תצוגת הדפסה של -- הפריה לא מלאכותית: המוזות של המעצבים הכי גדולים בעולם האופנה

בין ארבע המילים המרכיבות את ההגדרה המילונית של המילה מוזה - "ההשראה ליצור יצירה אמנותית", מסתתרת תעלומה הממשיכה לרתק ולסקרן רבים מאיתנו.

לאורך הדורות שימשו המוזות בעולם האופנה עוגן פורה להתחדשות ולמציאת מעיין נובע להשראות חדשות. גם העיסוק במושג "מוזה" נפתח לפרשנויות חדשות והוליד זנים חדשים של קשרי מעצבים עם נשים שמהן הם שואבים כוח והשראה. יצאנו לבדוק אם גם בארצנו הקטנטונת, נטולת התקציבים ודלת החומרים, יש מוזות חדשות בקרב המעצבים הבולטים בתעשייה המקומית וחזרנו עם תשובות מבלבלות אך מעניינות.

*************************************************************************

המעצבת:

קרן וולף

המוזה:

הילה וידור

מתי ואיך הכרת את הילה?

"את הילה הכרתי כשעוד הייתי בעולם המשחק. נפגשנו בתיאטרון הבימה לאחר שהיא סיימה ללמוד משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. מיד כשראיתי אותה נדהמתי מהמראה שלה. היה בו משהו מרוחק, 'פייתי' כמעט. במשך הזמן למדנו להכיר אחת את השנייה, וכשעשיתי את המעבר מעולם המשחק לעולם האופנה וצילמתי את הקטלוג הראשון שלי לכלות, היה לי ברור שהילה תתאים בדיוק לצילומים. משהו במראה התקופתי שלה הלם בדיוק את התכשיטים עם הטאץ' הווינטג'י שלי".

למה את חושבת שדווקא היא הפכה למוזה שלך? הרי לא חסרות בחורות יפות עם מראה מיוחד...

"אני חושבת שהתשובה טמונה בכך שהיא לא 'דוגמנית' בהגדרה. היא אישיות / שחקנית צבעונית בעלת ייחודיות. החיבור העמוק בין שתינו נוצר מהמקום של האמנות והשותפות בתהליכים שמאפיינים את היצירה. אנחנו מלוות אחת את השנייה בצמתים של העולם הזה. לפני כל פרמיירה, לדוגמה, היא עוברת דרכי כדי לקבל אישור על מה שהיא לובשת וכמובן גם לבחור תכשיט שיחמיא להופעה".

איך אחרי כל כך הרבה שנים של היכרות היא עדיין ממשיכה לספק לך השראה?

"אף על פי שתהליך היצירה שלי הוא משהו מאוד אבולוציוני, אני יודעת שבמקרה של הילה, היא תמיד נמצאת שם. כל פריט נראה עליה מדהים. בכל פעם שאני מסיימת קולקציה אני קוראת לה כדי להתרשם מאיך שהתכשיטים נראים ולצלם אותה. הצבעוניות של השיער הג'ינג'י שלה והעור הלבן הם באמת משהו מיוחד.

"כשאני מתלבטת לגבי פריט מסוים, אני מיד מתקשרת אליה למדידות. אני יודעת שברגע שזה נראה נכון על הילה, זה יוכל לדבר להרבה נשים אחרות, למרות שעליה הפריטים נראים הרבה יותר 'אדיטוריאל' ו'פאשן'. כשאני מסתכלת עליה אני רואה משהו מעבר לפנים יפות. אני רואה נשיות, אישיות, מסתוריות - המון דברים שהיא משדרת במהות שלה שמשתלבים מצוין עם המהות היצירתית שלי".

יש פריטים שעיצבת במיוחד עבורה?

"כן. לפסטיבל קאן, לדוגמה, הכנתי לה Headpiece מסיבי מאוד עם אלמנטים של שרשראות, מעין חצי כובע. היא התהלכה איתו בכזה הוד על השטיח האדום וזה היה מחמיא מאוד ומשמח. אני חושבת שתכונה נוספת שיש להילה שנותנת לי השראה היא התעוזה שלה. יש לה ביטחון גדול בנראות שלה, שבטח גם קשור לעובדה שהיא שחקנית. זה כיף גדול לראות איך מישהו 'מחזיק' את העיצובים שלך בכבוד ונותן להם את התרגום האישי שלו".

