יובל שנים לאחר שתוכנן מתחם המגורים הציבוריים בקרית גת, על ידי האדריכלים אברהם יסקי
ואמנון אלכסנדרוני, פונו השבוע "שיכוני יסקי" מיושביהם האחרונים. ביום רביעי, ובעזרת כוחות ביטחון גדולים שמנו לא פחות מ-165 איש – שוטרים, שוטרי משמר הגבול, אנשי מד"א ומכבי האש, חברת פינוי אזרחית, חברת גידור ונציגי עירייה - פונו בכוח אחרוני הדיירים מהמתחם המתפורר.
לאחר שהושלם הפינוי, גודר המתחם – שרובו היה ממילא ריק ואטום בבלוקים - בגדר תיל דוקרנית.
פינוי המתחם, השבוע
שיכון הבלוקים הזה תוכנן בהשראת בלוק המגורים אוניטה ד'אביטסיון (Unité d'Habitation) שתיכנן האדריכל הצרפתי הנודע לה קורבוזיה. הבלוק הראשון שהוקם במודל הזה היה בעיר הנמל מרסיי, ולאחר מכן שיכפל אותו לה קורבוזיה בערים נוספות. השפעתו הידהדה הרחק מעבר לים, ובמיוחד בישראל (ואצל יסקי ואלכסנדרוני בפרט), מדינה צעירה שהייתה שקועה במפעל בנייה עצום בגודלו. אך חלום לחוד ומציאות לחוד, המודל הצרפתי לא הצליח לזכות בפרשנות מקומית שתהפוך אותו למודל אהוד ומבוקש על עם ישראל. בעוד שהמקבילה הצרפתייה נחשבת גם היום למבנה מבוקש, בקרית גת סבל הפרויקט מליקויים בתכנון ובביצוע שהביאו אותו עד הלום.
ארבעת הבלוקים המרכיבים את המתחם, בני שלוש קומות כל אחד, הוצבו מבלי להתייחס למרקם עירוני כלשהו. הבלוקים זכו לשלל כינויים, כגון "האוניות" – רמז לגודלם שלא עמד ביחס שווה למבנים המקיפים אותם, כמו גם לניתוקם מהעיירה. צמד האדריכלים רצה שהבלוקים יטבלו בדשא ובצמחייה, אלא שהתקציב הדל לא איפשר את פיתוח השטח ואחזקתו לאורך השנים, והמתחם הוזנח.
אם לא די בכך, ביצוע רשלני של היסודות גרם תזוזות וסדקים. הרשויות נאלצו להכריז כי המבנים מסוכנים, ומכאן, כבר ב-1992, נסללה הדרך לפינוי זוחל של 228 יחידות המגורים מדייריהן ואטימתן. מספר דיירים, ופולשים שהצטרפו בעצמם, סירבו להתפנות.
"הבניינים האלה הם חלק מתקופה שבה קרית גת הייתה עיירה קטנה, ולכן כולם הכירו אותם", מספר שמוליק אריאלי, יליד ותושב העיר, "אבל בעשורים האחרונים הם הפכו למפגע. הבאנגים שהיו מפוזרים העידו על הסמים שהלכו שם, והפכו את המקום לאתר מפוקפק"."ישנם בניינים הרבה יותר חשובים שצריך להתחשב בהם. הפרויקט בקרית גת הוא לא יצירת מופת שצריך לבכות עליה", קובע האדריכל אמנון אלכסנדרוני. "יש בניינים שאני אוהב במיוחד ושהייתה התלהבות לעשות אותם, כמו שכונה ה' בבאר שבע, ההוסטל ע"ש אלטשול בבאר שבע ומעון העולים בנצרת עילית. אלה בניינים שבמהלך השנים רצחו אותם, ועשו בהם צלקות שכבר לא ניתן לזהות אותם". בניגוד לעמיתו יסקי, שביקר בפרויקט לפני שנים ספורות לצורך כתיבת ביוגרפיה, אלכסנדרוני לא רואה כל סיבה לשוב לשם: "הם לא 'פנינת המזרח'. אין בהם ערך אדריכלי שדורש לשמר אותם. אם אלה מבנים מסוכנים, אז בטח שאין לשמר אותם".
מה הלאה?
החוק מאפשר לדיירים לתקן ליקויים בבניינים בתוך שבעה ימים, אך סביר להניח שהם לא יוכלו לעשות זאת ולכן "שיכוני יסקי" ייהרסו בקרוב. בעבר העריכו כי על חורבותיהם יקומו 19 מגדלי מגורים, שחלקם יתנשאו לגובה 26 קומות ויוסיפו למלאי הדירות בעיר כ-800 דירות. ואולם, בגלל העיכובים הממושכים בפינוי המתחם, לא נעשתה כל תכנית יזמית בנושא. כעת מצפה עיריית קרית גת לשווק את הקרקע, השוכנת בלב העיר, לטובת פרויקטים של דיור בבנייה רוויה. מחברת עמידר, שמחזיקה במספר לא מבוטל של נכסים במתחם, נמסר ל-Xnet כי היא מעוניינת ש-10% מהדירות ייבנו במתכנת של דיור ציבורי.
