הופעת הבידור הטובה ביותר שהתקיימה לאחרונה באזור קרית ארבע לא הייתה רחוקה מהיכל התרבות החדש, שייחנך הערב. ביולי אשתקד, חיילים מגדוד 50 של חטיבת הנח"ל בחרו לתעד את עצמם רוקדים – בציוד צבאי מלא - לצלילי השיר Tik Tok בקסבה של חברון. הסרטון הועלה ליוטיוב וזיכה את הפקת הקריוקי במאות אלפי צופים נסערים ומשועשעים ברחבי העולם, ובתגובה זועמת של צה"ל.

הרבה פחות צופים יגיעו להופעות בהיכל התרבות בקרית ארבע - רק 400 כיסאות הותקנו בו - אך גם למחלוקת מתחילים להתרגל. לפני שנה, כשנפתח היכל התרבות באריאל – הראשון בהתנחלויות – קמו עשרות אמנים וסירבו להופיע בו. הפעם המצב קצת שונה. וכך, דוד ד'אור ודן כנר ינעימו בקולם את הטקס החגיגי שבו ייחנך הערב (ב') "היכל התרבות של קרית ארבע וחברון", בנוכחות השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, ויו"ר הכנסת רובי ריבלין.

בהתנחלות יהודית השוכנת בלב אוכלוסייה עוינת, פתיחתו של היכל תרבות היא ניסיון ליצור נורמליזציה במציאות של שנאה ופחד. 7,000 התושבים ייהנו סוף-סוף מהיכל תרבות ראוי, שנים רבות לאחר שממשלת גולדה מאיר (1970) החליטה להקים יישוב עירוני בסמוך לעיר האבות. קרית ארבע נקראה בתחילה "חברון עילית" ונולדה כיוזמה התיישבותית של יגאל אלון, כחלק מ"תוכנית אלון" שאותה יזם. אגב, את היכל התרבות החלו לתכנן כבר לפני תריסר שנים, אך כמקובל בישראל, מחסור בתקציב ושינויים בסדרי עדיפויות עיכבו את גמר הפרויקט.

>> סעדיה מנדל ממשיך לבנות בכל מקום בארץ ישראל

>> ויש מי שמתכנן את קליטת הפליטים הפלסטינאים בישראל

מבצר

ההיכל הוקם לצד המתנ"ס ואולם הספורט העירוני, שני מבני הציבור הנוספים בקרית ארבע, שאותם תיכנן האדריכל והיסטוריון האדריכלות אבא אלחנני בשנות ה-80. אדריכלי ההיכל החדש, דוד וחיה ברסלבי, העדיפו להמשיך את שפתו של אלחנני מתוך הערכה לפועלו, ולא לחפש שפה אדריכלית חדשה. המתנ"ס ואולם הספורט תוכננו באופן נוקשה למדי, ונעדרו את הקלילות והתעוזה שאפיינו את עבודותיו של אלחנני בפרט ושל האדריכלות הישראלית בכלל עשרים שנים קודם לכן.

כעת מצאו המאפיינים האלה את ביטויים גם בהיכל התרבות החדש והצמוד, ששומר על אותם קווים, צורות וחומרים - אדריכלות של מבצרים. אם אדריכלות משקפת את רוח המקום והזמן, הרי שבהיכל החדש בנו האדריכלים, גם אם לא במודע, את הפחדים של תושבי המקום. בנוסף לכובד שהבניין משדר, בגלל המאסות הגדולות והקירות המחופים באבן מסותתת שנחצבה במחצבות בית לחם, ניכרים בו מתח ועצבנות: בחזית ההיכל אין פינות ישרות אלא זוויות חדות, המגבירות את חוסר השקט וחוסר ההרמוניה בחזות הכללית של הבניין.

אמנם, בחזית הראשית הפונה לרחוב ולמגרש החניה יש קיר זכוכית של פתחים בגובה קומה, אך הוא מורכב מזכוכית כהה וכלוא במסגרות אלומיניום בצבע טורקיז חזק. זו לא זכוכית של שקיפות ופתיחות, אלא זכוכית שאוטמת את הפנים מפני המתרחש בחוץ. סדרת הפתחים המרובעים המופיעים בצידי הבניין מבקשים לצטט את המשרביות הערביות, שמכניסות אוויר טבעי וקריר למבנים במדבר. הפתחים גדולים מכדי להיות פרט של משרביה וקטנים מכדי להיחשב לחלון, מה שמזכיר חרכי ירי בחומה בצורה.