העובדה שאתן חברות ומכירות לעומק לא פוגעת בהשראה שהיא נותנת לך? עבור מעצבים רבים המוזה חייבת להיות בלתי מושגת על מנת שתמשיך לספק עניין וסקרנות.

"יש לנו קשר חברי עמוק ואנחנו מלוות זו את זו לאורך הדרך עם הרבה הסתעפויות. הדינמיות של ההיכרות בינינו מייצרת כל הזמן השראה חדשה. לדוגמה, כשהילה עבדה על סרט מסוים ורצתה שאעצב לה שרשרת עדינה מאוד, מצאתי את עצמי יוצרת פתאום בדרך מסוימת. החיבור בינינו ממשיך להיות פורה, ובגלל ששתינו נשים חוקרות משהו בו כל הזמן מתחדש. אנחנו נפגשות במקומות שונים ואחרים בחיים ונורא יפה לראות איך השינויים האלו משפיעים על היצירה ומעצבים אותה בדרכים שונות".

יש לך עוד מוזות?

"כן, אני מקבלת השראה מנשים ומדמויות שונות. הקשר עם הזמרת קרן אן לדוגמה הוא אחד המעניינים. תמיד אהבתי את המוזיקה שלה, וכשהייתי בתחילת ההריון והיא הוציאה דיסק חדש, אמרתי לבעלי שהסאונד של המוזיקה שלה מדבר אליי ברמות אחרות והלכנו לראות הופעה שלה. בראיון שנתתי לאחר מכן במוסף '7 ימים' אמרתי שאשמח נורא לראות את קרן עם אחד התכשיטים שלי.

"אחת מלקוחותיי, שהכירה את קרן באופן אישי, אמרה לה שהיא חייבת לבוא לחנות שלי, והיא אכן הגיעה לביקור והתרגשה בצורה יוצאת דופן מהתכשיטים. המפגש הזה הוליד קשר מיוחד מאוד שבו אנחנו נפגשות בנסיעות שלי לחו"ל וגם בארץ. נוצר בינינו קשר עם כל כך הרבה נקודות השקה, ומעבר לכך שאני מרגישה שמצאתי את האחות האבודה שלי, נוצרה בינינו גם הפריה אמנותית. אני שולחת לה תמונות של התכשיטים שלי כדי שתחווה דעה והיא משמיעה לי סקיצות של המוזיקה שלה.

"יש בינינו חיבור מדהים והבנה עמוקה מאוד של התהליכים שעוברים אחת על השנייה. קרן מרבה להצטלם עם התכשיטים שלי ומהווה השראה לעיצובים המינימליסטיים יותר שלי, שמתכתבים בצורה מושלמת עם הסגנון שלה".

ואיך היותה מוזה של קרן מעשירה את הקריירה המקצועית של השחקנית הילה וידור: "לקשר שלי ושל קרן יש כל מיני צבעים, הוא מאוד חזק ומבוסס גם על איזו טלפתיה. אנחנו כל פעם נוסעות בדמיון למקום אחר. לקרן יש המון עוצמה ואומץ והשילוב הזה יוצר משהו שאני מאוד מתחברת אליו. אני חושבת שקרן יודעת להוציא ממני משהו ייחודי, שלא ידעתי שקיים בי.

"בתור שחקנית יש לי משיכה טבעית לדמויות אפלות, אפרוריות וריאליסטיות וקרן דווקא מושכת אותי למקומות רומנטיים. אני אוהבת את זה וכשחקנית זה כיף ומעניק לי הזדמנות להשתנות ולעבור טרנספורמציה. קרן מאפשרת לי לקחת משהו שקיים בי ולעשות לו סוג של אאוטינג".

*************************************************************************

המעצב:

עידן לרוס

המוזה:

מאיה רייק

ספר איך הכרת את מאיה ואיך התפתח הקשר ביניכם?

"לפני כשנה מאיה שלחה אליי חברה לאסוף עבורה בגדים. היא התביישה לבוא בעצמה ורק לאחר יומיים הגיעה לסטודיו. מהרגע שראיתי אותה ידעתי אינטואיטיבית שיש בה משהו מיוחד שמאוד מדבר אליי. קשה לי להסביר איך זה קרה, אני לא בן אדם שמאמין בגורל, אבל אצל מאיה זה היה פשוט זה. מרגע הפגישה בינינו נוצר בעצם החיבור. מאז היא עובדת איתי ואחראית על עבודת הקריאייטיב בחשבון האינסטגרם שלי ובמדיה".

