כנסת נכבדה, מכובדי,
לפני כמה שבועות שמעתי על התחרות שלכם לעיצוב לוגו ושפה גרפית חדשה, ונתקפתי חרדה קלה. לא מפני שכנסת ישראל בחרה למצוא לוגו ראוי - נהפוך הוא, כדאי היה מזמן להחליף את לוגו המדינה היחיד בעולם שנעשה ב-word - אלא על האופן שבו הוחלט לנהל את המהלך. אבל הרגעתי את עצמי, "יא ציניקן עוכר שמחות (וישראל), חכה לתוצאות!"

הבוקר (יום א׳) נחשפו חמשת הלוגואים שעלו לגמר בתחרות עיצוב הלוגו והשפה הגרפית לכנסת ישראל, והחרדה הפכה לפאניקה.

כנסת נכבדה, מכובדיי ויו"ר הכנסת הח"כ יולי אדלשטיין, 
תחרויות הן דבר נהדר, ובחירות אנונימיות אפילו עוד יותר. אבל היוזמה לתת לסטודנטים (אין לי מושג מאיזה מוסד או שנת לימוד) לעצב לוגו למוסד כה חשוב, הוא מהלך אמיץ אבל מסוכן מדי. אני משוכנע שהסטודנטים לעיצוב יכולים לעמוד במשימה, אנחנו מחנכים כאן דור נהדר של מעצבים ברמה בינלאומית, אבל יש מקרים שבהם לא לוקחים סיכונים. אז נכון, הסטודנטים נקראו לסיור ברחבי המשכן ועברו תדרוך אצל דובר הכנסת, שסיפר להם על מאפייניו ומסריו, אך האם מלבד ההגדרה בבריף "לשלב את סמל המדינה באופן שישתלב עם השפה הגרפית" הוגדרה להם אישיותו של המותג, ומהם חמשת הערכים המובילים בו? הייתי שמח לקרוא על האסטרטגיה המיתוגית שתוכננה בקפידה ומבעוד מועד למותג המתחדש, ובלי עין הרע, כנסת ישראל וחבריה צריכים אסטרטגיה וחשיבה שיווקית.

מר אדלשטיין, הרשה לי להתייחס אליך לרגע כאל "הלקוח". ככזה, ניסחת ממש יפה את הבעיה ואת הסיבה למהלך: "הכנסת מתקשה להסביר את עצמה, להסביר במה היא מתעסקת, לבדל את עצמה מהממשלה, מחבר כנסת זה או אחר הפועל בה ובמיוחד לבדל את עצמה מאירועים שליליים שמתרחשים בה. שפה עיצובית חדשה יכולה ליצור עבורנו את הגשר הזה לציבור. התלבטנו האם לפנות לשורה של מעצבים מהשורה הראשונה ולהזמין מהם הצעות. אט אט בשלה בנו ההכרה שאנחנו מחפשים דווקא את הסטודנטים לעיצוב גרפי. אנחנו רוצים מבט צעיר, חדש, עדכני על הכנסת כזירה פוליטית חברתית".

אבל עכשיו אתה ממש בבעיה. חמש ההצעות שהוועדה בחרה לא מעבירות בעיניי שום מבט חדש או עדכני, בטח שלא זירה פוליטית-חברתית. בפעם הבאה אל תתלבט: דבר עם יאיר לפיד, תגרדו קצת כסף, ופנו למשרדי מיתוג מקצועיים.

כנסת נכבדה, מכובדיי וחברי הוועדה השופטת,
זה לא אתם, זה הם. אני מודה שלא נכחתי בשבוע שעבר בצפייה בתהליך הבחירה, שאליה הזמנתם את העיתונאים, כדי להתבונן בהצעות השונות, אבל אם אלה חמשת העיצובים הטובים ביותר שבחרתם מתוך 170 (!), אני שמח שנבצר ממני לראות את כל השאר. האמת היא שאני בעיקר עצוב שזו הרמה שנשלחה אליכם. כולי תקווה שרק סטודנטים שנה א׳ שלחו עבודות, כי אם לא, אז האקדמיות, המנחים (אם היו בכלל) והסטודנטים צריכים לעשות חשבון נפש.

