הדפסה
לכתבה באתר
פסטיבל אינדינגב, שיהדהד בסוף השבוע במדבר, זימן לי תירוץ לפוסט על החיבור שבין מוזיקה לסביבה. הפסטיבל משלב מוזיקה אלטרנטיבית עם פרויקט אמנות שנקרא ארט-א-זעכן. עבודות האמנות שיוצגו בפסטיבל עשויות כולן מפסולת - כזו שהיא תוצר של הקמת הפסטיבל עצמו, וכזו שהובאה במיוחד לאירוע. החיבור בין מוזיקה, קהל ומיצבים באווירת המדבר, הוא שמרכיב את היצירה הכוללת אינדינגב.
אז אחרי שנגמרו לי התירוצים (והחגים), וכשברקע שיר הנושא שלי (Theme song - Ally McBeal), צללתי לרשת בחיפוש אחר כלי נגינה (או סתם כלים שמפיקים צלילים) שנעשו בהקשר סביבתי. הנה מה שמצאתי:
היוצר: Barry Rusy (ברי החלוד)
מוזה ירוקה: ברי הוא מורה לכיתות ד' מברוקלין. במהלך השבוע הוא מלמד ובסופי השבוע הוא נוסע על אופניו לסדנה שלו, בתוך מחסן שחובק יוצרים נוספים. שם הוא החל לייצר, לפני כשש שנים, כלי מוזיקה מקופסאות של סיגרים, שימורים, עוגיות ובכלל, כדי לספק את יצר האספנות ואהבת המוזיקה הפרטיים שלו. לאחר שהצטברו אצלו לא מעט גיטרות (יוקללי ובנג'ו), ולמרות שקשה לו לוותר עליהן, הוא החל למכור אותן. את רוב שעות הפנאי שלו ברי מעביר בין נגינה על הגיטרות לחיתוך ושיוף הקופסאות. אמריקה ידועה במסורת גיטרות העץ שלה, אך היום, יותר מתמיד, טרנד הגיטרות מפח נפוץ הודות לתרבות הקראפט המתפתחת ולמודעות הגוברת להצלת פסולת.
Lloyd Banjo from Barry Rust on Vimeo.
היוצר: Pedro Reyes
מוזה ירוקה: פרויקט ה-Disarm הוא פרויקט המשך ל-Imagine, שבשניהם השתמש האומן פדרו רייס בשאריות נשק שהצבא המקסיקני אסף והרס. הקסם הוא בשינוי התכלית של הכלים הללו: ב- Imagine שימשו חלקי הנשק ליצירה של כלי נגינה מוכרים, שעליהם ניגנו מוזיקאים. ב-Disarm שולבו מוזיקאים כבר בתחילת התהליך, כדי לבנות כלי נגינה שצורתם לאו דווקא מזכירה כלים מוכרים, אך עיצבו ותיכננו אותם כך שיעבדו בצורה דיגיטלית, ללא עזרתם של נגנים בני אנוש. בתוך היצירה החזותית-מוזיקלית, שהפיק סטודיו למוזיקה במקסיקו סיטי, משולבים קולות ירייה. כך, לצופה מהצד מועצם הדיסונס שנוצר בין הנשק לתפקידו החדש ככלי נגינה.
היוצר: Landfillharmonic
מוזה ירוקה: מיזם מרגש שנוצר מתוך ובהשראת הררי הזבל שעליהם ''יושבת'' העיירה פטורה שבפארגוואי. הכל החל כאשר פביו, מורה למוזיקה, החל ללמד את הילדים המקומיים. מהר מאוד היו לו יותר ילדים מכלי נגינה. הסוגייה נפתרה כאשר יום אחד הובא אליו כינור שנמצא בזבל ותוקן בעזרת חפצים ישנים אחרים שהיו זרוקים שם ללא שימוש. באותו אופן התקינו הילדים כלי נגינה אחרים שנדרשו לתזמורת שלהם. הסיפור התפרסם ומאז הם מופיעים בקונצרטים בכל העולם. הסרט שהופק עליהם מרטיט את הלב, ומעבר לתרומות הרבות שהמיזם גייס, הוא מצליח לשמר את רוח הקיימות, באמצעות מכירה של כלי הנגינה הממוחדשים ובמציאת שיתופי פעולה שעוזרים לפרנסתם של הורי הילדים.