במה באה לידי ביטוי העובדה שהיא המוזה שלך?

"כל בגד שנמצא אצלי בסטודיו קשור באיזשהו מקום בהסתכלות על מאיה. אני מדמיין איך כל עיצוב ייראה עליה ויכול להעיד שהיא נותנת השראה לכל רמ"ח איבריי. אני חייב להגיד שאף פעם לא התעסקתי בעניין הזה של מוזות. בניגוד למעצבים אחרים שמושפעים ממוזות גדולות מהחיים, לא הייתה לי איזו דמות שליוותה אותי מילדות. אני חושב שרק במפגש עם מאיה נוצרה אצלי תחושה כזו.

"אני נוהג לומר לה שהיא בעיניי מין 'קארין רויטפלד קטנה' (עורכת אופנה מיתולוגית; רח"ש). זה מתחיל בזה שהיא הולכת כל היום על עקבי 'מנולוס' ותמיד לבושה טיפ טופ בחצאיות עיפרון, פרוות ועוד. אני חושב שמה שמעניק לי השראה אצל מאיה זה בעיקר המכלול - שילוב בין המראה המיוחד לחוש אסתטיקה יוצא דופן ואינטליגנציה רגשית. נכון, יש לה גוף מושלם ופנים מהממות, אבל בינינו, יש המון בנות יפהפיות בסביבה ולא כל אחת מהן 'נשארת' איתך. אצל מאיה יש את המשהו מעבר לזה, משהו שמסתדר מאוד נכון עם החזון שלי".

יש ביניכם גם קשר חברי?

"בהחלט. היא אחת החברות הטובות שלי, ולמרות שאני מבוגר ממנה אני מרגיש שהיא הבוגרת בקשר. אני מתייעץ איתה לגבי הכל. אני חושב שמה שמייחד את הקשר בינינו והופך אותו לכל כך נכון זה הניקיון שבו. הכל מאוד ברור כבר משלב תיאום הציפיות כך שאין הפתעות לא נעימות בדרך. אחד הדברים שמאוד מאפיינים את מאיה זו הראייה החדשה שלה. יש לה גם רעב גדול שמאוד מזכיר לי את עצמי ורצון להישאר רעבה. מבחינתי, זה הדבר שהכי מגניב בקשר שלנו. רעב גדול שנותן פוש קדימה".

אתה יכול להבחין גם בהשראה שאתה מספק לה? זה משהו הדדי?

"בהחלט. מבחינה ויזואלית היא עברה אבולוציה. יש את מאיה של 'לפני עידן' ומאיה של 'אחרי'.

"אני חושב שאם הייתי בגיל שלה ומישהו היה נותן לי מקום כזה להראות את התשוקה שלי, הייתה לי התחלה טיפה יותר נעימה בתחום. יש לה הרבה מקום להגשים את החלומות שלה וזה משהו מפתח מאוד. מעבר לזה אני חושב שהפרספקטיבה שלה לגבי העבודה השתנתה. זה תחום שנראה מאוד מושך ונוצץ מבחוץ, אבל כשאתה רואה את ההיקף של העבודה הממשית אתה מבין שיש עוד צדדים למקצוע הזה ומקבל פרופורציות".

וכשהמוזה שלך לא לובשת אותך צצה איזו קנאה קטנה?

"ממש לא. אני חושב שיש פה אחלה מעצבים אחרים. אני כן חושב שמבחינת האסתטיקה היא מוצאת שהעיצובים שלי יותר נכונים עבורה, אבל גם בכל מה שקשור להערכה של עבודות של מעצבים אחרים המחשבה שלנו מתואמת ודומה".

ומה אומרת רייק, המוזה של לרוס, שתשעים אחוז מארונה הפרטי הם פריטים של המעצב? "הקשר שלי עם עידן התחיל כלקוחה. התחברתי מאוד לאסתטיקה של המותג, לדגמים ולאווירה הייחודית בסטודיו. כעבור זמן קצר נהיינו חברים מאוד קרובים, ומשם החברות הפכה גם לשותפות צמודה וחזקה. להיות המוזה של עידן זו הרגשה מדהימה בשבילי ואני מאוד מרוגשת ומוחמאת מההגדרה הזו. אני מעריצה אותו כאמן, כמעצב וכבן אדם וזו זכות בשבילי שאני יכולה לשמש לו השראה. גם אני שואבת מעידן המון השראה ולומדת ממנו בלי הפסקה. הסקרנות, היצירתיות והשאיפה להגיע לשלמות עד הפרט הכי קטן גורמות לי לחשוב ולעבוד קשה יותר".

