מגורים, מלון ומסחר בבניין אחד הם מרכיבים בטוחים ליצירת פרויקט מורכב, לא כל שכן כאשר משולבים בו אתרים לשימור, כפי שקורה ברחוב הנביאים 45 בירושלים. פרויקט זה הוא חלק מתנופת הבנייה שסוחפת את מרכז הבירה, באופן שהעיר לא ראתה כמוהו שנים ארוכות. במרחב הציבורי הפך , רחוב יפו הרועש, המזוהם והמסוכן לרחוב שקט ונעים בהרבה, שבו חולפת הרכבת הקלה בדממה ומשנה את סדרי החיים המקומיים (כשאין שביתה). אך לא רק במישור הרחוב חלו שינויים מפליגים, אלא גם בבנייה למגורים, שזוכה לתחייה שעליה ניתן היה רק לחלום לפני פחות מעשור.

וכך, במשבצת הקרקע שבין הרחובות יפו, הנביאים, שטראוס והרב קוק, צומחים בימים אלה חמישה פרויקטים המשלבים מסחר, מגורים ומלונאות. אחד מהם, ואולי המסקרן ביותר, הוא פרויקט "הנביאים 45" הכלוא בין שלושה מבנים היסטוריים: בית אנה טיכו, בית הרב קוק ואכסניית בנימין (בית יד שרה) - זה האחרון יועד במקור להריסה ועתיד להשתלב בפרויקט. פרויקט זה ייפתח לסיורים במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בירושלים, שמתקיימים בסוף השבוע ברחבי העיר.

המתחם, שאמור להתאכלס בסוף 2012 אם היזמים צודקים בהערכותיהם, יכלול 44 דירות מגורים ששטחן 60 עד 120 מ"ר (לטענת היזמים, 20 מהן כבר נמכרו) ו-25 חדרי מלון. מלבד שטחי מסחר, מסעדה וחדר כושר יכלול הבניין את החניון האוטומטי הראשון בבירה, שהוא אולי הגדול בישראל. הנהגים ישאירו את הרכב בכניסה, והוא ינוע על גבי מסילות ומעלית ללא מגע אדם עד לחניה, כאשר המערכת הממוחשבת יודעת לאן לנתב את המכונית – ומאין לשלוף אותה החוצה כשהדיירים מעוניינים לצאת לעיר. לחצו לצפות בהדגמה של החניון:

הפטנט הזה, שאינו מקובל במיוחד בישראל, נולד בעקבות אילוץ מגבלות המגרש. במהלך חפירת היסודות נחשף בור מים מרהיב ביופיו. הבור נשמר בשלמותו על פני שטח של 50 מ"ר, בעומק של חמישה מטרים, והוא כולל ארבעה קמרונות ועמוד מרכזי. בהחלטה משותפת של האדריכלים והיזמים הוחלט לשנות את התוכניות המקוריות, לבטל את הרמפה לחניון ולהשקיע 2.5 מיליון שקלים נוספים בחניון אוטומטי שאינו מצריך רמפה. טרם הוחלט מה לעשות עם חלל הבור, והחלופות הן מרתף יינות או ספא.

בין פניני אדריכלות ומתחמי מעצמות

המתחם אוכלס במאה ה-19, עם התעוררות המעצמות הקולוניאליות. לא רחוק ממנו הוקם מתחם מגרש הרוסים, ממול הוקם מתחם הכנסייה האתיופית (שמולו התגורר מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה). ברחוב הנביאים שכנו הקונסוליות ובו גם התגוררו בכירי התושבים ודיפלומטים זרים, כגון האדריכל וחוקר ירושלים קונארד שיק, שהקים לעצמו את "בית תבור", מפנינות האדריכלות המפורסמות בעיר עד היום. אכסניית בנימין, השוכנת בצפון המגרש, הוקמה בסוף המאה ה-19 כאכסניה לצליינים ושימשה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 כמשכנה של אגודת "יד שרה". בינתיים ננטש המבנה, ובכוונת היזמים לפתח אותו כחלק מהמתחם.

מבחינה עיצובית, הבניין החדש שייך להווה. המרכיב היחיד שאותו שאלו האדריכלים מהבניין ההיסטורי הוא מוטיב המרפסות הייצוגיות, שעיטרו את החזית הדרומית של הבניין. זו הייתה החזית הראשית שפנתה לדרך יפו, החשובה. בבניין החדש זוכות המרפסות לפרשנות עכשווית, בניסיון להעניק רובד נוסף לקשר שבין שני המבנים הסמוכים.