היוצר: Musiques de Null Part
מוזה ירוקה: הסיטאר שבתמונה העליונה עשוי מחתיכות של מדף ישן, לוח מיטה, צוואר גיטרה, מיקרופון וחוטים. כך, פחות או יותר, נראים רוב כלי הנגינה שהמוזיקאי Nicolas Bras ממציא ומנגן עליהם (בתמונה האמצעית, למשל, השתמש בין היתר במושב כיסא מעץ ורגלי פלסטיק). המראה המגובב והחדש של הכלים יוצר גם צלילים חדשים. כלים נוספים וקטעי מוזיקה שלו תוכלו למצוא בדף הפייסבוק.
היוצר: Tonny Cochran
מוזה ירוקה: טוני הוא קרטוניסט עם משיכה עזה לצלילי הגיטרה החשמלית. הוא אוסף גיטרות ישנות מאנשים שבצעירותם שאפו להיות מוזיקאים, ובגרו לעשייה אחרת. את הגיטרות החשמליות הוא מוצא בלוחות המודעות, בגראז' סיילס, מוחבאות בתוך ארונות - ובדרך כלל הן עובדות ונשמעות היטב. מדי פעם הוא נאלץ להחליף חלק כזה או אחר, אבל אף פעם לא נותן לנראות חשיבות גבוהה יותר מלצליל. את חלקי החילוף לתיקון הגיטרות הוא ''בוזז'' מארגזים שהוא מוצא בגראז' סיילס, חנויות של צבא הישועה ובזארים של כנסיות. מבחינתו זה יכול להיות כמעט כל דבר: מכונה ישנה כלשהי, כפתור חשמלי משונה, חוטי חשמל מצופים בד (משנות ה-50) ועוד. כל אלה חוברים יחדיו בצורה וירטואוזית, ומספרים סיפור חדש שנותן לגיטרה שהיתה זרוקה ללא שימוש, חיים שניים ויקרי ערך.
היוצר: Ed Chapman
- מוזה ירוקה: אד הוא אמן מוזאיקה בריטי, שמתמחה ביצירת דיוקנאות מחומרים כמו שברי קרמיקה, אריחי אבן, זכוכית ואפילו קוביות סוכר. במקרה של דיוקנו של ג'ימי הנדריקס כאן למעלה הוא השתמש ב-5,000 מפרטי גיטרה. כמובן שזהו מיחדוש רק אם אסף אותם אחד לאחד ממוזיקאים שונים. אך גם אם הדבר אינו כך, יש לו תרומה מכיוון אחר: היצירה הוצגה ב-2009 באירוע לגיוס תרומות למחקר הסרטן, וגייס 23,000 פאונד.
היוצר: Recycling Band
מוזה ירוקה: אומרים שהצורך הוא אם כל ההמצאות. כך החלה חבורת הסטודנטים הזו את הקריירה המוזיקלית שלהם. נטולי אמצעים, הם בנו כלי נגינה מחומרים שמצאו בזבל ליד הבית או האונברסיטה, ומחלקים ישנים של כלים שקיבלו מחבריהם לספסל הלימודים. הם השקיעו כ-1,200 שעות ביצירתם, ואז החלו לנגן עליהם. מאז הם מופיעים ברחבי אירופה ומשמשים פרסומת סביבתית מהלכת לאפשרות להפוך פסולת למכרה זהב של מוזיקה. באתר שלהם תוכלו למצוא הוראות מדויקות להכנת כל אחד ואחד מכלי הנגינה, וכן קטעים מוזיקליים שמדגימים את הביצועים של הכלים.
היוצר: Di Mainstone - Human-Harpe
מוזה ירוקה: הנבל האנושי הוא פרויקט שמשתמש ברעש העיר (אנרגיה מתחדשת), כדי לפרוט על מיתריהם של גשרים (בדומה ל-Soundscraper, פרויקט עתידני ששואף לקלוט את רעשי העיר ולהמיר אותם לאנרגיה קינטית, שתוכל גם לשמש לחשמל). באמצעות שימוש בקופסאות שצוידו במודולים דיגיטליים שהוצמדו למשתתף על הגשר, הצליחה די מיינסטון להפוך את הויברציות הטבעיות של גשרים, שבדרך כלל לא נשמעות באוזן האנושית, לצלילים. הפרויקט נודד בין גשרים שונים בעולם ובכל מקום משלב תושבים מקומיים במיצב ובמחקר נוסף של התחום. באופן סמלי, הפרויקט משמש כגשר רעיוני המחבר בין שדה האמנות ובין שדה המחקר, בין אנשים מתרבויות שונות ובין שיטות מחקר שונות מרחבי הגלובוס.
Humanharp from humanharp on Vimeo.
לסיום רציתי לספר לכם על עוד פרויקט שמשתמש באנרגיה מתחדשת - סולרית במקרה הזה - ומתרחש החודש במסגרת אירועי ה-Fallin , במישיגן, ארצות הברית. זהו מיצב מרשים בשם "גינת לילה", של OGE - מירב איתן וגסטון צהר. הם יצרו פרחים תיאטרליים שקולטים את אנרגית השמש בשעות היום ו"פורחים"/מאירים בלילה. למיצב המרהיב הזה מצטרפת מוזיקה של Andi Isler ו- Ravid Hang.
| תיאום זמנים |  |
בשונה מחפוז על רצפת המטבח (או מיסיונרית שגרתית בחדר השינה) לטנטרה יש להתכונן. כאן לא מדובר בסקס ספונטני, אלא במפגש טקסי הדורש שיעורי בית ותיאום זמנים. לכן כדאי לקבוע אותו לשעות שבהן האנרגיה והחיוניות המינית נמצאות בשיאן. הזמן הטוב שלכם הוא בבוקר או לקראת הצהריים? פנו לעצמכם את שישי או שבת בבוקר, ודאגו שהבית יהיה כולו שלכם.
כשאנחנו מקדישים זמן אנחנו מקדישים תשומת לב, וזה כל הרעיון - להיות ביחד, ולהחליט שבזמן הקרוב אנחנו מרוכזים אך ורק בעצמנו בתקווה שהאיחוד יהיה יותר מפיזי: איחוד נפשי, רגשי ואפילו רוחני.
כמה זמן צריך לפנות? לפחות שעתיים לכל התהליך. לא להיבהל, זה לא אומר שבמשך שעתיים תבלו זה בתוך זו באקסטזה. בזמן המגע או הנשימות יכולים לעלות עניינים רגשיים ואישיים, לאו דווקא בהקשר למין, שרצוי מאוד לבטא אותם ולשוחח עליהם. זה הזמן להיפתח.
זה אולי לא נשמע כל כך סקסי, אבל אחרי שתדברו על השותף המעיק בעבודה ועל השיחה המטרידה עם פקידת הבנק - האינטימיות תגדל והמין יהיה טוטאלי, עמוק ומופלא הרבה יותר.
גברים: המאהב הטנטרי יודע לשלוט היטב בעיתוי השפיכה שלו (או להימנע ממנה לגמרי). שרירי החיק והעוקץ, שעוברים מעצם הערווה עד עצם הזנב, הם הגורמים להתכווצויות במהלך האורגזמה.
שליטה בהם תסייע לך לעצור את הפליטה, והמקום הטוב ביותר לאימונים הוא השירותים: לפני ההשתנה שאף עמוק, ואז נשוף לאט ודחוף החוצה חלק מהשתן. שאף שוב וכווץ את שריר החיק והעוקץ כדי לעצור את זרימת השתן. נשוף והתחל להשתין שוב. חזור על כך עד שתסיים.
