הדפסה
לכתבה באתר
הבחירות המוניציפליות בפתח וכולנו שאננים. פרט כמובן למי שמתעצבן מהמשפט הזה או לחילופין מהנהן בהבנה מהולה באכזבה. אלה מן הסתם מבינים את גודל העניין, אך בעוד חלקנו תופסים את הראש בין הידיים ומקווים לעתיד טוב יותר לעיר שלנו, אחרים בכלל לא מבינים מה אנחנו מתרגשים. "מה כבר יכול ראש עיר לשנות?" שואלים אותי. ומצד שני, שמעתי את אותה השאלה גם בבחירות לראשות הממשלה.
אז זהו, שראש עיר וחברי מועצה יכולים לשנות ה-מ-ו-ן. הם יכולים לדאוג למספיק כיתות, בתי ספר, גנים. הם יכולים לדאוג למספיק אנשי חינוך כשיש מחסור תקציבי של משרד ממשלתי. הם יכולים לדאוג שהגינות הציבוריות יהיו נקיות ומתוחזקות, שיהיו ספריות לילדים, שתהיינה הפעלות, הצגות ואירועים בחופשים. הם יכולים לדאוג שתהיה אוזן קשבת להורים שיש להם בעיה עם גורמים במערכת. הם יכולים לדאוג למערכת רישום הגיונית לגנים, לפיתוח הספורט הצעיר בעיר... ועוד לא דיברנו על תוכניות מצוינות, העשרה, חינוך ועל דברים רבים רבים אחרים.
לכן כהורים, חשוב שניקח את ההחלטה הנכונה בעניין הזה ולא נרוץ עם שאר העדר שמה שעומד בראש מעיניו הוא איכות המדרכה ברחוב שלו (המדרכה ברחוב שלי קטסטרופה, אגב) ודברים דומים.
מה שקורה היום לשמחתנו, הוא שהמהפכה החברתית פתחה המון תקווה ואופטימיות לאינדיווידואלים להתחיל להאמין ביכולת שלהם לחולל שינוי. לאחר ההתרחשויות של אותו קיץ התחילו לקום קבוצות שונות בעלות אג'נדות שונות. תנועות כמו התנועה שלנו, "שמים את המשפחה במרכז", "הורים עובדים לשינוי", "הורים רוצים מהפך בחינוך" וכמובן, "מחאת העגלות", הולידו שורה של אינדיווידואלים שרוצים לעשות ואכן עושים למען האג'נדה ההורית. אינדיווידואלים אלו, כמו גם אחרים, הקימו או הצטרפו לרשימות שרצות בימים אלו ממש לבחירות ברשויות המקומיות.
הבעיה האמיתית היא שכשאדם אינו מיודע מספיק, סביר יהיה להניח שיעשה את הבחירה שלו מתוך מקום של שימור הסטטוס קוו, אפילו אם הוא לא באמת מרוצה או יודע מה עוד יש על השולחן בשבילו. אז למען העוסקים במלאכה ולמען הלא מיודעים, הנה כמה רשימות שאג'נדה ההורית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם. בין אם זה קידום החינוך, התשתיות או מה שלא יהיה, אם אתם הורים לילדים - סביר להניח שאלו הרשימות שתרצו להצביע עבורן. אבל למה לדבר הרבה, בואו אכיר לכם את המועמדים.
רחובות
להורים ברחובות צריכה להיות בחירה קלה השנה, שכן במקום השני של רשימת "דרך חדשה" מככבת
לא אחרת מגורו ההורים אפרת מונשרי גורן. מונשרי גורן עומדת יחד עם טלי בריל בראש תנועת "הורים רוצים מהפך בחינוך".
פרט לכך היא יועצת הורים מוערכת ובעלת פינות ייעוץ שונות בתוכניות שונות במדיה. כמו כן, רשימתה אימצה את תו המשפחה של תנועת "שמים את המשפחה במרכז",
המבטיח לעובדים שיהיו כפופים לה (אם יבחרו) זמן איכות משפחתי.
הרצליה
גם בהרצליה יש במי לבחור. ברשימת "אם תרצו"
(אין קשר לתנועה הארצית) של ירון עולמי, רצה השנה במקום השני ליאת קרן. קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ומטפלת משפחתית במקצועה, נמנית בחבורת הדואגים למשפחה גם היא. סעיף במצע שלהם מדבר באופן ספציפי ומפורט על תוכנית העשרה שתונהג בגנים. כמו כן, גם הם אימצו את תו המשפחה של "שמים את המשפחה במרכז". עולמי ד"א הינו אב לתאומים.
מזכרת בתיה
במזכרת בתיה רצה אחת הנשים הפעילות ביותר בתחום - יערה ישורון. ישורון רצה ברשימת "מש"ב"
בראשות גבי גאון ועומדת בראש התנועה "הורים עובדים לשינוי".
