הדפסה
לכתבה באתר
יהלי טל בן השלוש נמצא בגן שלו מגיל שנה. כשהוא היה קטן יותר, הגננת שלו תמיד הייתה מחליפה לו חיתול אחרון. כשהוא היה קם משנת הצהריים, הוא היה הילד האחרון שהיא הייתה מנעילה לו נעליים. אבל זה לא מפני שהגננת שלו לא אוהבת אותו. להפך. זה מפני שהיא אוהבת אותו יותר מדי. הגננת שלו היא גם האמא שלו.
שירי אורון-טל, "הגן של שירי"
"בגלל שאני כל הזמן משתדלת לא להפלות את יהלי לטובה, לפעמים קורה מצב הפוך," מודה אמו, שירי אורון-טל (39), בעלת "הגן של שירי" בקריית אונו. "את יום ההולדת שלו בגן חגגנו רק שלושה חודשים אחרי התאריך המקורי, כי היו הרבה ילדים שנולדו סביב אותו תאריך והיה לי חשוב לדאוג להם קודם. אבל אני לא חושבת שזה מפריע לו יותר מדי. אני בטוחה שהיתרונות בכך שהוא נמצא בגן של אמא שלו, עולים על החסרונות."
מהם היתרונות?
"אני יודעת מי מטפל בו ושהוא מקבל את הטיפול הכי טוב שאפשר בגן. גם משמח אותי לדעת שבשנים הראשונות, שמעצבות את חייו, הוא גדל על פי דרכי החינוך שאני מאמינה בהן, כאלה שנותנות הרבה כבוד ואהבה לילד ושמאפשרות לו המון עצמאות וחופש בחירה."
יהלי הוא לא הילד הראשון של אורון-טל, שנמצא בגן שלה. לפניו הייתה כבר בתה האמצעית ליאן (היום בת 7), שלמענה פתחה אמה את הגן.
"הייתי עורכת דין," היא מסבירה. "ב 2009- בעלי ואני חזרנו מארצות הברית אחרי שגרנו שם שלוש שנים. את הבת הגדולה שלנו, מיה, שהייתה אז בת ארבע, רשמנו לגן עירייה, ועבור ליאן, שהייתה בת שנה, חיפשנו גן פרטי. אבל אחרי שעשיתי סבב גנים, לא מצאתי אף גן שאני מתחברת אליו ושהייתי שלמה עם עצמי לרשום אותה אליו. אמרתי כבדיחה שאני אפתח גן בעצמי, ובעלי אמר: 'את אוהבת מאוד ילדים, וגם ככה לא עבדת כעורכת דין כבר כמה שנים. למה שלא תנסי.'? אז נרשמתי לקורס לניהול גני ילדים, ויחד עם חברה שעובדת איתי עד היום, פתחתי משפחתון. כעבור שנתיים המשפחתון הלך וגדל, והחלטתי להרחיב אותו לגן. מצאתי מבנה גדול יותר, גייסתי עוד אנשי צוות, ובמקביל נרשמתי ללימודי הכשרת גננות לגיל הרך במכללת לווינסקי. היום הגן שלי מונה 50 ילדים, עם שתי קבוצות גיל."
איך יהלי קורא לך בגן?
"הוא קורא לי 'אמא'. הוא מעולם לא קרא לי שירי".
להורים האחרים לא מפריע שגם הילד שלך נמצא בגן?
"זו אף פעם לא הייתה בעיה. להפך. אני חושבת שבגלל שהם יודעים שגם הילד שלי בגן, הם מרוצים יותר כי זה אומר שבגן יש את האוכל הכי טוב, את הטיפול הכי מסור ושבאופן כללי הילד שלהם מקבל את הטוב ביותר."
את לא חוששת שיהיה לו קשה להסתגל לגן עירייה?
"ממש לא. בדומה לבת האמצעית שלי, יהלי עצמאי מאוד ואין לו בכלל תלות בי. כשהבת שלי עברה לגן עירייה, היה לה קל מאוד להשתלב. לא הפריע לה שאמא שלה כבר לא נמצאת איתה בגן."
מה שבטוח הוא שיהלי אף פעם לא בכה כשהביאו אותו לגן.
