לפני כחצי שנה נחת דף הפייסבוק של הסדריה אצלי בפיד. מיד צללתי לנפלאות העולם של דפוס הבלט - דפוס בשיטה שבה יש מגע ישיר בין האותיות הבולטות למשטח ההדפסה. זה התחיל מסרטון קצר על בחורה אמריקאית אי שם בקצה העולם, שמכינה לאט ובסבלנות כרטיסי ברכה עם הבלטה מושכת על נייר משובח, והמשיך לסרטונים על סדנאות דפוס (סדנת דפוס למשוררים שרוצים להדפיס בעצמם את ספרי הביכורים שלהם, למשל). כבר באותה שעת ליל עברתי לפרטי, להתכתב עם חיים אליאסף, האיש מאחורי "הסדריה". לקח לי עוד חצי שנה של שגרה, ילדים, חגים ומלחמה אחת, עד שמצאתי את הזמן הנכון לעזוב את העיר הגדולה ולנסוע אליו, לכפר קיש שבין עפולה לכינרת.

מכונת דפוס משנת 1890, שאליאסף החזיר לשימוש. בעברה שימשה להדפסת כרוזים של ההגנה
סמלים וסמלילים מקום המדינה ועד היום. אליאסף אסף אותם במשך שנים
מכונה להטבעות. אם אתם חובבי הדפסות מנצנצות, תתאהבו בה מיד

אליאסף הוא מפיק דפוס בעל ניסיון עשיר. בחופשות ילדותו עבד באחד מבתי הדפוס בפתח תקווה. אחרי הצבא למד אלקטרוניקה, מה שמסביר את עשרות הגרמפונים ומכשירי השמע שאסף ותיקן במהלך השנים, ואשר זוכים לקבל את פני הבאים לסדריה, בליווי הסברים והדגמות מוזיקליות. מיד לאחר לימודי האלקטרוניקה החליט לחזור לחיק הדפוס. "אבא פתח בית דפוס קטן ואחרי הצבא נהגתי לעזור לו", הוא מספר. "למדתי במשך שש שנים את תורת החומרים, הצבעים, שטנצים וכו', עברתי את כל התחנות בבית הדפוס: קדם דפוס, הדפסה, תחנות גימור למיניהן - בכל מחלקה השתלמתי והתמקצעתי. זה מה שנתן לי את קשת היכולות ואת הקרדיט לעבוד מאוחר יותר מול לקוחות גדולים ורציניים".

אותיות בודדות, המצאתו של גוטנברג, עשויות מסגסוגות שונות ועמידות יותר מעץ, חימר או נחושת
גופנים של אותיות סדר בעברית הם נדירים, כוון שרוב הסדרות נזרקו או נמכרו כיחידות בודדות בשוקי פשפשים

סיפור אהבה עם מכונה בת 130

כבר אז התחיל אליאסף לאסוף מכונות, מכשירים ואותיות מבתי הדפוס בהם הסתובב, מתוך אהבה וכתחביב, אך לא ידע שיום יבוא ותהיה לכך משמעות. כשעבר לכפר קיש, לפני כמה שנים, נמצא המרחב המתאים לשיפוץ המכונות. אחת מהן, לדוגמה, היא מכונת דפוס בת 130 שנה, תוצרת גרמניה (שנת 1890), מכנית (לא חשמלית) ושקטה. היא עלתה לארץ במאי 1930, לבית הדפוס של יעקב לנגבוים ברחובות, שהיה פעיל מאוד באזור הדרום והדפיס בסתר ובשקט כרוזים של "ההגנה". בשנות ה-50 יצאה מכלל שימוש ועמדה כאנדרטה מחוץ לבית הדפוס, חשופה לפגעי מזג האויר. בשנות ה-2000 סגר הדור השלישי לבית לנגבוים את בית הדפוס ומכר את תכולתו. המכונה התגלגלה לגינתו הפרטית של סוחר מתכות שהתאהב בה. תחת עץ זית המשיכה להעלות חלודה עוד 20 שנה, עד שאליאסף שמע עליה. "רכשתי את גוש החלודה, ובסבלנות טפטפתי שמן מכונות, כיוון שהתזת חול הינה תהליך יקר. הצלחתי להוריד ממנה את החלודה ולהשמיש כל אחד ואחד מהצירים שלה, עד למצב של הדפסה פעילה".