הבנת את הפרינציפ? אם תרצה לשמור על כושר מהיום והלאה, תצטרך לזכור לכווץ ולשחרר ככל האפשר. תרגילים אלה יכולים להתבצע בזמן נהיגה, צפייה בטלוויזיה או אפילו פגישת עסקים משמימה. נשמע מטורף? עוד מעט תבין למה כל זה ישתלם לך.
נשים: איך תדעי מה את אוהבת אם לא תיגעי בעצמך? לפני המפגש עם בן הזוג קחי פסק זמן לכמה נגיעות אינטימיות. לא מדובר בהמלצה לאונן, חלילה, אלא רק בזמן איכות. שכבי בתנוחה נוחה ונשמי כמה נשימות עמוקות. לטפי את גופך בעוצמות שונות (צוואר, ידיים, שדיים, בטן, ירכיים), נגעי במשולש הערווה שלך, בנרתיק, בדגדגן, שימי לב למרקמים השונים ולתחושות שמעורר בך המגע: צמרמורות, רגיעה, ריגוש. לא לרוץ ישר לדגדגן, המטרה היא לא להגיע לאורגזמה אלא להכיר את כל השלבים שבדרך. כשתדעי מה עושה לך טוב, כמה ומתי, תוכלי ללמד גם אותו איך בדיוק עושים לך נעים.
| הכנת הטריטוריה | |
אהובי בנה לי
הרחיקו את מעשה האהבה מחדר השינה. למה? כי אין מקום אפוף יותר ממנו באנרגיות של עייפות.
לסדינים ריח של שינה עמוקה, בגדים זרוקים על הרצפה, ולפעמים יש גם תינוקות שישנים לרוחב המיטה הזוגית. אז או שעושים בחדר השינה רפורמה דרמטית, או שעוברים לחדר אחר.
גם הסלון אינו מושלם: השטיח קבור תחת ערמת עיתונים, הספה מגבילה את התנוחות, ועל כורסת הטלוויזיה בכלל אין מה לדבר - לכן מומלץ להניח מזרנים שיאפשרו לכם לשבת או לשכב בתנוחות שאתם בוחרים, בלי לדאוג שהראש ייחבט במסגרת המיטה או שהרצפה תכאיב לכם בברכיים.
וכמובן, חשוב לא לוותר על מקלחת והתבשמות בריחות נעימים (אבל אל תגזימו בבישום - מחקרים מצאו שלארומה הטבעית ולריחות גוף עדינים יש כוח משיכה משמעותי והשפעה גדולה על הריגוש המיני).
גברים: לכל דבר יש פעם ראשונה. אם עד היום תפאורה רומנטית לסקס הייתה בעיניכם סרט פורנו ברקע, הגיע הזמן לשינוי החשיבה. בחרו מוזיקה נעימה, פתחו בקבוק יין (או אורנג'דה אם זה מה שעושה לכם את זה), סדרו תאורה רכה, כבו טלפונים, והסיטו את הווילונות כדי שהשכנים לא ייהנו על חשבונכם.
נשים: כדאי ללבוש משהו סקסי, אך נוח. לא איזה תחתון בורדו אקזוטי שנכנס לחריץ, אלא משהו תומך ומלטף שיאפשר לך להוציא את הבטן בלי להרגיש פחות מושכת.
| המשחק המקדים | |
בטנטרה שלב הטרום-סקס נקרא "מגע מפנק". זאת ההזדמנות שלכם לקבל ולתת מגע לא כדי להפגין מיומנות אלא לשם הנאה בלבד.
איך נוגעים? איריס יוטבת, מורה ומטפלת לנשיות ולזוגיות על פי גישת הטנטרה: "רצוי שהמגע המפנק ייעשה כמשחק הדדי בתורות. כלומר, האשה מקבלת עשר דקות שבהן היא מבקשת מגע בדיוק איפה ואיך
בעצם מדובר כאן במגע אינטימי ונעים שהוא (כמה יוצא דופן) נטול מטרות. פשוט תיגעו בהנאה, ותתפלאו - ככל שתיהנו יותר מהנגיעה ומהנתינה, כך יהפוך הפינוק שלכם למשובח יותר. העיקרון החשוב ביותר בשלב זה הוא לימוד משותף ולא סיפוק צרכים הדדי. מדובר בהרפתקת היכרות מינית ורגשית, שבה המגע הוא המניע העיקרי לכל התחושות.
גברים: אתה מת לעיסוי מפנק כבר שבועיים? זה הזמן לבקש ולקבל. נסה לשכב ולהיות פאסיבי ככל האפשר. תן לה לגעת בך בלי להחזיר מגע, עצום עיניים, נשום עמוק והרפה איבר אחר איבר.
נשים: זוכרת את שיעורי הבית? בקשי ממנו לגעת בך באותו אופן שבו נגעת בעצמך והתענגת לפני שהגעת לאיברי המין. בזמן המגע חשוב לשוחח, להדריך ולכוון. ספרי לו מה ההרגשה, וכדי להימנע מהמבוכה ומהנימה הפדגוגית דברי יותר בזמן שאת חווה מגע נעים: קל יותר להגיד מה אוהבים מאשר מה לא.
| הכנה לנסיקה | |
נרגעתם? התלטפתם? דיברתם? חכו-חכו, עוד לא הגיע הזמן לחדירה. עכשיו תורו של אחד מתרגילי הטנטרה החשובים ביותר: הנשימה. בשלב זה חלוקות הדעות בין המומחים. יש שיגידו שכדאי לשבת זה מול זה, להחזיק ידיים ולנשום ביחד, ויש שידברו על תנוחת החיבוק הטנטרי (פירוט בהמשך). בכל מקרה, זה שלב המעבר מ"כל אחד לחוד" ל"שנינו ביחד".
רפיק קמחי, מדריך מדיטציה: "הנשימה המשותפת היא הכלי הראשון במעלה להשגת תקשורת, לכן כדאי להתחיל את האקט הטנטרי בחיבוק ובנשימה. מכיוון שכל אחד מביא למפגש את עולמו הפנימי הסוער שמורכב מרגשות ומחוויות שונות, יש מקום להרגיע את המערכת ולהביא אותה לאיזון על ידי נשימה משותפת".
תנוחת החיבוק הטנטרי נקראת שיווה-שאקטי: הגבר יושב בישיבה מזרחית והאשה מתיישבת עליו באופן שיוצר מגע מרבי בין איברי המין, הבטן, הלב והגרון. התאימו את קצב הנשיפות והשאיפות שלכם: נשמו ושאפו יחד נשימות עמוקות (או נשמו ונשפו לסירוגין).
גברים: שלב הנשימה המשותפת משווה ומאזן, אבל מעטים הגברים שאחרי כמה דקות לא נרדמות להם הרגליים. כשאתה מרגיש שאתה לא יכול לשבת יותר בתנוחת היוגה הזאת, עבור לשלב הבא.
נשים: זה החיבוק שחיכיתן לו כל השבוע, דקות ארוכות של הינמסות הדדית וטוטאלית, נשימה ושקט. בשלב זה כדאי להרפות לחלוטין - הרגישו את האגן נרגע, שחררו את הפות והנרתיק. בקרוב יהיה פה שמח.
| החדירה | |
יש סקס אחר
הייתם סבלניים, והנה זה בא. עכשיו אפשר להתחבר באמת. אפשר להישאר בתנוחת הישיבה (אם לגבר לא נמאס), לעבור לתנוחה המיסיונרית, או לכל תנוחה החביבה עליכם - בתנאי שאתם נשארים פנים מול פנים.
החדירו את הפין - גם אם הוא לא בשיא זקפתו (אם האשה פתוחה ונינוחה) והישארו רגועים. זהו מצב חדש למי שלא התנסה בטנטרה קודם: מפגש ממקום של מנוחה. יש חדירה, אבל לא מתחילים מיד ב-In-Out הרגיל. זהו סקס סבלני ולא כוחני. הפין והנרתיק מרגישים זה את זה ו"מקשיבים" זה לזה.
