את אחת מאזעקות הבוקר בשבוע שעבר העברתי בסדנת כריכה. ''בעלי המלאכה'' הזמינו אותי לאחת מפעילויות הקיץ שלהם, שם זכיתי להכיר את דנה פשיגודה, כורכת ומעצבת גרפית שמעבירה את הסדנה. סבלנותי ואני היינו די סקפטיות, אבל לאחר כשעה יצאנו משם עם מחברת שהכנו לבד. מחברת שתעורר בכם מיד את בלוטות ההשראה ואת החשק לכתוב ו/או לשרבט, גם אם לא התכוונתם לעשות זאת לפני כן - הסחת דעת הולמת מהמצב (אם לוקחים בחשבון ריח של חומר חזק שנמצא במרחב המוגן שלהם, הלא היא קומת המרתף):

חומרי הגלם הדרושים לכריכה, מלמעלה למטה: סכין יפני, שעווה (לציפוי מיטבי של החוט הכורך), דוקרן (ליצירת החורים), מקלון (להשטחת קיפולי הדפים), עיפרון (לסימון) וחותך חוטים (להעצמת החוויה)

בין אם אתם מעצבים גרפים שמזילים ריר על נייר נטול עץ, ובין אם אתם "סתם" אנשים עם חולשה למחברות איכותיות - בסיום סדנת מרתון בכריכה ידנית תצאו עם ערימת מחברות שכרכתם בעצמכם בטכניקות שונות. המחברת הראשונה שהכנו נעשתה בטכניקת ''Pamphlet binding''. העיקרון שלה הוא שהדפים הפנימיים מקופלים, כך שבעת הדפדוף מקבלים משטח שטוח (בינגוד לסגנונות אחרים, בהם הדפים חתוכים ואז הדפדוף מקבל "בטן"). הם מונחים אחד בתוך השני ותפירתם לכריכה נעשית במרווח של 4.5 ס"מ. עוד למדתי כי יש לשים לב לכיוון הסיבים של הנייר, שממנו נגזר כיוון הקיפול שלו (נסו את שני כיווני הנייר: היכן שהקיפול "רך" יותר זהו מקומו הטבעי). לכריכת המחברת בחרתי אחד מההדפסים שנמצאים באופן טבעי במרחב העבודה של הסדנה, ושכבשו אותי בנונשלנטיות שלהם.

צילומים: הגר ציגלר

מאחורי מרכז "בעלי המלאכה" עומדים צמד המעצבים יעקב בן כהן ושגיא אשין. הם נפגשו אי שם בטירונות, למדו (לא במקביל) תקשורת חזותית (בוויצו ובבצלאל, בהתאמה) והתאהבו ב"הדפסת רשת". למי שלא מכירים את עולם ההדפסים ארחיב ואומר כי בעידן הדיגיטלי, שבו הכל יוצא מהר, מדויק וסינטטי, הדפס הרשת מחזיר את הנשמה שאבדה לגרפיקה ולאותיות שמודפסות על הנייר, הכוללות גם אי דיוקים ואי אחידות (האנושית כל כך) בתוצאות ההדפסה.

כשסיימו ללמוד גילו שאין מקום שמאפשר סדנה פתוחה, "פשוט לבוא ולעבוד" לכל מי שמכיר את הטכניקה, כפי שמגדיר זאת אשין. אז הם החליטו לפתוח מקום כזה (הטכניקה, אגב, דורשת ציוד רב ומרחב). לפני ארבע שנים וחצי הם פתחו את המרכז בדרום תל אביב, שמיועד לשמש קודם כל מעצבים ואנשי יצירה, שרוצים להמשיך לעסוק בהדפס הידני, המסורתי. אך המרכז מציע גם סדנאות לקהל הרחב (כל הפרטים נמצאים באתר שלהם), ובכך היו מראשוניה של מגמת סדנאות היצירה בארץ. בחזונם הם מבקשים לטפח ולשמר את תחום הדפס הרשת, ולהוביל אותו למרכז הקונצנזוס. לב הפעילות של "בעלי מלאכה" הוא מרחב פתוח לעבודה עצמאית, אך המקום מדפיס גם עבור לקוחות, הדפסות מיוחדות על נייר, טקסטיל, פרספקט ומתכת.

 

 

כמו רבים שנמנים על תנועות הקראפטיביזם והעיצוב האיטי, גם בן כהן ואשין מבקשים לתת תשובה ל"עולם שהתקשורת בו נהיית מאוד לא אישית", אומר אשין. "עולם שבו היצירה היא אחד על עצמו. אתה יושב בחדר, יש לך מחשב, והוא הצוהר לעולם. חשוב לא להיסחף לתוך זה ולהמשיך לייצר מפגשים עם אנשים ויוצרים, עם חומרים אחרים. לא רק לשלוח להדפסה ולבוא לאסוף, אלא להיתקל בתוך התהליך וללמוד ממנו. הרבה למידה מתרחשת בזמן שיש טעויות. טעויות שאי אפשר לתקן וצריך לעשות איתן, או לעקוף אותן. זה תהליך יצירתי שנכחד מהעולם". "אנחנו אנטי Command z", חותם בן כהן.

"בעלי המלאכה" מציעים בקיץ הזה פעילויות שונות, כמו קורסים בדפוס משי טקסטיל ומשי נייר (שבעה מפגשים של שלוש שעות ב-2,180 שקל), וסדנאות כריכה ידנית (3 מפגשים ב-980 שקל) או דפוס משי על חולצות (שני מפגשים ב-680 שקל). פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר או בפייסבוק שלהם.

מחפשים עוד מפלטים מהמציאות הנושכת? שלל סדנאות יצירה לקהל הרחב, סדנת הריפוד של אביבית פורת והסדנה של ''הסטודיה''.