים למקום אינם עוברים מעל הנהר, אלא ממש בתוכו, ומי שצופים בהם מרחוק רואים רק את חלק גופם העליון.
את הגשר תיכנן משרד הארכיטקטים הפרוע RO&AD. הוא עשוי מעץ שעוצב בטכנולוגיה שמבטיחה לו עמידות למים וללחות, כדי שלא יהווה מצע לפטריות וירוקת. קירות הגשר הודפים את לחץ המים משני הצדדים, ובכך מאפשרים את אפקט קריעת הנהר בסגנון שאותו פיתח משה רבנו. הגשר עצמו נשאר יבש.
הפלא ההנדסי הזה מוצב בתוך תעלה, שסובבת את המבצר רובריי (Roovere) שנבנה במאה ה-17. התעלה נבנתה כך שתהיה עמוקה מכדי שיוכלו לחצות אותה בהליכה, ורדודה מכדי שיוכלו לחצות אותה בסירה. כך ביקשו מגיני המבצר להגן עליו מפני פלישות אפשריות. 400 שנים מאוחר יותר מצליח גשר משה במקום שבו נכשלו אויבים כאלה ואחרים: הוא פולש למבצר דרך התעלה.
ולסיום, עוד אשליה אופטית:
