מבני חינוך ורווחה לא חייבים להישאר בקופסה הצפויה והשגרתית, שכוללת אותם צבעים, אותם חלונות, אותן צורות. בדרך כלל אין שום חשק לעצור ולבקר בהם, גם לא להתפעל מהיצירתיות שהושקעה בהם, שלא לומר ללמוד בהם. בעיריית נתיבות בחרו להוכיח שבתוספת קטנה לתקציב הבסיסי, אפשר ליצור שורה של מבני ציבור ייחודיים. אם בתום 2011 ייערך מצעד עשרת מבני הציבור החדשניים והנאים בישראל, סביר להניח שמבנה המועדוניות שנפתח לאחרונה במרכז נתיבות יצטרף לרשימה.

המועדוניות לילדים ולנוער בסיכון, שהוקמו ביוזמת העירייה ובתמיכת קרן לגאסי, נועדו להעניק מסגרת משלימה לשעות אחר הצהריים לילדים ממשפחות במצוקה. הילדים מגיעים לכאן לאחר שעות בית הספר, ושוהים במועדונית עד שעות אחר הצהריים והערב. הם מקבלים סיוע בהכנת שיעורי הבית, ארוחות ותמיכה רגשית, שלא כולם זוכים לקבל ממשפחותיהם. עד לפני חודשים ספורים נאלצו הילדים להשתכן במבנים מיושנים שלא תוכננו לשמש כמועדוניות. האדריכלית בתיה סבירסקי-מלול, שנבחרה לתכנן את הפרויקט, בחרה לשבור את השגרה.

"למרות שזה היה פרויקט קטן, הייתה לנו הזדמנות ליצור משהו ייחודי אך גם לא יקר", מתארת מלול את הכוונות שעמדו בבסיס התכנון. "תחילה תיכננו מועדונית טיפוסית, המזכירה גני ילדים, עם חלל גדול ומשותף לכולם. לאחר שקראנו מחקרים והתעדכנו בנעשה בתחום, בחרנו לשנות את הסכימה ולהפריד את הבניין לשלושה בתים צמודים". הודות לפיצול המבנה לאגפים, קיבלה כל קבוצת ילדים מרחב עצמאי עם צוות נפרד. כמעט כמו משפחה.

כל בית הוא מועדונית נפרדת, במתכונת של דירת מגורים, במטרה להעניק לילדים אווירה ביתית ולא ממוסדת. בחדר המגורים מתקיימת עיקר הפעילות, במטבח הוצב שולחן אוכל גדול לכל בני הבית, ושאר החלל מכיל חדר מנוחה, חדר רחצה וגינת דשא צמודה.

המועדונית. הצניעות מתבלטת (צילום: מיכאל יעקבסון)
המועדונית. הצניעות מתבלטת (צילום: מיכאל יעקבסון)

הגוונים משתלבים בצבעי המדבר

אף שלאורך השדרה העירונית של נתיבות מתנשאים כמה ממבני הציבור הגדולים שלה, מצליח מבנה המועדוניות להתבלט. זאת, הודות לממדיו הצנועים ובזכות הגוונים הירוקים שעוטפים אותו. "רצינו לתת גוונים מרגיעים ונעימים לעין", מסבירה מלול את הבחירה. "הגוונים אינם עזים מדי, ומשתלבים בצבעי המדבר. היות שטיח צבעוני קשה לביצוע על משטחים גדולים, חולקו משטחי חזית הבניין באמצעות פרופילים לשדות נפרדים. לכל שדה הוענק גוון משלו, דבר שהעניק למקום מראה חופשי ומלא חיים".

מלול מאמינה שפרויקט ציבורי צריך לתרום גם לסביבה שבה הוא מצוי, "ולכן אני מבקשת לבדוק תחילה את הסביבה והאקלים המקומי". רחל טלבסי, מדריכה באחת המועדוניות, מביעה שביעות רצון רבה מהתוצאה: "כשהילדים נכנסו לפה בפעם הראשונה, הם התרגשו ואמרו לי שהם הגיעו למקום אחר".