"זו שפה של בנייה באבן על הר, עם נגיעות של אדריכלות יותר מודרנית", מנמק דוד ברסלבי את השפה העיצובית. "לא רצינו לחרוג ולעשות פרויקט חדשני מדי או משתלב מדי. אני חושב שבעיר עם היסטוריה כזו, היכל תרבות צריך להיות מהודר במידה וברור מספיק כמבנה ציבור, ומצד שני לא לבלוט בעוצמתיות. בשביל זה יש את מערת המכפלה, שהיא מבנה מאוד עוצמתי".

בוני ההיכלות של המדינה

עם ניסיונם העשיר בתכנון תיאטראות ואולמות מופעים של האדריכלים דוד וחיה ברסלבי, קשה להתחרות. קשה למצוא אולמות מופעים שהברסלבים לא היו מעורבים בתכנונם המלא או החלקי: אולם הבית של אנסמבל הרצליה; תיאטרון החאן; המדיטק בחולון; חידוש התיאטרון העירוני חיפה; האודיטוריום במרכז האקדמי כרמל, חיפה; חידוש תיאטרון נגה, יפו; מערכות הבמה החדשות שיוקמו בהיכל התרבות, תל אביב; היכלי התרבות של בת ים, פתח תקוה, ראשון לציון, רמלה, מעלה אדומים ואריאל; האמפיתיאטרונים בגבעת הטילים באשדוד, בפארק רעננה, בחוות רונית ובאוניברסיטת בר אילן. אין פה שמאל או ימין: אחרי היכלי התרבות באריאל ובקרית ארבע, הם מתחילים בקרוב את העבודות להקמת היכל התרבות בנצרת.

עם עבודתם היעילה של צמד האדריכלים אי-אפשר להתווכח. הם לא גונבים את ההצגה ולא מחפשים להטביע חותם ביצירה אדריכלית שהופכת למופע המרכזי. צריך לזכור שישראל היא מדינה שלא משקיעה בתרבות, ולכן הקמה של היכל תרבות היא עול כספי כבד על כתפי הרשות המקומית. פרויקטים מרהיבים כמו המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, שנסחב כמעט 10 שנים, מפחידים גזברים וראשי ערים. הרצון לבנות מהר ובזול, ולהספיק לגזור את הסרט לפני שמפסידים בבחירות הקרובות, מביאים את מקבלי ההחלטות לבחור בחלופה השמרנית והתכליתית.

בעיצוב הפנים שמר ברסלבי על השפה העיצובית השגרתית באולמות מופעים בישראל (ואין זה פלא: הוא בנה רבים מהם). "בפנים האולם השתמשנו בצבעים חמים כחולים שהופיעו בריפוד המושבים, ומשתלבים עם חיפוי העץ שבתקרות ובחלקו האחורי של האולם", הוא מסביר. לדבריו, האולם מאפשר זווית צפייה אופטימלית מכל המושבים ונהנה מאקוסטיקה עם זמן הדהוד הגבוה במעט מזה של אולם תיאטרון קלאסי, כדי שיוכל לשמש גם להופעות מוזיקה.

הם עוד יבואו

בינתיים הכריז השחקן רמי ברוך כי לא יופיע בהיכל התרבות החדש, ולא מעט שחקנים ומחזאים הצטרפו לסירוב, אך ראש המועצה המקומית קרית ארבע – חברון, מלאכי לוינגר, אינו מודאג. "הוא עוד יגיע ובתאריך שנקבע", מרגיע לוינגר. "מתוכננות להתארח באולם החדש הצגות של כלל התיאטראות ובהן הצגות הקאמרי, בית ליסין ותיאטרון חיפה והרשימה עדיין לא סגורה. לא נכפה על אף אחד להופיע, אבל באריאל הרבה סירבו ובסוף הסכימו ובאו. אני לא מכיר הצגה שנמנעה מהקהל באריאל, וכך יהיה בסופו של דבר גם פה".

  • וזה לא הפרויקט היחיד שנחנך השבוע: בואו להתעדכן בחדשות האדריכלות