*************************************************************************

המעצבת:

לילך אלגרבלי

המוזה:

רוזלי ללוש

איך פגשת את רוזלי ואיך נוצר הקשר ביניכן?

"המפגש בינינו קרה לפני מספר שנים, כשרוזלי באה לחנות שלי בדיזנגוף לחפש עבודה. כבר במפגש הראשוני נדלקתי על איך שהיא הייתה

לבושה ומאז נוצר בינינו קשר הדוק של חברות ושל תשוקה לאופנה".

למה את חושבת שדווקא היא הפכה למוזה שלך?

"לרוזלי יש טעם מיוחד וכישרון אופנתי שעוד לא נחשף. הלבוש שלה מבטא אמירה והראייה האופנתית שלה היא הכי מדויקת, נכונה ועדכנית. כשרוזה מודדת את הבגדים שלי אני מיד יודעת איך הם צריכים להיראות ומקבלת מיד תובנה לאן צריך לקחת אותם. המעורבות שלה בתהליך היצירה עוזרת לי לזקק את המילה האחרונה בעיצובים ומעניקה לי ביטחון של 'כן, כן', 'לא, לא'.

"רוזלי עבדה אצלי כשנה ונוצרה בינינו חברות הדוקה שמבוססת על תשוקה משותפת לאופנה. הראייה שלנו דומה מאוד ואנחנו יכולות להעביר שעות בדיבורים על בגדים, תצוגות ושבועות אופנה. בנוסף, רוזלי התברכה בגזרה גבעולית - היא רזה וגבוהה ויודעת להחזיק בגד בצורה נהדרת. בכל פעם שהיא מודדת בגד שלי, הפוטנציאל האמיתי שלו מתגלה מיד".

כיצד מתבטאת היום ההשראה שלה עלייך, גם כשאתן לא עובדות יחד?

"לרוזלי יש סיי של ממש. היא נטולת מניירות ומשוללת שיקולים מסחריים, ולכן היא מהווה עבורי מצפן יצירתי חשוב. אצל רוזה הכל נטו אמנות. היא לא צריכה להתחשב בדרישות הקהל, במגבלות ייצור וכדומה, ולכן בקצב המסחרר של העבודה השוטפת היא הקול שמזכיר לי לשם מה בכלל התכנסנו.

"אני רואה ברוזלי את עצמי, לפני שאופנה הפכה למקצוע שלי. כשאתה חולם אתה עושה זאת בגדול, ורוזלי מזכירה לי את המקום הראשוני שבו אתה יכול להרים עיניים לשמיים וליצור בלי מעצורים. גם הצוות שלי יודע עד כמה האמירה של רוזלי חשובה לי".

את מקנאה כשהיא לא לובשת בגדים שלך?

"ממש לא. לרוזלי יש יכולת לקחת כל בגד ולתת לו משמעות יפה. היא מוסיפה עליונית, קשירה או טייץ מיוחדים ויוצרת מראה מיוחד שאינו מצועצע ותמיד קולע בול. אני חושבת שהיא מלווה אותי בזכות התשוקה המשותפת שלנו לאופנה.

"רוב הנשים מאוד אוהבות בגדים ולהתלבש אבל לא יורדות לפרטי פרטים של הכפתור או סוג הבד. עם רוזלי, לתהליך העיצובי מתווסף רגש וריח. החיבור בינינו גורם לי להבין את הסיפור בכללותו - איזה בגד אני רוצה לעצב, לאן מתאים ללכת איתו, עם אילו נעליים ועם איזה איפור".

היו לך מוזות אחרות?

"אני מוקפת בנשים שחולקות אהבה לבגדים. אני כמובן מתייעצת עם המשפחה והצוות שלי ומתעניינת כיצד יתקבל הבגד, אבל עם רוזה התהליך הוא קצת שונה. אנחנו פשוט חושבות בדיוק באותה צורה ונותנות לתשוקה המשותפת להוביל אותנו למקומות נהדרים".