כבוד לעבר

לפני שמונה חודשים התחילה הקמת המבנה, בתכנון משרד האדריכלים בריידמן-אגמון (אדריכל אחראי: מטיאס וייסבאום), ועבודות השלד כבר הושלמו. תקציב הבנייה נאמד ב-70 מיליון שקלים. על אף שהבנייה בעיצומה, כבר עכשיו כדאי להגיע כדי להתרשם מהשילוב בין שלד הבטון החשוף לאתרים ההיסטוריים הכלולים, מה שיוצר מפגש מרתק למבקרים באתר. בסיור במקום קשה שלא להתרשם מהלוליינות התכנונית שביצעו האדריכלים כדי לכבד את בניין אכסניית בנימין, את בור המים ואת עץ האקליפטוס בן 100 השנים.

מי שיגיע לכאן יבחין, בין המבנה ההיסטורי לבניין החדש, במרווח צר בן מטרים בודדים שבו יעבור שביל ציבורי פתוח להולכי רגל. המבנה עוטף מצפון את בור המים, בעוד שמדרום עוטף הבניין את העץ הוותיק. כדי לא לפגוע בשלמות הבניין ההיסטורי, שחלקו מצוי בתוך קווי הבניין, נסוג הבניין החדש בארבע קומותיו הראשונות. רק מעל לגג הבניין ההיסטורי מנצל הבניין את כל שטחו. הודות לוויתור זה, קיבלו היזמים את ההקלות שאיפשרו את הקמתן של שלוש קומות נוספות.

"החלטנו לקחת את כל המגבלות של התוכנית, שבדרך כלל מתעלמים מהן, ולשמר את כל מה שניתן, גם מה שיועד להיהרס או להיעקר", מספר האדריכל יואל בריידמן ממשרד בריידמן-אגמון. "התייחסנו אל הבניין החדש כאל רקע לבניין ההיסטורי, ולכן הוא לא מתחרה בו בשום צורה. הבניין שלנו השתנה בהתאם לאתרים ההיסטוריים במקום וכך נוצר קו בניין שמה שהתווה אותו הוא המצב בשטח. אלה שני אברים של גוף אחד, והחלל המשותף העובר ביניהם יוצר את האינטגרציה ביניהם". בעקבות הצלחתם (לפחות על הנייר, בשלב זה) להתמודד עם המתחם המורכב, המשרד מתכנן כעת פרויקטים נוספים של היזם במקומות אחרים בירושלים.

  • ארבעה סיורים פתוחים, בהדרכת האדריכלים, יתקיימו כאן ביום שישי, בכל שעה עגולה החל מהשעה תשע בבוקר (אין צורך ברישום מוקדם). לאתר "בתים מבפנים".

מהו בתים מבפנים?

זהו האירוע החמישי של "בתים מבפנים" בירושלים. אירועים מקבילים מתקיימים בין היתר בפריז, בניו יורק ובלונדון. בעוד שבלונדון כולל האירוע אדריכלות עכשווית בלבד, הרי שבפריז הוא מתמקד במבנים היסטוריים. בניו יורק, בתל אביב ובירושלים מורגש תמהיל המשלב בין השניים.

האירוע הראשון התקיים בתל אביב מתוך יוזמה ספונטנית של האדריכל אלון בן נון ובת זוגו אביבה לוינסון, לאחר שבן נון נחשף במקרה לאירוע המקביל בניו יורק. האירוע הנוכחי בירושלים הוא העשירי שהשניים מפיקים. זהו אירוע עירוני זול מאוד להפקה, מדגישים השניים, וההוצאה העיקרית היא על הפקת החוברת הנלווית: באירוע התל אביבי מופצות 85 אלף חוברות, ובירושלמי -200 אלף. האירוע הקודם משך כמעט 80 אלף מבקרים, שעלו לבירה מכל רחבי הארץ. בבתים מבפנים ירושלים שותף ביוזמה ובהפקת האירוע גם מנהל אגף רישוי ופיקוח בעיריית ירושלים, האדריכל צחי כץ. בכוונתם של בן נון ולוינסון לקיים אירועים דומים גם בבאר שבע ובחיפה, אך הדבר תלוי לטענתם בשיתוף פעולה מצד הרשות המקומית, דבר שטרם קרה.