גברים: מכיוון שהמטרה היא אינטימיות ולא אורגזמה, זה הזמן ללמוד לנוח בנרתיק. פשוט להישאר סטטי ולהקשיב. לשמור על פין רגוע, שקט ומחכה. רק מדי פעם, כדי לשמור על הזקפה וקצת לדרבן את הריגוש, להזיז אותו.
נשים: לשחרר מתחים, להרפות את הפות ולאפשר לנרתיק לקדם את הפין בשלום ובאהבה (ולא בכיווץ מתגונן כמו שקורה פעמים רבות). הרגישי את כולו מבפנים, ממלא אותך, ותני להרגשה הזאת לעלות לך למעלה אל הלב.
| מביטים בעיניים | |
נו, אז הוא בפנים. ועכשיו מה? פרט לנשימה יש עוד שני דברים שחשוב לשים לב אליהם: המבט והקול. בטנטרה העניין הוא להיות כאן ועכשיו, לא לחשוב על המשימות של מחר בבוקר או על הכעסים של אתמול בערב (שלא לדבר על פנטזיות על כוכבי קולנוע) - לכן אנחנו פוקחים עיניים ומביטים זה בזה.
איריס יוטבת: "מין בריא וחיוני מתרחש בעיניים פקוחות. רוב הזמן. לפקוח עיניים הרבה ולהסתכל זה על זו. אתם נבוכים? זה הזמן להתבונן ברגשות שלנו. בדרך כלל אנשים מדחיקים דברים שעולים בזמן הסקס ואומרים: 'שקט, שקט, עכשיו אנחנו מיניים'. הרעיון במיניות אוהבת הוא לא לפחד לעצור ולשוחח על הרגש, להגיד שקשה לי, שמביך. לפעמים רגע כזה מקפיץ את התקשורת הכללית צעד ענק קדימה. הרי המיניות לפי הטנטרה היא תקשורת ומערכת יחסים שלמה".
גברים: סקס בעיניים פקוחות אולי נשמע לך מזעזע, אבל זה אפשרי. זכור שאתה אוהב את האשה הזאת ובוחר להיות איתה ברגע הזה בגלל מי שהיא. מרגיש מוזר? נשום לבטן נשימה עמוקה. מותר ואפילו רצוי לחייך.
נשים: קל יותר לעצום עיניים ולברוח, אבל זה שווה את זה. כמו שקיבלת את החיבוק המלא, כך תני למבט שלו לשקוע בתוכך. תני לו לראות אותך כמו שאת באמת והחזירי לו באותו מבט.
| משמיעים קולות | |
רגע לפני שנגיע לשיא יש עוד דבר אחד: צליל. זוכרים שאמרנו לכם להזדיין בסבלנות? אז ככה עושים את זה. תוך כדי החיבוק מתלטפים, מתבוננים ובעיקר נושמים. הנשימה צריכה להיות עמוקה כדי להביא את החוויה לכל תא ותא בגוף. התחילו שוב לנשום ביחד, שאפו שאיפה עמוקה, ובזמן הנשיפה השמיעו יחד צליל ארוך ורגוע כמו ממממ... או אאההה.
גברים: בדרך כלל אתם רגילים להתכווץ, לעצום עיניים ולהתרכז בתחושות שמגיעות מהזקפה המאושרת שלכם. הפעם נסו להיפתח. שחררו את כל השרירים המכווצים, פקחו עיניים, פשקו
שפתיים והשמיעו אנחת רווחה. פשוט השתחררו ואפשרו לקול לצאת החוצה. כשאנחנו משמיעים קולות אנחנו מספרים הרבה על עצמנו, הרבה מטענים רגשיים משתחררים.