אני אהיה האחרון שיטיל ספק ביושרה ובמקצועיות שלכם. בין חברי הוועדה נמנים אנשי מקצוע מכובדים כמו הפרופ׳ דן רייזינגר, חתן פרס ישראל, המעצבת רות רהט ואיש המיתוג ברוך נאה. ובכל זאת, לא מצאתי בוועדה אף איש מקצוע מהדור הצעיר, כזה שקורא את המגזינים העכשוויים, מעודכן ונושם את מהלכי המיתוג המובילים כרגע.

כנסת נכבדה, מכובדיי והסטודנטים שעלו לשלב הגמר,
איזה כיף שזה אנונימי. ככה לא ארגיש רע עם הביקורת שלי, כי אין לי מושג על מי אני הולך לרדת. תשמעו, חמשת העיצובים מביכים. ברוב מדינות העולם, סמל הפרלמט מורכב מסמלים שקשורים ללאום (פרחים או חיות לאומיות, סמלי בתי מלוכה וכד׳), רק אצלנו בישראל, מה שאמור לסמל את בית הפרלמנט זה הצורה של המבנה. אם מחר חלילה יש רעידת אדמה, הלך עליכם. מתוך חמש הצעות סופיות, שלוש מקדשות את צורת המבנה. למה המבנה הזה חשוב למסרים שאנחנו רוצים להעביר? למה הצורה שלו חשובה ומהי משדרת? בעיני היא מייצגת מקום מרובע וסגור שנראה כמו מזבח יווני. הצעה נוספת שנבחרה נראית כמו הלוגו של עיריית תל אביב (רק שבאופן רשלני, סמל המדינה מקבל את מרכז החשיבות), ועוד לוגו שמצטט את ששת קני המנורה (אני תוהה לאן נעלם השמש, ולמה אחד הקנים נצבע בחום אדום).


מלה נוספת לגבי השימוש בערבית (שלוש מתוך חמש ההצעות התעלמו ממנה). לא יכול להיות שמעצבים לוגו בשלוש שפות ולא עושים התאמה פשוטה של סגנון הפונטים. ברוב המקרים שנתקלתי בהם בארץ, תמיד משתמשים בפונט "דיפולט" בערבית. אז סטודנטים ומעצבים יקרים, הגיע הזמן לרכוש פונטים עדכניים בערבית, שלא לומר להתאמץ ולעצב לצורך הלוגו פונט מותאם. חבל, גם ככה הערבים בארץ מרגישים מקופחים (אני מזמין אתכם לראות את הלוגו של מוזיאון העיצוב בחולון שעשה עדי שטרן). אגב, בשיטוט קצר ברשת מצאתי שני מותגים מתחרים:

כנסת נכבדה, מכובדיי, אזרחי מדינת ישראל,
בעצם אפשר לנשום עמוק ולהירגע. קיבלתי דיווח רשמי ממערכת Xnet, שלפיו הוועדה לא מחויבת לתוצאות הסופיות. אז כל הטרראם הזה, שמזכיר לי תוכניות ריאליטי, אולי נועד רק להפוך את בית המחוקקים שלנו ל״מגניב״ יותר ולמחובר ״לצעירים״ של ימינו (אפילו הוקם דף פייסבוק לטובת הבחירה שלכם, אזרחים יקרים), אבל יש סיכוי ששום דבר מהגימיק הזה יתגשם בסוף, ואולי נישאר עם אותו כיתוב פשטני וחסר ייחוד כמו שיש היום.

לסיום, אני מבקש להפנותכם לעמיתתנו אנגליה. בקיץ האחרון זכה אתר האינטרנט של ממשלת בריטניה בפרס העיצוב לשנת 2013, ותאמינו או לא, הוא עוצב ע״י השירות הדיגיטלי הממשלתי.