אני לא יודעת מה אתם הייתם עושים במקומי, אבל אני, לפני שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזאת ולאור המידע החדש שהגיע אליי, הלכתי לחדד את היכולת השכלית שלי.

 

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

 

מחקר חדש יחסית מוכיח – שימו לב! – שהאורגזמה משפרת את תפקוד המוח. והיא עושה זאת ביעילות רבה יותר מהשיטות הקונבנציונליות שעליהן המליצו לנו עד עכשיו; לימוד שפה חדשה, לימוד נגינה/ שחמט/ ברידג', או פתירת תשבצים וסודוקו. תשבצים, מה לעשות, משעממים אותי.

 

עכשיו להוכחה המדעית: פרופ' ברי קומיסרוק, מומחה לחקר המוח מאוניברסיטת רוטג'רס בניו ג'רזי, שמקדיש כבר שנים ארוכות מחייו לחקר מיניות האישה, גילה כי בזמן אורגזמה נשית, כל המוח מוצף בדם. זה משפר את חמצון התאים, וכך גם את תפקודו של המוח כולו. לעומת זאת, פעולות שכליות אחרות, כגון פתירת תשבצים ושאר עיסוקים שהזכרנו, מפעילים רק מרכזים מסויימים במוח.

 

רווח נקי – גם הנאה וגם מלחמה באלצהיימר. מי יכול לדרוש יותר? ובכל זאת נדרוש יותר. כי זה מה שטוען רק המחקר האחרון. עבודות רציניות לא פחות שנעשו בעבר מוכיחות כי לאורגזמה יש עוד כמה השפעות קסם על חיינו. למשל:

 

1. היא משככת כאבים

 

בזמן אורגזמה, המוח משחרר את ההורמון אוקסיטוצין ברמה גבוהה פי חמישה מהרגיל. אוקסיטוצין מכונה גם "הורמון האהבה", משום שהוא יוצר רצון להתחברות ולקרבה גופנית. הוא גם מעורר יצירת אנדורפינים, שהם סוג של מורפיום טבעי של הגוף, שמשכך כאבים ומעמעם סבל. האנדורפינים מקלים כאבי מחזור, מיגרנות וכאבי פרקים.

 

על פי מחקר של פרופ' בוורלי וויפל, סקסולוגית בעלת שם עולמי, גם היא מאוניברסיטת רוטג'רס, כאשר אישה חווה אורגזמה, סף הרגישות שלה לכאב ויכולתה לשאת כאב עולים ב־75% וב־105% בהתאמה.

 

2. היא מפיגה מתחים

 

האוקסיטוצין שהזכרנו קודם ידוע כמרומם מצב רוח וכמפיג מתח. הוא אמנם מעודד גם את יצירת הקורטיזול, הורמון המופרש במצבים של מתח; אבל מיד לאחר האורגזמה יורדת רמת הקורטיזול – מה שתורם לתחושת הרוגע והנינוחות.

 

3. מפחיתה כמיהה לאוכל

 

אותו אוקסיטוצין (כן, שוב הוא) משחרר במוח עוד הורמון הנקרא CCK (ואם מתעקשים על המונח המדעי המלא: Cholecystokinin), שמשפר את עיכול השומנים והפחמימות במערכת העיכול. הוא ידוע גם כמדכא רעב. ואם רוצים עוד נימוק משכנע: עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שלא תהיה להם יכולת ליצור אוקסיטוצין, גילו כמיהה מוגברת לפחמימות.

 

גם הדופמין, שעולה משמעותית בזמן אורגזמה (ואחר כך יורד לרמתו הרגילה), מצמצם את הכמיהה לאוכל. מה אפשר להסיק מזה? שבפעם הבאה שניתקף בתשוקה בלתי נשלטת לשוקולד, במקום לרוץ למזווה, עדיף לפנות אל המגירה שבה אנחנו שומרים את הצעצועים המענגים שלנו.

