אצטדיון "המושבה", שנחנך אמש (שלישי) במעמד בכירי פוליטיקה וכדורגל, מציב את פתח תקוה בחזית אצטדיוני הכדורגל הישראלי. הפרויקט החדש כולל שני יציעים עם 11,500 מושבים (ואפשרות להרחבה עתידית), מזנונים, מסעדה המשקיפה על המגרש, תאי צפייה המותאמים לאנשים מוגבלים ולמלוויהם, שירותים משותפים לגברים ולנשים, וגם תחנת רכבת צמודה. אחד החידושים הבולטים באצטדיון הוא 150 מושבי VIP, הממוקמים בחלקו העליון של היציע המערבי לצד עשרה תאים פרטיים ומפנקים. האצטדיון מתוכנן גם לעריכת מופעים: בחברה הכלכלית אף מסרו ל-Xnet, כי בימים אלה מתקיימים מגעים על הופעה של ליידי גאגא באוגוסט (ממשרדו של המפיק שוקי וייס סירבו להגיב לדברים).

בולט למרחוק. האצטדיון החדש (צילום: עידו ארז )
בולט למרחוק. האצטדיון החדש (צילום: עידו ארז )

האצטדיון החדש נמצא בצפון העיר, לא הרחק מכביש 5, והפך לנקודת ציון בולטת כאשר נוסעים על כביש 4 וכביש 5. מערכות הקירוי העצומות המסוככות על שני היציעים, במטרה להגן על הצופים מפני גשם ושמש, בולטים מרחוק. השם "המושבה" מרמז אמנם על שמה של מושבת האיכרים שהוקמה בסמוך לפני 143 שנים, אך דבר מהממדים המזעריים של אם המושבות לא נותר בפרויקט האדיר הזה, שאותו תיכנן בכיר מתכנני האצטדיונים בישראל – האדריכל יוסי בן נעים מהמשרד הירושלמי גולדשמידט, ארדיטי, בן נעים. הוא הספיק לתכנן את "טדי" בירושלים, את אצטדיוני ראשון לציון ורעננה, והיום שוקד על ה"ארנה" בחולון, אצטדיון נתניה ובאר שבע.

עבודתו של בן נעים מתאפיינת במאמץ לשלב כמה שיותר הבטים עיצוביים, במתקן הספורט שבישראל התרגלו שלא להשקיע בו כל מרכיב עיצובי. בסיור מקיף, שערכנו באתר בליווי האדריכל לפני כמה חודשים, תיאר בן נעים את מאמציו להעניק לאצטדיון חזות נאה שתהפוך אותו לא רק למוקד ספורט אלא גם ליצירה אדריכלית שתחזק את מעמדו של הפרויקט בעיר ובאזור.

חוויית כדורגל אחרת בפתח תקווה (צילום: עידו ארז )
חוויית כדורגל אחרת בפתח תקווה (צילום: עידו ארז )

"אצטדיון הוא בעיקרו מבנה הנדסי, אבל אנחנו בחרנו לתת לו הבט אדריכלי שבא לידי ביטוי, בין היתר, בעמודים האדירים המעוצבים כקונוס", הסביר בן נעים. "עמודים אלה נושאים את הטריבונות ונחשפים למבקרים באולם הכניסה הענק הנראה כמו ארקדה קלאסית, ומצוי בכל אחד משני אגפי האצטדיון". הוא גם הדגיש את ההשקעה בחזיתות, שלטענתו הציבה אתגר אדריכלי של ממש: "מדובר בחזית באורך 140 מטר, זה אורך אדיר, ולכן החלטנו 'למשוך' את הגג ולהוריד אותו אל החזית. במקום הזה מתחילה החגיגה, כשהקהל מרגיש את הגג שיורד אליו כבר בכניסה".

לא נמאס? ההייטק והאבן הירושלמית

על אף המאמץ, המקום אינו מתקרב לסטנדרט העיצובי של אצטדיונים עכשוויים בעולם. הדבר אינו נובע רק מגובה התקציב (שמיד נגיע אליו), אלא מהשפה השמרנית המתבססת שוב על חיפוי באבן ירושלמית ובלוחות פח אפור בסגנון בנייני ההייטק של אזור השרון (שבינם לבין הייטק אין כל קשר).