בנוסף, עושה חיל גם מחוץ למועצה עם פרוייקטים שונים כשהאחרון בהם היה "הגשר הזה הוא תיק", מיזם שאסף תיקים ישנים ברחבת הכנסת כמחאה על הגשר שהוחלט עליו בין חגי תשרי. התיקים נתרמו בהמשך.
רמת השרון
ברמת השרון רצה רשימת "הבית"
בראשות אבי גרובר, אשר ראשיה כולם כמעט מככבים בהנהגות ההורים המקומיות. מספר 4 ברשימתו, רוני ליכט רותם, הנה בת למהפכה החברתית גם היא, היתה מיוזמות המאהל ברמת השרון וכעת נלחמת על החינוך ברמת השרון. גם רשימה זו למרבה השמחה אימצה את תו המשפחה.
תל אביב:
בתל אביב רצות שתי רשימות הורים (לדעתי, חבל שהן שתיים). הראשונה, "אסיפת הורים"
המובלת ע"י ציפי ברנד, רותי רוסו ואור אלתרמן ברנע. השמות הראשונים מוכרים לכם כנראה מהתקשורת, בעוד השלישית היא כידוע לרובנו, האישה וקבוצת הפייסבוק "מאמאזון",
כאשר המטרה המוצהרת היא מהפך אמיתי בחינוך והפיכת תל אביב ל"בירת החינוך הישראלית".
הרשימה השניה בעיר תל אביב (או הראשונה, על כך עוד לא הוחלט) הנקראת "רשימת הורים"
(מעט מבלבל, אני יודע), מובלת על ידי כוכבת רשת גם היא, לי זהר מהעמוד "מה עושים היום ב-4"
ונתמכת ע"י שתי נשות קריירה מעולם התקשורת וההייטק, חגית כספי יעקבי ודינה מופלג פרידמן.
לא אומר לכם לאיזו רשימה להצביע. תעשו שיעורי בית בעצמכם. קצת חבל שהקולות מתפלגים כך, אך כולי תקווה שכשיפגשו הרשימות במועצה יעבדו יחד לקידום נושאים משותפים.
ראשון לציון
בראשל"צ הצטרפה ל"התנועה החברתית הירוקה" - טלי
בריל. בריל עומדת ביחד עם אפרת מונשרי גורן (כן, זו מכמה סעיפים למעלה) בראש התנועה "הורים רוצים מהפך בחינוך". השתיים הרימו ביחד מספר פרוייקטים, ביניהם "מכתבים לשר החינוך",
המזמין אזרחים לרכז מכתבים לשר החינוך. גם "התנועה החברתית הירוקה" מצוידת בתו המשפחה של "שמים את המשפחה במרכז" ותדאג לזמן איכות בבית להורים שתהיה מופקדת עליהם אם תיבחר.
ירושלים
בירושלים תרוץ גם השנה רשימת "ירושלמים",
בהנהגת רחל עזריה. עזריה, שהייתה ממנהיגות מחאת העגלות בירושלים והחזיקה בקדנציה שעברה בתיק הגיל הרך, עשתה רבות למען החינוך (והוצאות החינוך) בירושלים בשנים האחרונות, מכוונת השנה לתיק החינוך, יחד עם נבחרת משופרת ששווה לבדוק.
רעננה:
ברעננה, בתוך רשימת "למען התושבים"
ועם הסלוגן "נבחרת החינוך של רעננה", רצה מיכל ברם ברנשטיין. ברם ברנשטיין הייתה ממובילות תנועת "מחאת העגלות"
בעיר והיום מקווה להביא את ההורים לקדמת הבמה. במאמר מוסגר ובלי להכיר אותה באופן אישי, אפילו יצא לי ולגיא, הבכור שלי, להשתתף באחת הצעידות ברעננה.
הרוח החדשה הזו אינה סוף הדברים, אלא רק תחילתם. הורים ברחבי הארץ מתחילים להבין את הכוח שיש להם בידיים כקבוצה בעלת השפעה ואלו רק ניצני הפריחה של המהפכה ההורית לדעתי. אם אתם מתמרמרים על כך שבעיר שלכם אין רשימה עם אחד הכוכבים הללו, אתם מתמרמרים בצדק ואם הייתי במקומכם, הייתי מתחיל כבר עכשיו לעבוד על רשימה כזו, שתתמודד בקדנציה הבאה. אה כן, ולכו להצביע!
• הדברים אינם מהווים תמיכה או הכוונה להצבעה אוטומטית באף אחת מהרשימות המצויינות בה. היו מצביעים אחראיים ובדקו בעצמכם מה עומד מאחורי כל שם וכל רשימה.