נמצאה על הדרך - יציקת ברזל יפהפייה המשמשת כמשקולת על הדפים
גם ספרים ישנים העוסקים בדפוס מוצאים דרכם אל הסדנה. ח.נ. ביאליק היה בראש חברי הועדה של ה"מילון למונחי הדפוס"

לפני ארבע שנים החליט שהדבר הנכון הוא לתת לקהל הרחב להתנסות במכונות ובציוד שהתאסף סביבו. ליהנות מהן לא כמוצגי מוזיאון, אלא הלכה למעשה. "גיליתי שמדובר בתופעה כלל עולמית, שנקראת letter press workshop . הגעתי לכל מיני פורומים, מכללות וסדנאות בנושא דפוס בלט. מדובר במכונות כבדות, שדורשות הפעלה מקצועית ובטיחותית". אליאסף שכר לול ישן (באותו מתחם יש גם חנות לדברי בית של אשתו אביבה, ומעדנייה בשם "חוות היצרנים") ושיפץ בעצמו את המקום. כל הריהוט - שולחנות, מטבחון, מנורות ממוחדשות מכלי אמייל ישנים - על טהרת האיסוף מהרחוב, התיקון והמיחדוש.

צילומים: מיכל ויטל אשרת

בסדנה אפשר למצוא אותיות בכל מיני גדלים, החל מ-6 פונקט וכלה באותיות גדולות להדפסת פוסטרים. "אותיות לועזיות נמצאות בכל העולם, אך אותיות בעברית קשה למצוא", הוא מסביר את הקושי בהעשרת מבחר האותיות. "בשנות ה-70, כשהמקצוע (דפוס בלט) הלך ונעלם, רוב בתי הדפוס, כולל מוסדות כמו עיתון 'הארץ', זרקו את כל האותיות והגלופות לרחוב. מה שנשמר הגיע בדרך כלל לסוחרים בשוקי פשפשים ואלה מוכרים אותיות בודדות בכסף רב, כך שזה בלתי אפשרי לשחזר אוסף מקורי". התמדה, תושייה ומקורות נאמנים הביאו אותו לבתי דפוס ששמרו מלאי אונתטי. שם, בדרך כלל, סיפר את סיפורו ורכש את הציוד במחיר סמלי. אוצר שלם של אותיות קיבל, למשל, כשסגרו לפני 12 שנה בית דפוס בלוד. בנוסף למבחר גדול של גופנים אפשר למצוא אצלו סמלים שהם חלק מהתרבות ומהחיים בארץ, כמו סמל הכנסת, לוגו של אתא ועוד.

גדלים שונים של אותיות
האותיות הגדולות עשויות מעץ ולא מסגסוגת, כדי שיהיה קל יותר לשאת את הסדר למכונת הדפוס
מפזרים נקודות צבע על התוף
גלילי הצבע "רצים" על התוף, על הסדר (התבנית עם הגרפיקה) וחוזר חלילה
ההפעלה היא מכנית: אליאסף דורך על הפדל ומסובב את הגלגל הגדול בו זמנית, ברגישות