ומה אומרת ללוש? איך זה מרגיש להיות ה־מוזה של מישהי: "אמנם קשה לי להתייחס אל עצמי כמוזה של לילך, אבל הקשר בינינו באמת צפוף מאוד. אנחנו מבלות ביחד וחושבות ונושמות אופנה. יש בינינו הפריה מתמשכת וגם אני מקבלת מלילך השראה. אני לא עושה את זה 'בגדול' כמו לילך, אבל גם אני תופרת ומעצבת מאז שאני זוכרת את עצמי ותמיד מתעסקת בעולמות האלו. מאז שנוצר החיבור בינינו לפני כמה שנים אנחנו בקשר הדוק וחלק נכבד מאוד מהמלתחה שלי מורכב מעיצובים של לילך. יש לנו אותו קו מחשבה, אותו טעם ואנחנו מדברות באותה שפה. נוצר בינינו חיבור מאוד נכון".

*************************************************************************

המעצבת:

טובה'לה

המוזה:

אילנה ברקוביץ'

איך ומתי הכרת את אילנה?

"הקשר שלי עם אילנה התחיל כשהיא הייתה נערה בת 12. יום אחד היא נכנסה אליי לחנות ולא הסכימה לצאת עד שאבא שלה קנה לה טייץ וכמה חולצות. איך שראיתי את הילדה הזו, התעוררה בי אהבה 'לבושית' והאהבה הזו מלווה אותי עד היום. במהלך השנים ההשראה שלה הפכה לכל כך טבעית ואני לא מצליחה להתנתק ממנה. אני מנסה למצוא מוזות חדשות אבל לא מצליחה. כנראה שבמקרה שלי המוזה הזו תלווה אותי כל החיים. לא משנה כמה אנסה או ארצה להחליפה, כנראה לא אצליח".

מה משך אותך כל כך באילנה בפעם הראשונהשראית אותה?

"זה משהו שהתחיל במראה החיצוני שלה ובסגנון הלבוש שלה. עד היום היא בעיניי המתלבשת הכי טובה בארץ. אולי היא לא תעבור את כל מבחני ה'שיק ושוק', אבל לטעמי היא מתלבשת בצורה מדהימה, מכתובות הקעקע שיש לה ועד הבגדים שהיא בוחרת ללבוש. גם כשהיא לא לובשת 'אותי' היא מושלמת בעיניי. אני אוהבת גם את שפת הגוף שלה ואת צורת הדיבור והמכלול הזה מלווה אותי כבר למעלה מ־25 שנה".

במה התבטאה בפועל העובדה שאילנה היאהמוזה שלך?

"'השתמשתי' בה כמה שיכולתי, עד שאפילו היא עצמה לא רצתה להיות עוד המוזה שלי. הייתי מצלמת אותה, מסתכלת עליה וחושבת איך לבטא זאת בעשייה שלי. ההשראה שהיא סיפקה לי גברה עם השנים אף על פי שאף פעם לא היינו חברות. בשנים האחרונות אנחנו בכלל לא בקשר, ולמרות זאת, כשאני רואה אותה מדי פעם אני מחסירה פעימה.

"ההשראה נובעת מעצם המבט בה. לא מדובר בהשראה שצומחת משיחות נפש. מוזה יכולה להיות גם המונה ליזה. היא לא משהו שאתה בוחר בו אלא משהו שנדבק אליך. הרבה שנים ממש אהבתי את אילנה, אבל גם כשהאהבה אליה כביכול עברה לי, היא נותרה ללוות אותי בתור מוזה. כיום אני מבינה שאני לא חייבת לאהוב אותה ועדיין היא יכולה 'לעשות לי את זה'".

סוג ההשראה שהיא נתנה לך השתנה במשך השנים, כשאילנה הפכה מנערה לאישה בוגרת ואמא?

"לגוף ולגיל אין חשיבות במקרה של המוזה שלי. החיבור שלי אליה הוא משהו אחר, טוטאלי בהרבה מובנים, והוא לא קשור בגיל שלה או בעובדה שהיא רזה או מלאה יותר. גם היום, לאחר כל כך הרבה שנים, אני עדיין רוצה להתנפל עליה כשאני רואה אותה ולהלביש אותה.

"בעיניי אילנה מייצגת את האישה האולטימטיבית, סוג של קייט מוס שמשלבת בין מראה הטום־בוי למראה נשי. השילוב הזה הוא התמצית של המראה שאני אוהבת בנשים. האישה הסקסית עם הגוף המושלם, לעומת זאת, ממש לא מדברת אליי. הדבר הכי גדול בעיניי אצלה הוא העובדה שהיא לא מתאמצת. כל מה שהיא שמה על עצמה פשוט נראה טוב".