נסו להתחיל בהמהומים ובאנחות ותראו לאן זה לוקח אתכם. הצליל המהדהד בתוך הגוף יעביר רטט שעובר מלמטה למעלה, ויפתח את הדרך לאנרגיה המינית שבקרוב תתפרץ ותעשה מסלול דומה. ואל דאגה, אחרי כמה פעמים מביכות תרגישו הרבה יותר נוח.
נשים: לנשים קל יותר להיות קולניות במגע מיני (זה מזכיר לנו שאנחנו סקסיות). אבל הפעם לא צריך לזייף צלילים שנשמעים "טוב", אלא ללכת על הצליל האמיתי שלכן. עם כל נשיפה פתחו את השפתיים והשמיעו קול. לא תאמינו איזו הקלה מביאות האנחות האלה.
צלילים ארוכים, שקטים וטובים ידרבנו בן זוג נבוך להשמיע צלילים משלו, והם גם יכולים להיות תחילת הדרך לחימום הגירוי המיני אצל שניכם. וכמובן, כמו אצל הגברים, גם אצלכן ההדהוד הפנימי מלמטה למעלה פותח את הדרך לאנרגיה המינית שבקרוב תפרוץ באותו המסלול
| האורגזמה | |
לסיים בלי לגמור
עם הצלילים והזמן שעובר עולה גם רמת הריגוש. אם היינו עוסקים במין סטנדרטי, זה הרגע שבו הייתם שולפים מארגז השטיקים האישי שלכם את זה שיעלה אתכם על המסלול להמראה אורגזמית בטוחה. גם זאת אפשרות. אבל אם כבר הגעתם עד לכאן, למה שלא תלכו עם החוויה עד הסוף, בנוסח "המתחיל במצווה אומרים לו אל-תגמור"?
זה לא כדי שזוגתך תקבל את שלה ותגיע למיליון אורגזמות, וזה גם לא אומר שמעתה והלאה לא תגמור לעולם, אלא שהגמירה תהיה מתוך בחירה. הריגוש גדל ואתה מרגיש שאתה עולה על דרך שאין ממנה חזרה? עצור שנייה לפני. זהו השלב ליישם את תרגיל הכיווץ כדי להימנע מפליטה.
בשביל מה זה טוב? גדעון בן ישראל: "אורגזמה ופליטה מתרחשות בהפרש של שניות זו מזו, אך אצל רוב הגברים הן נתפסות כאחת. ההפרדה תאפשר לך לחוות את שיא האורגזמה פעמים רבות לפני איבוד הזקפה, תוך כדי הזרמת האנרגיה המינית בגוף כך שהמתח שתחוש כאשר תימנע מפליטה יפחת".
ומה עושים עם כל האנרגיה ש"נתקעת" באשכים (בפי העם, כאב ביצים)? בן ישראל: "האנרגיה העצורה שנשארת אכן מקשה על הערמונית. אבל אם לומדים להזרים אותה מתוך הערמונית, התופעה אינה קיימת". איך? אם לא שפכת, כחצי שעה אחרי קיום היחסים עסה את איברי המין: האשכים, הפין, חיץ הנקבים והישבן. עיסוי עצמי יקל את הלחץ ויזרים את האנרגיה שהצטברה באזור.
גברים: בדרך כלל האורגזמה שולטת בכם ולא אתם בה, לכן זה הזמן לתרגל את התרגיל הראשון של כיווץ שרירי חיץ הנקבים (זוכרים? ההוא עם השתן? הגיע זמנו). מרגישים ש"הנה זה בא"? נשמו עמוק, כווצו והעלו את האנרגיה כלפי מעלה. נשמו, והמשיכו להתענג עם בת הזוג. בחרתם בכל זאת לגמור? שחררו. העיקרון החשוב ביותר הוא לשים בצד את עניין האורגזמות ולא להתייחס אליו כאל מטרה או כישלון.
אם להבא תרצו להתנסות בעניין לעומק, החליטו יחד שהחודש למשל לא גומרים, ואם רוצים פורקן, כל אחד עושה את זה לבד. זה יהפוך אותך לגבר שהיא תמיד רצתה: מאהב רגוע שמה שחשוב לו זה הרגע הזה ולא איכות האורגזמה שתגיע עוד כמה דקות. למתמידים (קוראי הספרים, המתרגלים ואנשי סדנאות הטנטרה) מובטח פרס מופלא.