כשהתחלתי לעבוד על ההדפסה שלי שאלתי על ההבדל בין אותיות מעץ ואותיות מברזל, ואליאסף הסביר שאילו הייתי משתמשת באותיות גדולות מברזל הייתי זקוקה לשני גברים שישאו עימי את הסדר למכונת הדפוס. אחר כך הוא גילה לי את המשורה - מכשיר שעוזר להצמיד את האותיות בשורה כך שיצאו ישרות, וביניהן מוסיפים "מילוי" לפי הרווח הרצוי. באופן כללי למדתי כי יש הרבה כפיסים ומילויים שמחזיקים את כל הקומפוזיציה של הסדר - ובסיומה יש מנעול. כן, ממש כך: נועלים את כל הסדר כדי שניתן יהיה להרים אותו בלי שאף אות תיפול או תזוז ממקומה. בסדנה יש כמובן מגוון עצום של ניירות בצבעים ובטקסטורות שונות, מכשיר לחיתוך דפים וכזה שעושה פינות עגולות, אם ממש תתעקשו.

המשורה עוזרת לקבע את האותיות בשורה ישרה
חלקי מילוי לרווחים בין האותיות,המילים והמשפטים. הם נמוכים יותר מהאותיות עצמן, כדי שלא יופיעו בדפוס
נועלים את הסדר עם מפתח, כדי שניתן יהיה להעביר אותו למכונה מבלי שיתפרק
ההדפסה הראשונה שלי: החלק העליון לא הודפס כראוי. מה עושים?

בעצתו של אליאסף אנו מוסיפים כמה שכבות נייר בחלק העליון של הסמל בגב החותמת, על מנת להגביה אותו
הדבקת הניירות הוכיחה את עצמה, וכעת החלק העליון של הסמל ברור

אנחנו נמצאים בעיצומן של ההכנות לחגיגות יומולדתה-70 של אבי, וחשבתי שזו תהיה תוספת יצירתית ומשעשעת אם אכין לו בלוק א-לה-אקסליבריס. מכוון שהוא עבד בעיריית הרצליה וגר רוב חייו בעיר, החלטתי לצרף את לוגו העירייה הנוסטלגי לדפים הנושאים את שמו. לאחר ששמתי את הסדר בתוך מכונת הדפוס עמדתי מול מדף הצבעים כדי לבחור צבע. אם לא הייתי ממש חייבת לחזור לעיר הגדולה ייתכן והייתי מתחכמת ומערבבת גוון סגלגל מאוד מדויק, אבל שמרנית שכמותי - הלכתי על שחור.

או אז מגיע החלק המקסים בתהליך ההדפסה: אני מכניסה דף אחד אחרי השני ולוחצת (עם מידת הרגש הנכונה) את הסדר המרוח בצבע לכיוון הדף, לא חלש מדי, כדי שיראו את האותיות בצורה רוויה, ולא חזק מדי, כדי שלא יבלטו מהצד השני של הדף. המשכנו לכריכה, חלק שבו הייתי פחות פעילה, בגלל הזמן המצומצם שעמד לרשותי. אליאסף הכין במיומנות ובמהירות כריכה נהדרת: הוא חתך  קרטון ביצוע לחמישה חלקים, הדביק עליהם נייר של ''yooleta'' (אשקר לכם אם אומר שהיה קל לבחור איזה מהם), משך דבק, הוציא בועות עם סכין החלקה, לחץ וסגר עם סקוטש חזק ובלתי נראה.

מאגדים את ראש דפי הפנקס באמצעות הברשת דבק איכותי ומהדקים בעזרת מגהץ ישן
הכריכה עשויה מחמישה חלקים של קרטון ביצוע, שעל שני צידיו הודבק נייר נטול עץ

מצמידים את דפי הפנקס לכריכה
והנה פנקס אישי, אה-לה-אקסליבריס

הסדנאות של "הסדריה" אישיות ואינטימיות, ומיועדות ל-4-5 משתתפים. המחיר הוא 50 שקל לשעה (לטעמי אתם זקוקים לפחות לשלוש). התוכן וההספק תלוי אמנם בזמן העומד לרשותכם, אך בכל מקרה תצאו עם תחושת סיפוק וחוויה, עם דבר דפוס אחד או שניים ועם הרבה ידע חדש על עולם הדפוס.