התעוררה בך פעם קנאה כשראית אותה לובשת בגדים של מעצבים אחרים או כששמעת שהיא בעצמה מעצבת בגדים?

"פעם, כשהייתי בעצמי צעירה, קינאתי נורא. זו האמת. כיום, כשכבר יש לי ביטחון עצמי מבוסס, זה כבר לא מטריד אותי ואני לא מקנאה. מבחינתי, היא יכולה ללבוש מה שהיא רוצה, וגם אם לשנייה זה עושה לי משהו, זה מיד עובר. כששמעתי שהיא בעצמה מעצבת בגדים פרגנתי לה מאוד. נורא רציתי שהיא תצליח כי יש לה טעם יוצא דופן בלבוש. יש לה יכולת לזהות אופנות עוד לפני שהן מתחילות".

פתחת איתה פעם את הנושא הזה? חשפת בפניה את העובדה שהיא המוזה שלך?

"מעולם לא. אני גם לא חושבת שיש בכך צורך. מוזה היא דבר ערטילאי. משהו שאתה לא יכול להשיג באמת ולכן אין לזה בעצם חשיבות".

היו לך מוזות אחרות במהלך הקריירה?

"ניסיתי למצוא אחרות, באמת שניסיתי, אבל כנראה שאילנה תלווה אותי תמיד. גם כשחשבתי בתקופות מסוימות שמצאתי מוזה אחרת, התעייפתי מזה והבנתי שבעצם לא מצאתי שום מוזה חדשה. אני חושבת שהחיבור הזה קשור למשהו הצנוע הזה שיש לאילנה, לאישיות שלה, והחיבור לדבר המיוחד הזה שיש לה ממשיך ללוות אותי".

מסביב לעולם

טעימה מהמוזות המפורסמות של מעצבי האופנה בחו"ל

1. אודרי הפבורן והובר דה ג'יבנשי: היא אולי נחשבת למוזה האופנתית של רבים מאיתנו, אבל הקשר בין הפבורן לג'יבנשי נחשב לאחד מהקשרים האייקוניים. שמלת ה־LBD שלבשה הפבורן בסרט "ארוחת בוקר בטיפני" הפכה לסמל של הקשר הזה, והפבורן העידה שג'יבנשי היה בעיניה יותר ממעצב בגדי קוטור, הוא היה "יוצר של אישיות".

2. שרלוט גינסבורג וניקולה גסקייר: כבת לאמא שבעצמה הפכה למוזה אופנתית (ג'יין בירקין, שעל שמה קרוי תיק הבירקין המפורסם של הרמס), הדרך של גינסבורג לעולם המוזות הייתה סלולה. אף על פי שלגסקייר מוזות נוספות כמו מישל וויליאמס והוא מחזיק במושכות של בתי אופנה כמו בלנסיאגה ולואי ויטון, השחקנית והמוזיקאית עדיין מתחזקת את הטייטל ה"מגה־מוזה" של גסקייר.

3. קארין רויטפלד וטום פורד: רויטפלד ופורד נפגשו בסטודיו של הצלם מריו טסטינו בתחילת שנות ה־90. פורד העיד כי "התאהב" בה ממבט ראשון, ומאז השניים נחשבים לאחד מצמדי האופנה החזקים בסצנה.

4. סופיה קופולה ומארק ג'ייקובס: החברות שהתפתחה בין השניים במשך השנים תרמה להפיכתה של קופולה למוזה האופנתית של ג'ייקובס. השניים מרבים להרעיף סופרלטיבים זה על זה ולשתף פעולה בדרכים שונות, מסרטון קמפיין שביימה קופולה עבור הבושם Daisy של ג'ייקובס ועד ליהוקה כדוגמנית לקמפיין לבית האופנה לואי ויטון בתקופת כהונתו כמנהל האמנותי.

5. קוקו רושה וזאק פוזן: פוזן ידוע בקשריו ההדוקים עם מפורסמות רבות כדוגמת לנה דנהאם, אבל הדוגמנית קוקו רושה נחשבת למוזה העיקרית שלו מאז שנפגשו כשצעדה בתצוגה שלו בשנת 2007. פוזן אמון על חלק גורף ממראות השטיח האדום של רושה והיה גם הבחירה הטבעית עבור עיצוב שמלת החתונה שלה.

____________________________________________________