רפיק קמחי: "באורגזמה טנטרית אין פליטה, יש רק טראנס שהולך ומזדכך לתוך חדות מוחלטת, הזמן עומד מלכת, ואנרגיה לא מוכרת מפעמת בכל איבר בגוף. אורגזמה רגילה היא כמו אפצ'י לעומת האורגזמה הכלל-גופנית".
נשים: אם הנרתיק שלך קשוב לאנרגיה המינית העולה מהפין הזקוף שבתוכך, יכולה להגיע בסופו של דבר אורגזמה נרתיקית ספונטנית. נשים מעטות זוכות לאורגזמה שאינה קשורה בדגדגן או בנקודת הג'י, אבל אורגזמה זו מגיעה כמו התרגשות גדולה שעולה מן הנרתיק, דרך הבטן, ומתפוצצת בלב ובחזה בעוצמות של רגש ואושר שדגדגנים נראים קטנוניים לעומתם.
אין לך חשק לחכות לנסים? את רוצה לגמור וזקוקה לגירוי של הדגדגן? עשי מה שנעים ומתאים לך באותו רגע (אוננות בעצמך, איתו ביחד, עם ויברטור או קישוא - הכול בסדר, רק לא להלהיט את האווירה ולהגביר את תנועות האגן, כי אז את גוררת גם את בן זוגך להתרגשות שעלולה לפגום בתרגול שלו להימנע מפליטה, וזה כבר ממש לא יפה). חשוב מאוד שלא תהיי מתוסכלת מינית, ועם זאת אל תחשבי שאם לא היו לך שבע אורגזמות, משהו אצלך לא בסדר. אין דבר כזה "לא בסדר".
| הטקס שאחרי | |
אם אתם בתחילת דרככם הטנטרית, יש להניח שבפעמים הראשונות יתקשו הגברים להגיע לרגעי השיא בלי לפלוט. אבל שימת הדגש על הרגע שלפני הפליטה, ולא על הפליטה, תהפוך עם הזמן למהות האורגזמית שלכם, כך שתוכלו בכל מפגש מיני לחוות כמה אורגזמות ואולי לא לפלוט שבועות ארוכים ("אלי, אלי, שלא ייפלט לעולם...").
אחרי שמיציתם את השיא שלכם (בין אם אתם דביקים אחר כך ובין אם נקיים), כל מה שנותר לכם לעשות הוא להמשיך לשכב יחד, לפטפט ולנוח. אם היום עדיין בשיאו ואתם עדיין לא מתכרבלים לשינה, ההמלצה היא לשבת זה מול זה, או להתחבק, להסתכל בעיניים ולהגיד תודה: תודה לעצמי על שאפשרתי את החוויה הזאת, תודה לך שהיית איתי, ותודה לאמא אדמה, לעולם, לאלוהים (הקיפו בעיגול את המילה הנכונה) שאנחנו כאן בכלל. כמו שהתחלת הטקס חשובה, כך גם הסיום שלו.
גברים: תופתעו עד כמה מרענן לגמור סקס בלי להירדם.
נשים: תופתעו עד כמה מרענן לגמור סקס בלי שהוא נרדם.
| אפקט הרטט | |
מכיוון שהאורגזמה לא מלווה בגמירה, התדר החושני בין בני הזוג נשאר ולא מתפרק. מחר, מחרתיים ובהמשך השבוע יהיה לנו עוד ניצוץ בעיניים, וכשתחלפו זה ליד זה במטבח, יהיה אפשר להתחכך קצת ולהרגיש התעוררות. האנרגיה המינית שמשתוללת בתוכנו היא בריאה ומחזקת: השמש תיראה לכם בהירה יותר, האנשים מושכים יותר, והאפשרויות - אינסופיות. צאו ותיהנו.