 

4. משפרת את איכות השינה

 

אותה ירידה ברמת הקורטיזול שמתרחשת אחרי האורגזמה (זוכרים?) יוצרת תחושה נעימה של שלווה ונמנום, שמהווים תנאים אידיאליים לשינה טובה. היא מלווה בדרך כלל בעלייה של רמת המלטונין, ש"מכוונת" את השעון הביולוגי שלנו, מכתיבה לגוף ללכת לישון ומאפשרת לו לשקוע בשינה עמוקה ומרגיעה.

 

5. משפרת את חוש הריח

 

לא ברור אם זה אכן נחוץ לנו, אבל זה מה שקורה: האורגזמה משחררת את הורמון הפרולקטין, המעודד את תאי־האב של המוח לפתח נוירונים חדשים במרכז ההרחה במוח. אצל נשים עולה הפרולקטין בזמן היריון, הנקה ובעת אורגזמה. אמנם הפרולקטין עולה ב־400% בזמן משגל עם בן/בת זוג לעומת הרמה שלו באוננות, אבל גם אז מגיעים לרמות נכבדות ביותר בהשוואה לרמתו ללא אורגזמה.

 

6. מקלה תהליכים דלקתיים

 

האנדורפינים הנוצרים בזמן האורגזמה מורידים את לחץ הדם, ומרפאים תהליכים דלקתיים במערכת העיכול. לתפקוד תקין של מערכת העיכול יש השפעה חיובית על מערכת החיסון: חוקרים מצאו שרמות גבוהות של אימונוגלובולין מסוג A (סוג של נוגדן) מגן על הגוף מפני זיהומים ושומר על בריאותנו.

 

נוגדן זה מצוי ברמות גבוהות ברירית האף, וכן ברירית של מערכת העיכול. גם האוקסיטוצין, שעליו כבר דיברנו כל כך הרבה, משפר את האופן שבו מערכת החיסון שלנו מקלה דלקות במעיים ובקיבה.

 

7. הופכת אותנו לחברותיים יותר

 

מחקר שנעשה באוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול קנדה, מצביע על כך שהאוקסיטוצין הופך את האדם לחברותי יותר ולמאמין יותר באחרים, ובכך משפרת את היכולת ליצור קשר.

 

8. מחזירה את השעון הביולוגי אחורנית

 

האורגזמה מעלה את רמות ההורמון DHEA, עליו נאמר שהוא מעודד את מערכת החיסון, משפר את היכולת הקוגניטיבית, שומר על רעננות העור ומשפר מצב רוח. ובקיצור, זה לא סתם מיתוס: אורגזמה באמת גורמת לנו להיראות צעירות ורעננות יותר.

 

9. וכאמור, היא גם משפרת את היכולת השכלית

 

פרופ' קומיסרוק בדק תחת מכשיר FMRI את פעילות המוח של נשים בזמן אוננות. כך הוא גילה שכל המוח מוצף בדם בעת אורגזמה, ולא רק מרכזים מסוימים, כפי שקורה בזמן פעילויות שכליות אחרות. במחקר שערך עם פרופ' בוורלי וויפל, גילה פרופ' קומיסרוק שיש "דרך קיצור" מהנרתיק ומצוואר הרחם ישירות אל המוח, בלי לעבור דרך חוט השדרה. עצב ה"ואגוס" הוא שעושה את המעבר העצבי המאוד יעיל הזה.

 

אורגזמה היא אורגזמה היא אורגזמה

 

ד"ר ליאורה אברמוב, גינקולוגית מומחית בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בביה"ח ליס, שבעצמה ערכה כמה מחקרים על הקשר בין הורמונים להנאה מינית, מסכימה עם כל היתרונות האלה שהאורגזמה מביאה עלינו. "האורגזמה בהחלט מביאה בריאות ומשפרת את איכות החיים", היא אומרת. "ובכל מקרה, אורגזמה היא אורגזמה היא אורגזמה, ולא חשוב אם היא מושגת ביחסי מין או באוננות".

 

כמובן, כל זה מעלה את התהייה המתחייבת: אם אורגזמה אחת עושה לנו כל כך טוב, האם מולטי־אורגזמות ימטירו עלינו שפע רב יותר של טוב?  

