הנפגעים העיקריים משינויי האקלים הגלובליים הם בדרך כלל עניי העולם השלישי, שמתגוררות במבנים רעועים עם תשתיות חלקיות או לא קיימות. העובדה הזו, יחד עם התחזיות הקודרות של המומחים לאקלים, מביאים אדריכלים לחפש אחר פתרונות חדשניים לבעיה.
מודל מוצלח במיוחד נמצא בפיילוט ה- Lift House - low income flood-proof technology – ובעברית: בית למעוטי הכנסה, מוגן מפני הצפות.
המודל הזה תוכנן בידי פריטולה פרוסון (Prithula Prosun) מדאקה, בירת בנגלדש, שמיליונים מתושביה איבדו בשנים האחרונות את בתיהם בהצפות החוזרות מדי שנה בעונת המונסונים, בגלל הנהרות שעולים על גדותיהם ומערכות הניקוז הלקויות. מי שמשלמים בדרך כלל את המחיר הם העניים, המתגוררים במבנים מאולתרים בשכונות לא פורמליות מסביב לעיר.
בעבודת המאסטר שלה באדריכלות באוניברסיטת ווטרלו, תכננה פרוסון מבנה שצף ועולה עם המים הגואים בשיטפון, וחוזר לקרקע כשהם נסוגים. במקום לנסות ולנתב את זרימת המים, המבנה "זורם" איתם.
יכולת הציפה של הבית מושגת בשתי דרכים: במודל אחד באמצעות בסיס מבטון חלול, ובמודל שני באמצעות בסיס עשוי מסגרת במבוק, ממולאת בבקבוקי פלסטיק משומשים.
עוד יתרון הוא חוסר התלות של המבנה בתשתיות העירוניות: במקום להסתמך על המערכות הקורסות ממילא של עיר כמו דאקה, הבית מתוכנן כך שהוא מספק לדייריו שירותים בסיסיים, וכך ממזער את ההשפעה שלו על הסביבה, ולהיפך.
לבית יש "עמוד שדרה" סטטי, שמספק לו יציבות, וממלא פונקציה נוספת: הוא אוסף את המים בעונה הגשומה, וממחזר אותם באמצעות מסנני חול, לשימוש במשך כל השנה.
החשמל מגיע משני פאנלים סולאריים. השירותים משותפים, ובנויים כך שהפסולת האנושית יכולה לשמש כקומפוסט לגינת ירק, כשהשתן מוזרם לגן. הבמבוק נבחר כחומר גלם בזכות מחירו הזול והיתרונות הסביבתיים שלו.
הפרוייקט נחנך בהצלחה בחורף האחרון, והוא משמש כעת בית לשתי משפחות.
