ביום חמישי האחרון קיים אהד פישוף הליכה איטית לאורך שדרות רוטשילד, כמחווה סמלית למאבק החברתי של קיץ 2011, ולהתמדה ולמחויבות שהוא דורש. פישוף הציע למי שמעוניין להצטרף אליו לחלקים מהמסלול, שהחל בעשר בבוקר ברוטשילד פינת שד"ל, והסתיים בשמונה בערב ברוטשילד פינת שינקין, כ-560 מטר, בקצב ממוצע של מטר לדקה. אחרי ההליכה, פישוף סיפר ל"עטלף"
על החוויה:
כיצד אתה מתכונן להליכה איטית ממושכת?
"לקראת ההליכה האיטית הראשונה שקיימתי בלונדון ב-2005 היה לי זמן להתכונן בצורה יותר יסודית מהפעם. היה שלב של חקירה גופנית, למידה של הפעולה הפיזית. עשיתי הליכות איטיות כמה פעמים בשבוע, במשך שלושה חודשים. התחלתי בחצי שעה בכל פעם והעלתי בהדרגה את המשך, עד לשלוש שעות. אחרי שהלכתי שלוש שעות, הרגשתי שאני כשיר לעשות גם עשר. בנוסף, הקפדתי על מדיטציה פעם או פעמיים ביום. על הליכה איטית רוטשילד החלטתי בהתראה של שבוע. זה לא השאיר לי הרבה זמן להכנות, ,אבל בגלל שכבר עשיתי את זה פעם אחת, ידעתי שיהיה בסדר. מלבד זה וללא קשר, אני רוקד על בסיס כמעט יומי. בטווח הארוך זו, מן הסתם, ההכנה העיקרית".
מה קורה לתודעה ולמחשבה בזמן הליכה איטית?"ההאטה הפיזית מאטה קצת את קצב השירשור הבלתי פוסק של המחשבות. מצד שני, היא גם גורמת לנו להבחין בשרשור הזה, שנדמה, על רקע ההאטה הפיזית, מהיר וחסר מנוח עוד יותר מכרגיל. במלים אחרות, יש רגעים כאלה ורגעים כאלה, רגעים של שלווה והתעלות לצד רגעים של חוסר שקט, מתח, אינטנסיביות פנימית כמעט בלתי נסבלת. וכל הרגעים – אלה וגם אלה – חולפים… התחושה הכי ברורה שליוותה אותי במשך כל היום בהליכה ברוטשילד, היא שיש המון זמן. זה לא ייאמן כמה".
ספר על חווית ההליכה ברוטשילד: איזה תגובות קיבלת בשדרה? האם זה התנהל כפי שציפית? היו הפתעות?
"כמות האנשים שהצטרפו אליי הפתיעה אותי. היו שלושה אנשים שהלכו איתי כמעט את כל הדרך, אחד מהם על קביים. אחד נוסף לא שמע על הצעדה לפני כן, נתקל בנו בשדרה, התחיל ללכת ונשאר שמונה שעות, עד הסוף. התגובה הכי יפה ששמעתי במהלך היום היתה הדיאלוג הבא: ילדה א': 'מה הם עושים?'. ילדה ב': 'הם מתקנים מכונת זמן'".
מטר בדקה - וזה הולך ככה:
איך היתה עבורך ההליכה האיטית ברוטשילד, לעומת ההליכה האיטית בלונדון?
"ההקשר יצר הבדל אחד והתרבות יצרה הבדל נוסף. הליכה איטית רוטשילד הוגדרה מראש כמחווה למאבק החברתי ובמידה רבה, השתלבה בתוכו. הלכנו בתוך המוזוליאום הזה של האוהלים והשלטים, התפאורה הקורסת הזאת שהפכה כל-כך מהר להד של משהו גדול שקרה, לעדות בשטח ברגעי הפיכתו לסמל. הליכה איטית בתוך זה יצרה דימוי מאוד מסוים. בפרסומים הדגשתי את הקשר – את העובדה, שההליכה האיטית היא נקיטת עמדה דרך הגוף, המשגה פיזית של ערכים שנראים לי חשובים בהקשר של מאבק חברתי ארוך טווח – התמדה, סבלנות, מחויבות אישית.
"זה לא רק זה, כמובן, אבל זה יצר הקשר מאוד ספציפי להליכה הזו, לעומת ההליכה בלונדון שקיימתי ב-2005, שציינה את חמש השנים הראשונות לקיומה של יצירה מוסיקלית מאוד מיוחדת, יצירה באורך 1,000 שנים, שהחלה להתנגן בשנת 2000 ואמורה להמשיך ולהתנגן בלי לחזור על עצמה ובלי להפסיק, עד שנת 3000. מלכתחילה התכוונתי ליצור סדרה של הליכות איטיות, כל פעם במקום האחר, במעין פאראפראזה על הפורמט השגור של מירוצים או צעדות לגיוס כספים או העלאה של מודעות ציבורית. הרעיון היה לקשור את ההליכה בכל פעם לנושא, מטרה או רעיון שקשורים לאיטיות, זמן ממושך וחשיבה לטווח ארוך.
"ההבדל הנוסף הוא שאני גר בלב תל-אביב. הכרתי חלק גדול מהאנשים שבאו. זה יצר הבדל. מבחינה תרבותית, ברחוב ראשי בלונדון אנשים מתנהגים בצורה יותר מרוחקת מאשר בתל-אביב. במקביל, תל אביב מאוד פלורליסטית והמחאה מעלה עוד יותר את רף הסובלנות והקבלה".
וככה זה הלך לו בלונדון:
האם יש פעילויות נוספות, פרט להליכה, שאתה בוחר לעשות באיטיות מכוונת?
"היתה תקופה שזה העסיק אותי באופן פעיל והייתי עושה דברים כמו לללכת למטבח להכין תה בסלואו-מושן, הכנת תה בעשרים דקות, אבל זה אנקדוטלי. זה לא קרה הרבה פעמים".
האם לטעמך, יש ערים מהירות מובהקות וערים איטיות מובהקות?
"מהירות של עיר היא פונקציה של כל-כך הרבה דברים: גודל פיזי, צפיפות, מצב כלכלי, פילוג הגילאים באוכלוסייה… ובמקביל, ערי המערב הגדולות הולכות ונעשות דומות אחת לשנייה, ההבדלים בינהן קצת מיטשטשים, בוודאי שבאירופה. ברלין עדיין קצת חריגה, נראה שיש בה מקום למגוון גדול יותר של מהירויות, שהתזזית היא לא האפשרות היחידה. זה גם עניין יחסי. אחרי הפעם הראשונה שביקרתי בטוקיו, לונדון הרגישה לי כמו כפר".
איפה היית ממקם את תל אביב על הציר איטי-מהיר?
"תל אביב קטנה וקצת דלה באופן יחסי למרכזי השפע של המערב. פיתויי הצריכה הרבה פחות דחוסים. ביחס לעיר גדולה, יש פחות חלונות ראווה, פחות מוצרים שקורצים לך מכל פינה. הסחרור הצרכני מאוד משפיע על מהירות של עיר".