המזנון שבדרך. כי חייבים הייטק (צילום: עידו ארז)
המזנון שבדרך. כי חייבים הייטק (צילום: עידו ארז)

גם בהיבט התוכני אין מדובר בפרויקט מודרני המייצג קידמה חברתית, וכזה שיכול לעורר שאלות על עירוניות ומעמד הספורט בחיים בעיר. אף שהוא ממוקם בתחום השיפוט של פתח תקוה, הוא אינו באמת חלק מהחיים העירוניים, אלא מנותק מהעיר פיזית ושימושית. למעט ייעודו כמשכנן של קבוצות כדורגל מקומיות וכיעד להוצאות כספיות מקופת העירייה, האצטדיון מתפקד כמרכיב מטרופולינים - רכיב מיתוגי שנועד לייחד את העיר משכנותיה, ולהציב אותה בחזית הספורט הישראלי במקרה הזה.

הפועלים הסודנים עובדים במרץ

בסיור שנערך כעת, ערב חנוכת הפרויקט, הדשא כבר ירוק ומוכן לבעיטת הפתיחה. במבואה הגדולה מתאמצים שני פועלים לתלות שלט של ה"טוטו", שהשתתף במימון יחד עם העירייה. פועלים סודנים מנקים את השאריות שהותירו פועלי הבניין, ואנשי התאורה מתקינים גופי תאורה לקראת חג החנוכה. מתקיני המושבים קובעים את טבלאות המספרים על אחרוני המושבים, ושיירה של שוטרים חוצה בהתרגשות את חלל המבואה במהלך סיור היכרות עם אבטחת המקום.

סידורים אחרונים במושבים (צילום: עידו ארז )
סידורים אחרונים במושבים (צילום: עידו ארז )

את המושבים החדשים, מתוצרת חברת Ferco, אפשר למצוא בכמה מהאצטדיונים החשובים בתבל, כמו אליאנץ במינכן (תכנון: הרצוג ודה-מרון) ואצטדיון האמירויות בלונדון (תכנון: Populous). את החשש הקבוע מפני ונדליסטים, שעלול להוריד לטמיון את ההשקעה הכספית העצומה, אמורה להפיג מערכת מצלמות אבטחה ובקרה, שתנסה לנטר כל ניסיון לפגוע במושבים הנוחים.

מה עדיף למדינה: תרבות או ספורט?

ישראל הציבה את התרבות בתחתית סדר העדיפויות הלאומי, וחנוכת אצטדיון "המושבה" מסמלת שלב נוסף במגמה של העדפת אצטדיונים על פני תרבות. הפרויקט שבו הושקעו 200 מיליון שקל הופך את פתח תקוה לבעלת מתקן הספורט החלוצי בתחומו בישראל, וזו רק יריית הפתיחה בליגה החדשה של אצטדיונים במדינה: בשנים הקרובות עתידים להיחנך בזה אחר זה האצטדיונים בנתניה (בתקציב של 120 מיליון שקל) ובחיפה (530 מיליון שקל), כמו גם בבאר שבע ובערים נוספות.

את חנוכת המגרש אמש (שלישי) ליוותה הפגנה של מאות מתושבי העיר, שביקשו להתריע על הפגיעה האפשרית בשכונת המגורים הסמוכה ועל סדרי העדיפויות של העירייה, שבחרה להשקיע מאות מיליוני השקלים במתקן ספורט - ולא בפיתוח עירוני משמעותי, במבני חינוך או באירועי תרבות בעיר. אכן, היה צפוי כי העיר החמישית בגודלה בישראל תגדיר את עצמה כעיר מובילה באירועי תרבות עירוניים, בפארקים או בתמיכה במופעי מוזיקה, אמנות ותיאטרון – אלא שפתח תקוה אינה נמצאת שם.

מחאה כבר לא תעזור: האוהדים ייהנו בסוף השבוע הקרוב ממשחק הכדורגל הראשון שיחנוך את האצטדיון - הפועל פתח תקוה נגד הפועל עכו.