ד"ר אברמוב: "לא ידוע לי שמישהו בדק את הנושא, אבל זה נשמע הגיוני. אם המוח מקבל אספקת דם טובה יותר בזמן אורגזמה אחת, סביר להניח שהאפקט יהיה מוגבר תחת השפעה של מולטי־אורגזמות. אבל לא חייבים לשאוף לכל הקופה. גם אורגזמה אחת עושה את העבודה".

אפשר לבנות על זה לשיפור היכולת הקוגניטיבית והמלחמה באלצהיימר?

"אספקת הדם למוח היא לא הגורם היחיד שמשפיע על היכולת השכלית או על מניעת אלצהיימר. יש עוד הרבה גורמים נוספים כמו גנטיקה, שומנים בדם, יתר לחץ דם ועוד. אבל מה כבר מפסידים אם נעזרים בה כגורם מסייע? יש בכך רק רווח".

 

בלי רגשות אשמה

בוורלי דמלין, מחנכת למיניות, מעבירה סדנאות ברחבי הארץ, שבמסגרתן היא נפגשת עם קבוצות רבות של נשים. "לנהל מיניות מספקת, כזאת שמביאה לנו את האורגזמות הטובות, זה כמו לאכול בריא", אומרת דמלין. "אבל כיוון שאחוז גבוה של נשים לא מצליחות להגיע לאורגזמה, או שזה קורה להן רק לעתים רחוקות, יש צורך לדבר יותר על הנושא, להבין מה עושה לנו טוב. לא להיות נבוכות מלהגיד מה אנחנו אוהבות. לא להימנע מלהשתמש באבזרי מין כשאנחנו מרגישות שהם מקדמים לנו את האורגזמות. למרות שנראה לנו שיש הרבה חשיפה לנושא דרך האינטרנט, האמת היא שחסרות הזדמנויות לדבר על זה".

 

וכאן היא מדגישה מרכיב חשוב: “המיניות שלנו לא קשורה במישהו אחר. היא המהות שלנו. היא בינינו לבין עצמנו. לא נותנים מספיק עידוד לנשים שזה בסדר לאונן. שאנחנו יכולות לחוות כמה אורגזמות שאנחנו רוצות. שלהבדיל מהגברים, אנחנו לא זקוקות לזמן התאוששות בין אורגזמה אחת לזו שבאה אחריה".

 

לא מעט נשים מדברות על תחושת מסכנות או אפילו אשמה כשהן מאוננות. זה מוכר לך?

"חלק גדול מהעבודה שלי זה להילחם במיתוסים הללו. נשים חוששות ואומרות: 'אני יכולה להתמכר לוויברטור שלי', או 'אם אשתמש בו לא אצטרך יותר את בעלי'. לכל אלה אני אומרת שהאורגזמה שלנו, הנשים, היא באר ללא תחתית. מעיין נובע. ככל שאת חווה יותר, את מגבירה את היכולת שלך לחוות עוד. לבד וגם עם בן הזוג. רגשות האשמה רק מגבילים, מצמצמים ומחבלים ביכולת הזאת. מנגד, האורגזמה שלך יכולה להחזיר את הארוטיות לקשר הזוגי".

 

אם כך, נשאלת השאלה איך עולים מדרגה ומתחילים לחוות גם מולטי אורגזמות?

"לחלק מהנשים זה בא באופן טבעי. אצל אחרות זה עניין של תרגול והתמדה. הרעיון הוא לא לעצור אחרי אורגזמה אחת. להמשיך ולשמור על רמת גירוי גבוהה שתגרום לעוד אורגזמה. אם הצלחת כבר להשתחרר – הישארי בתוך החוויה והמשיכי עוד. נכון שזה דורש קצת תרגול, אבל זו השקעה מתגמלת. בהינתן מספיק גירוי לאורך מספיק זמן, רוב הנשים יכולות להגיע לכך. בתמצית, אם אנחנו לא ממשיכות לחקור את המיניות שלנו, היא נרדמת ואנחנו מפסידות את כל היתרונות שלה, הבריאותיים והנפשיים".