זמן רב חלף מאז שאדריכל ישראלי כלשהו הוציא לאור ספר שירה או פירסם מניפסט מקצועי. האדריכל חיים דותן החליט להתמודד עם שני האתגרים הללו, ולאחרונה הוציא מארז מיוחד הכולל שני ספרים: "הד במדבר" ו"לאחר הגשם", מניפסט וספר שירה, בהתאמה, המלווים ברישומים, צילומי טבע ומבחר פרויקטים בינלאומיים, שתיכנן בעשור האחרון. שני הספרים, שמודפסים בסינית, בעברית ובאנגלית, יצאו לאור בהוצאת אוניברסיטת מזרח סין בשנגחאי, שם משמש דותן כפרופסור אורח בפקולטה לאדריכלות.

"הד במדבר" אמנם עשוי לעורר דיון ולהרחיב מעט את מדף ספרי האדריכלות הישראלי המצומצם, אולם חסרונו העיקרי טמון בעובדה שדותן נטול כל הערכה או ביקורת על עבודתו. בספרו בחר שלא להתמודד עם חלק נכבד מעבודתו, ולהסתיר פרויקטים שתכנן במהלך שנות התשעים והאלפיים. למעשה, הספר מציג אך ורק פרויקטים שתוכננו בעשר השנים האחרונות, וניתן למצוא בהם קשר ברור וישיר לתוכנו של המניפסט - הקורא לשוב ולהתבונן בטבע.

מבנים דוגמת מגדלי המגורים שתיכנן באשדוד בשנות התשעים, בנייני קמפוס מכללת סמי שמעון בבאר שבע (עם האדריכל גרשון שבח), בניין סגו בקריית הטכניון או בניין אלון לטכנולוגיה עילית באוניברסיטת בן גוריון - שלא ממש תואמים למניפסט - נעדרים לגמרי מהספר.

לדותן יש הסבר: "הספר הראשון מהלל את הטבע ואת גדולתו באמצעות שירים קצרים שמבטאים התרגשות והתפעמות מיופיו של הטבע. רציתי להעביר כאן בשורה לדור הצעיר, שיש לשמר את הטבע ומקור החיים שלנו. גם הספר השני, המניפסט האדריכלי, כתוב בצורת שירה ולא רק כביקורת, ובו אני מתאר את המצב בו אנו בונים בצורה בלתי מבוקרת חומות של בטון שמסתירות לנו את השמש, את הבריזה ואת הנוף. אנחנו מקיפים את עצמנו במבנים הגורמים לנו לחיות בחנק אורבני לא הגיוני, והמניפסט מבקש לעודד אותנו לקבל השראה מהטבע וליצור סביבת חיים רגועה".

המשכן לאמנויות הבמה, אשדוד (צילום: מור דגן הפקות)
המשכן לאמנויות הבמה, אשדוד (צילום: מור דגן הפקות)

לא תעשה לך פסל

אף שהבניינים שדותן מתכנן מציגים ממד פיסולי בולט, הוא עצמו רואה בהם מבנים אורבניים אידיאליים - לא פסלים שאינם מתייחסים לסביבתם ופוגעים במרחב. "נראה שאנחנו הולכים לקראת תהום. כל אדריכל חושב שהוא פסל וכך נוצר מצב שאין דיאלוג ואין כבוד בין הבניינים", מציין דותן בפסימיות.

מתי עלה בראשך הרעיון של חיבור הטבע אל החיים ואל העיר?

"לפני שנים רבות, בטיולים רבים שערכתי ,בעיקר במדבר יהודה וכן במסעותי בהרים בסין, הבנתי את השילוב, ההרמוניה והאיזון בין הטבע והסביבה הבנויה. מאותה הבנה קיבלתי השראה לתכנון בניינים וסביבות חיים רגועות, הנמצאות בדיאלוג מתמיד בין המרכיבים השונים".

מה לדעתך צריך לעשות אם כך בישראל?

"הביקורת שאני מפנה היא של תושב שחי את המדינה, ורואה כיצד בכל מקום צץ מגדל נוסף ללא בקרה ברורה. כל הבניינים האלה יפים לכשעצמם, אך כשהם באים כקבוצה, נוצרת בעיה גדולה. אפשר להשוות את זה לצלילים, כשכל צלצול עומד בפני עצמו נשמע צליל יפה, אך כשמשמיעים אותם ביחד יוצא רעש בלתי נסבל".

גם השינויים שחלו בירושלים בשנים האחרונות מפריעים לו. לדעתו, ירושלים היא ייצוג מצוין של התוצר שממנו הוא מבקש להימנע. "ירושלים היתה עיר כל כך יפה, ותוך שנים ספורות הפכה לעיר של מגדלים סתמיים. בעשרים שנה הרסנו עיר של 3,000 שנה. זה כואב לי כאדם, כתושב וכילד שגדל בעיר. חוסר ההתייחסות להיסטוריה גורם לכאב שלא יסלח, כי עכשיו אי אפשר להרוס את אותם בניינים".

להקשיב לאמא אדמה

דותן, יליד ירושלים, סיים את לימודי האדריכלות באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. לאחר מכן עבד בטוקיו, במשרדו של האדריכל הנודע קישו קורוקאווה (Kisho Kurokawa), והשתתף בתכנון שני מגדלי משרדים שנבנו בבריסביין, אוסטרליה. לאחר מכן שב לארצות הברית, התיישב במנהטן ועסק במגוון פרויקטים. ב-1990, שנתיים לאחר שזכה (עם האדריכל שמעון פילצר) בתחרות לתכנון בניין סגו בקמפוס הטכניון בחיפה, חזר לישראל וייסד את משרדו ברחוב הברזל בתל אביב.

על פי השקפת עולמו, "לטבע יש את הכוחות והחוקים שלו. כשאנחנו בונים תחנות חשמל אטומיות, הטבע יכול במחי יד להשיב אותנו לשפיות ולשיקול הדעת. כמו במקרה של הריסת יערות הגשם בברזיל - ההרס הטוטאלי גורם לשואה אקולוגית והטבע מגיב בהתאם. ניתן היום לראות כיצד הוא מגיב ומהי עוצמת התגובה", הוא אומר בהתייחסו לאסונות הטבע שפקדו לאחרונה את יפן. "צריכים להקשיב לאמא אדמה מה היא אומרת".

  • את הספרים של חיים דותן ניתן להשיג ב"תולעת ספרים" בתל אביב.