יצירת עיר אנכית – זהו הרעיון מאחורי מגדל "סקוטס" (The Scotts Tower), שעתיד לקום בסינגפור. משרד האדריכלים ההולנדי UNStudio, שמתכנן את הפרויקט שתוכניותיו נחשפו השבוע, הגה מגדל שייתמר לגובה 31 קומות ויכיל 231 יחידות דיור בגדלים שונים.

"העיר האנכית באה לידי ביטוי בשלושה קני מידה שונים: עיר, שכונה ובית", מסביר בן ואן ברקל, אחד משני השותפים שהקימו את המשרד, ולדבריו, שלושת המישורים יתחברו באמצעות שתי פעולות ארכיטקטוניות: מסגרת אנכית ומסגרת אופקית. המסגרת האנכית מארגנת את המגדל כך שיתאים לסביבת המגורים, ויתפוס מעט שטח על הקרקע. היא גם מתבטאת בארבעה חלקים, שונים מבחינה ויזואלית, היוצרים את ארבע השכונות שבמגדל. "המסגרת האופקית מתבטאת במבואה ( לובי) הנרחבת בקומה הראשונה והשנייה, במרפסת המשותפת לכלל הדיירים בקומה ה-25 ובגג הירוק המשותף", אומר האדריכל.

משקיפים על הפארק מהמרפסת הציבורית (הדמיה: UNStudio)
משקיפים על הפארק מהמרפסת הציבורית (הדמיה: UNStudio)

ארבע שכונות במגדל אחד

המבואה הנרחבת, שעליה מדבר ואן ברקל, היא מעין חלל פתוח שנוצר בתחתית הבניין. החלל מהווה למעשה את קומת הכניסה, הנמצאת שמונה מטרים מעל הקרקע ומתחברת באופן ישיר אל הפארק הצמוד באמצעות שביל של צמחייה. "ארבע השכונות" הן ארבעה חלקים במגדל, שיזכו באופי עצמאי באמצעות חומרי בנייה נבדלים, קנה מידה אחר, וחלוקה נפרדת של השטח המשותף.

חתך 4 השכונות האנכיות במגדל (הדמיה: UNStudio)
חתך 4 השכונות האנכיות במגדל (הדמיה: UNStudio)

השכונה הראשונה נמצאת במסגרת התחתונה של הבניין, והיא מכילה 28 דירות לופט המתפרשות על פני 16 הקומות הראשונות; השכונה השנייה מציעה 80 דירות סטנדרטיות בשני חלקים: החלק הראשון משובץ גם הוא ב-16 הקומות הראשונות, ואילו החלק השני בעל 48 הדירות נמצא ב-16 הקומות שמעליהן; מעל הפתח האופקי השני (הראשון הוא כאמור הלובי) יש חמש קומות עם 20 יחידות דיור, שיוצרות את השכונה השלישית; השכונה הרביעית נמצאת בקומת הקצה ומכילה שלושה פנטהאוזים מפוארים.

אדריכלות דיגיטלית

ואן ברקל ביקר לאחרונה בישראל, לקראת פתיחת האגף החדש במוזיאון תל אביב. המייסדת השנייה של UNStudio, לצידו, היא קרולין בוס, וביחד נחשב המשרד שלהם לאחד מחלוצי התכנון הדיגיטלי ולאחד המשרדים הדיגיטליים שמימש הכי הרבה פרויקטים במציאות (יחד עם זאהה חדיד). בין שלל המבנים שהם תיכננו אפשר להזכיר את מוזיאון מרצדס בנץ בשטוטגרט (גרמניה), שנחנך ב-2001. ייחודיותו נעוצה ברמפה ההמשכית הנפרשת על פני כל הבניין, ויוצרת חלל אחד רציף. מבנה נודע אחר של המשרד הוא האצטדיון של העיר הסינית דליאן, שנבנה ב-2009. חזית האצטדיון דומה לרצועות נייר שהונחו זו על גבי זו.

מוזיאון מרצדס בנץ בשטוטגרט. עבודה שלהם (צילום: Rein Werkhoven)
מוזיאון מרצדס בנץ בשטוטגרט. עבודה שלהם (צילום: Rein Werkhoven)

אחד הפרויקטים הראשונים שההולנדים תיכננו (ב-1993) וקנה להם שם עולמי, הוא וילת מוביוס בהולנד. זהו בית פרטי, שצורתו מבוססת על רצועת מוביוס - אותה רצועת נייר המקופלת כך שאין לה פנים ואין לה חוץ, מעין המשכיות אינסופית. במקרה הזה הצורה מתאימה היטב לשימוש, משום שהמשפחה שמתגוררת בבית עובדת בו בשעות שונות של היממה, כלומר בלולאות תמידיות של זמן ומרחב.

בית מוביוס, הולנד. השראה: רצועת מוביוס (צילום: Christian Richters)
בית מוביוס, הולנד. השראה: רצועת מוביוס (צילום: Christian Richters)

המשרד נמצא באמסטרדם, בירת הולנד, עם שלוחות בהונג קונג ובשנגחאי - בסיסי הכסף של מזרח אסיה.