זאת הולכת להיות כתבה לא נעימה, אפילו מריחה רע (עד כמה שמלים ותמונות יכולות להעביר ניחוח). זו כתבה על מה שלא נעים לספר שעושים. כל כך לא נעים, מתברר, עד שברוב אתרי העיריות בארץ לא תמצאו את מיקום השירותים הציבוריים בעיר, או שתידרשו לחפור היטב כדי למצוא אותם. גם גוגל מפות לא נותנים שירות כזה, וכך קמו להן אפליקציות נחמדות שמוצאות שירותים ציבוריים הקרובים למיקומנו, כמו toilet finder או airpnp על משקל Airbnb. חזונו של ג'ורג' מסיינפלד מתגשם, והנה היא ה-iToilet המפורסמת.
אבל לא רק באינטרנט הניסיון למצא את השירותים ברחובות העיר הוא משחק מתיש של "חפש את המטמון", שנוטה להסתיים במפח נפש מול דלת סגורה או שירותים מלוכלכים, מקולקלים, בלי נייר טואלט או פשוט בלי אף שירותים בסביבה, כמו בפלורנטין. לא פלא שאנשים (כמו כלבים) עושים פיפי ברחוב בלי בושה. הכביש שעובר מתחת לכיכר דיזנגוף הוא אחד המקומות המצחינים בתל אביב: נהגי מוניות עוצרים שם לעשות את ענייניהם בחושך בלי שאיש רואה. רבים אחרים עושים זאת על קירות הבתים, של אלה שסובלים למחרת.
למי יש זמן וחשק לחפש שירותים ציבוריים כשעוד רגע בורח להם? ואולי לא צריך יותר שירותים ציבוריים, אם יש בכל מקום בית קפה או מסעדה או דוכן פאסטפוד שיסכים לקבל את הנזקקים? זהו, שבמקומות הומים בעיר תוססת - חוף הים, השוק או הגינה הציבורית הפופולרית - מבוגרים וילדים צריכים את המענה הזה. ובכלל, עיר שאמורה לדאוג לכל צרכיך כתושב - חניה, תחבורה, ביטחון, חינוך, תרבות – מדוע עליה להסתמך על מסחר פרטי וטובות אישיות, ולא תספק גם את הצורך הבסיסי הזה?
אולי כי זה קשה לתחזוקה. לפני כמה שנים נכנסה לוואקום הזה חברה הולנדית שנקראת 2theloo, ושהקימה חנות מטופחת ומעוצבת שמוכרת כניסה לשירותים ציבוריים בשלושה שקלים. סניף הבכורה ברחוב קינג ג'ורג', בין שוק בצלאל לשוק הכרמל, נסגר השנה עקב דמי השכירות הגבוהים והועבר לדיזנגוף סנטר (שם דווקא יש שירותים מתוחזקים היטב, בייחוד של הילדים). בינתיים פתחה החברה שני סניפים בעכו, ושלישי שנחנך בימים אלה בצומת בית קמה בנגב.
"שירותים ציבוריים טובים מושכים קהל, והקהל מוכן לשלם", אומרת רונית שוורץ, מנכ"ל 2theloo Israel, מה מצדיק את העסק.
חשבתי שמודל עסקי טוב יכול להיות שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לחברה פרטית כזו, שתספק שירותים ציבוריים נקיים ותקבל בתמורה פטור משכירות וארנונה, וגם תוכל למכור מוצרים נלווים בשירותים, כמו שתייה קלה, תחבושות היגייניות, חיתולים, תכשירי טיפוח וכדומה – ממש כמו שקורה היום בחנות הרשת. אבל שוורץ לא רוצה. המודל שלה מבוסס על כך שהלקוח משלם, ואם הוא משלם הוא גם ישמור על הניקיון.
חבל רק שמצאתי את אחת המשתנות כשהיא סתומה. הנה, אפילו שירותים בתשלום לא תמיד נותנים את התמורה המלאה.
בלית ברירה יצאתי לטיול קטן במרכז תל אביב בעקבות השירותים הציבוריים. נתחיל את טיולנו בפינת הרחובות פרישמן ודיזנגוף, בפסאז' הוד. שם נחפש את השירותים מאחורי כתובת גרפיטי ונרד למרתף במדרגות לא נעימות במיוחד, אבל נגיע לשירותים מעוצבים בכחול וצהוב, וגרפיטי שמשתלב כחלק מהעיצוב. השירותים נקיים ומתוחזקים.
מכאן נמשיך לשירותים הציבוריים בככר דיזנגוף. אחרי חיפוש מתיש נמצאו השירותים, אבל אכזבה: השירותים סגורים. החבר'ה לא התאפקו וכבר השתינו על הקיר.
החזקתי חזק, לא התעכבתי על השירותים בדיזנגוף סנטר ובגן מאיר, ורצתי בשם השליחות העיתונאית עד לשירותים מתחת לכיכר מגן דוד - אלנבי פינת נחלת בנימין. הפתעה! השירותים נקיים ומתוחזקים, ורק משתנה אחת הייתה מקולקלת. תענוג.
ובנימה רגועה זו, נסיים בכמה פכים קטנים על שירותים ציבוריים:
כאן יש
שירותים ציבוריים כמיצג אמנותי.
זה
מה שקורה למי שלא משתין בשירותים.
בת"א יש כ-100 שירותים ציבוריים! איפה הם? חלקם בתוך מבני ציבור עירוניים, רק 14 בגינות. בירושלים רשומים 44 כאלה, בחיפה 20 ובחולון 14. בירושלים העירייה רכשה שלושה מבני שירותים אוטומטיים, שבהם השירותים שוטפים ומנקים את עצמם בסוף כל שימוש, והשימוש מוגבל ל-20 דקות. אלא שוונדליסטים התעללו בשני המתקנים הראשונים, והפעולה האוטומטית שותקה. מיקומם של השירותים האלה: ברחוב הלל ליד קצין העיר (בתצלום למטה), סמוך לקיוסק סימיקו, והשלישי מתוכנן ברחוב הרכבת בפארק המסילה.
ועובדה חשובה לסיום: יום השירותים העולמי ייחגג ב-19.11. תתכוננו.