סביר להניח שהאדריכל היפני קאטסוטושי ססאקי (Katsutoshi
Sasaki) לא ביקר מעולם בפתח תקווה, אך העיקרון שעליו מבוסס הבית שתכנן במחוז האיצ'י שביפן דומה לזה שלפיו תוכנן לפני כ-75 שנה חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה, שנבלע מאז בגוש דן ונמצא היום בלבה של אם המושבות.
אנגלמן עלה לארץ בשנת 1934 והפך לאחת הדמויות הבולטות בקבוצת האדריכלים התל אביבית, יחד עם אדריכלים כמו אריה שרון, דב כרמי וזאב רכטר.
על האתר החדש שמציג את מורשתו של אריה שרון - כאן.
עוד בתים ובניינים, מהארץ ומעולם - כאן. חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה, במיקומו ההיסטורי (כיום ברחוב ארלוזורוב בפתח תקווה) הוא דוגמה להשפעה שהיתה לרעיונותיו של ויטגנשטיין על האדריכלות המקומית. האדריכל אריה שרון, לימים זוכה פרס ישראל לאדריכלות, תכנן בראש הגבעה מבנה שבו לכל ייעוד קובייה עם נפח משלה: המבואה, חדר הרחצה, השירותים, אולמות האוכל, אגפי המטבח – כל אחד מהם קיבל קובייה לבנה ייחודית, כשיחד יוצרים האגפים מכלול אחד שלם, בדומה למילים שמרכיבות משפט תחבירי.
מבנה חדר האוכל, היום (צילום: מיכאל יעקובסון )
זה החוט המקשר בין שלושה בתים במקומות שונים כל כך: וינה, פתח תקווה והאיצ'י. אם אתם רוצים להתרשם במו עיניכם, סעו למרכז פתח תקווה וטפסו על הגבעה שבראשה ניצב בניין חדר האוכל, נטוש והרוס בחלקו.