"זה ממש לא מדויק. יש מקרים שבהם בעלי מביא אותו לגן, כי אני צריכה להיות בגן בשעה מוקדמת יותר, ואז קשה לו מאוד להיפרד מבעלי למרות שאני נמצאת שם. הוא עושה סצנה שלמה כמו כל הילדים. הוא בוכה ואומר 'אני רוצה את אבא".
יעל רם, "הגן של יעלי"
יעל רם (35), בעלת "הגן של יעלי" בתל אביב, הייתה גננת עוד הרבה לפני שנולדו לה ילדים משלה. "אני בת יחידה, תמיד אהבתי ילדים, וכל החיים שלי חלמתי לפתוח גן," היא מספרת. "בגיל 23 כבר היה לי משפחתון, כשבמקביל למדתי חינוך, טיפול בעזרת בעלי חיים וקורס לניהול גנים. בהמשך הסבתי את המשפחתון לגן."
היום מונה הגן 60 ילדים, בשלוש קבוצות גילאים. בקבוצת הבוגרים נמצא גם הבן הבכור שלה, יהלי בן הארבע, ובקבוצת הצעירים נמצאת בתה האמצעית, עלמה בת השנתיים וחצי. "הבת הקטנה שלי, מילה, בת שנה, ויש לה עכשיו מטפלת," אומרת רם. "אבל גם היא תיכנס בקרוב לגן שלי".
לא הייתה לך דילמה לגבי העובדה שהילדים שלך יהיו איתך בגן?
"ממש לא. שמחתי שיש לי את האופציה לדאוג לחינוך שלהם בשנים הראשונות לחייהם. הילדים שלי מפותחים מאוד ואני חושבת שזה חלק בלתי נפרד מהעובדה שאני גם הגננת שלהם."
איך הם קוראים לך בגן?
"בהתחלה יהלי קרא לי אמא, והרבה ילדים בעקבותיו גם קראו לי אמא. זה המיס אותי לגמרי. בחודשים האחרונים, לעומת זאת, הוא התחיל לקרוא לי יעלי גם בגן וגם בבית, ועלמה התחילה לחקות אותו וגם היא עכשיו קוראת לי יעלי. זה לא מפריע לי שהם קוראים לי ככה בגן, אבל בבית אני משתדלת לתקן אותם."
איך את נמנעת מלתת להם יחס מיוחד?
"זה לא פשוט. בגלל שאני משתדלת לא להתייחס אליהם יותר, יוצא שלפעמים אני מתייחסת אליהם פחות. בשעת מפגש אני אף פעם לא אפנה לילדים שלי ראשונים. ואם הם מתנהגים לא יפה או לא מקשיבים, אני עלולה לכעוס עליהם יותר מאשר על ילדים אחרים."
יש לך חברות אמהות מהגן?
"בשנה האחרונה הבן שלי רוצה יותר להיפגש עם חברים שלו מהגן, אז יוצא שאני הולכת איתו לבתים של אמהות אחרות או שהן באות אליי. גם בסיטואציות האלה אני משתדלת לעשות הפרדה. אם הן שואלות אותי משהו לגבי הגן, אני אומרת להן 'לא עכשיו. עכשיו אני אמא של יהלי. נדבר על זה מחר'".
סיסי שגב , "גן אצטרובל"
גם לסיסי שגב (36), בעלת "גן אצטרובל" בחולון, יש שני ילדים משלה בגן: אורי בת הארבע, שנמצאת בקבוצת הבוגרים ומיכאל בן השנתיים וחצי, שנמצא בקבוצת הצעירים.
שגב היא גם אמא של סול (בת 13), מיה (בת 11) ואביב (בן 8 וחצי), שעבורו היא פתחה במקור את הגן. "כשאביב נולד עסקתי בכלל בעיצוב במה," היא מספרת. "כשמלאה לו שנה והגיע הזמן לרשום אותו לגן, מצאתי את עצמי עומדת בצומת דרכים. הבנות הגדולות שלי היו במסגרות שלא תאמו את הציפיות שלי. הרגשתי שקצת איבדתי אותן שם. היה לי קשה לרשום את אביב לגן שאני לא שלמה איתו. אז החלטתי לפתוח גן משלי, כשבמקביל עשיתי תואר בחינוך. בשנים הראשונות לא הייתי הגננת אלא רק ניהלתי את הגן. לפני ארבע שנים התחלתי גם לעבוד כגננת."
איך הילדים שלך קוראים לך בגן?
"שניהם קוראים לי אמא. אני מתעקשת על זה מאוד. קרה פעם שדווקא בבית הם קראו לי סיסי, ואני מיד תיקנתי אותם. אני אמנם הגננת שלהם, אבל בראש ובראשונה אני האמא שלהם."
איך מגיבים ההורים ששומעים שהילדים שלך איתך בגן?
"לאורך כל השנים, נתקלתי בביקורת רק מאמא אחת. היא כל הזמן אמרה 'ברור שהילדים שלך נהנים מפריווילגיות'. היא אמרה את זה כביכול כסוג של הלצה, אבל אני משוכנעת שבכל צחוק יש אמת. אני בכל מקרה יודעת שזה הכי רחוק מהמציאות. לא רק שאני לא מפלה את הילדים שלי לטובה, אלא שהרבה פעמים הם מופלים לרעה. כשהם מתנהגים לא יפה אני הרבה יותר תקיפה איתם."
יש עוד חסרונות בעובדה שהילדים נמצאים בגן של אמא?
"הילדים שלי תמיד נשארים בגן אחרונים. הם הולכים הביתה רק אחרי שמסיימים לנקות את הגן וסוגרים אותו. הם גם כל הזמן צריכים לחלוק את אמא שלהם. יש מצבים שבהם הם רוצים מאוד לקבל חיבוק ממני, אבל הם לא יכולים, כי בדיוק בזמן הזה אני עסוקה עם ילד אחר".
הדר ורום, "גן גורים"
להדר ורום (44), בעלת "גן גורים" בראש פינה, יש ניסיון עשיר בלהיות גננת ואמא גם יחד. שני הילדים הגדולים שלה, מאי (היום בן 15 וחצי) ואיה (היום בת 12) היו אצלה בגן, כשעכשיו נמצאת בו בת הזקונים שלה, אנה (בת ארבע).
"אני ילידת קיבוץ ראש הנקרה ובנעוריי עבדתי בבתי ילדים," היא מספרת. "אחרי שסיימתי תואר בפסיכולוגיה, עשיתי קורסי השתלמויות בחינוך ופתחתי גן. זה נבע גם מאהבתי הגדולה לילדים, וגם מהרצון שלי ליצור גן שיהיה קצת אחר. בגן שלי, למשל, אין מחשב או טלוויזיה. זה גן שמעודד עשייה, ושם דגש רב על מוזיקה ואהבה לטבע. היום יש בו 24 ילדים בשתי קבוצות גילאים: שנה עד שנתיים ושנתיים עד ארבע."
איך הבת שלך קוראת לך בגן?
"בדומה לשני אחיה, גם היא קוראת לי אמא אבל אם היא מדברת עם ילדים אחרים בגן, היא לא תגיד 'תגידו לאמא שלי', אלא תגידו להדר".
איך היא מתנהגת בהתחשב בעובדה שאמא שלה היא גם הגננת?
"שלא כמו שני אחיה שהשתלבו באופן טבעי לגמרי, לה קשה יותר לחלוק אותי - אולי בגלל שהיא בת הזקונים. למשל, בבוקר, כשהיא רואה אותי מקבלת את הילדים האחרים ומחבקת אותם, היא בוכה ואומרת 'אמא, 'אמא', אבל אני מבהירה לה שאני עובדת ובסופו של דבר היא מקבלת את זה".
לאמהות האחרות לא מפריע שגם הילדה שלך בגן?
"עד לא מזמן הייתי בטוחה שזה לא אישיו מבחינתן, אבל לאחרונה אמא של אחד הילדים בגן הציעה לעשות לגן עמוד בפייסבוק. לצורך כך היא ראיינה כמה אמהות, והן אמרו שבהתחלה היו להן ספקות בעניין, אבל הן נרגעו ברגע שהן צפו במתרחש בגן וראו שאי אפשר בכלל להבחין מי מבין הילדות היא הבת שלי."
כשהיא תעבור לגן עירייה, לא יהיה לך קשה להיות בגן בלי אף אחד מהילדים שלך?
"זה יהיה שונה, אבל זה יהיה בסדר. אני אדע שיותר אני לא צריכה לפצל את עצמי, שמעכשיו אני רק הגננת. דווקא יהיה בזה משהו משחרר."
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
