הדפסה
לכתבה באתר
מחקר צרפתי חדש מגלה שמעל 80% מהנשים הצרפתיות צפו מתיישהו בחייהן בסרט פורנו. לא רק, אלא שהמחקר מעלה את ההשערה שלפחות אחת מכל שתי נשים צפו בסרט פורנו בגפן (!), ללא בן הזוג לצידן (!!).
ואוו!, איזה מחקר חדשני ופורץ דרך! תיכף הם גם יגידו לי שנשים גם פולטות חמצן דו פחמני ושונאות לקום מוקדם בבוקר. והעובדה שנשים צופות בפורנו עצמאית? ממש מטורלל שאנחנו יכולות בכלל להדליק מחשב לבד, יצורות מהחלל החיצון שכמונו.
נשים ופורנו, מי היה מאמין. עם כל המחקרים האלו אולי אני בסוף עוד אאמין שגם נשים, שומו שמיים, הן יצורים אנושיים! וממש כמו גברים, הן אוהבות סקס, לחקור את עצמן ואת המיניות שלהן (טפו!), ועוד חס ושלם, הטאבו המוחלט – מאוננות! אני זורקת פה כל כך הרבה היפותזות, שמישהו יחזיק אותי לפני שהסנקציות האקדמאיות באות.
אז בגדול אני מציעה לשכור צוות אקדמאי בלתי תלוי רק כדי לוודא את המסקנה, כי היא קשה מדי לעיכול: מסתבר שלפעמים נשים צופות בסרטי פורנוגרפיה רק בשביל עצמן ולא כדי להוכיח לגבר שלידן שהן כאלו משוחררות ומגניבות. אה, והמסקנה שלי בעקבות המחקר הזה: דהה.
כן, גם אנחנו סקרניות
ברור שנשים צפו, או צופות בפורנו. ולא בשביל לענג אף גבר או בשביל להיות פתיינית בלתי נלאית. פורנו, על אף שמדובר במדיום מזעזע של העברת מסרים מזעזעים, היא תופעה תרבותית מסקרנת. וגם אנחנו, איך נאמר, סקרניות.
גם אנחנו רוצות לראות איך זה נראה, על מה כל העניין, מה עושים שם, והאם זה באמת איום עלינו בתור החברות והנשים של גברים שצפו בביצועים מרהיבים של אחרות (ספויילר: זה לא). בנוסף, לפעמים זה באמת עלול להיות מחרמן ומעניין ברמה המינית, ולא רק השכלתנית – סקרנית.
לחקור את מידת המשיכה שלנו לנשים אחרות, או אפילו לעצמנו, או לאקטים שונים ומשונים, או אפילו סתם למיני צעצועים שבחיים לא ראינו, זה ממש בסדר.
גם אני שמרנית מדי פעם, גם אני מתחסדת וחסודה לעיתים, וגם לי חשוב שהגבר שאיתי לא יחשוב עלי דברים רעים. אבל אם להודות שצפיתי בפורנו גורם למישהו לחשוב עליי משהו רע, אז אני לא חושבת דברים טובים על האדם שמעקם את האף על כזה דבר איזוטרי.
זה לא שעשיתי שלישייה עם זוג לסביות והלטאה האנדרוגנית שלהם בזמן ראיון ל-BBC, כולה קצת עירום פרונטלי מלא של זרים באינטרנט.
לא מכירים מישהו שצפתה מתיישהו בסרט פורנו? כדאי לרענן את מלאי גלאי האמת. אנחנו אומרות איכסי פיכסי על פורנו בגלל שאנחנו קצת מפחדות להיתפס זנותיות. הרי פורנו מעלה אסוציאציות של פתיחות מינית, שלצערי, עדיין לגיטימית אך ורק אצל גברים. אבל בשביל לסבר את האוזן, אספר לכם על שני סרטי הפורנו שצפיתי בהם בעצמי, ולבד, בחושך, כמו פולנייה טובה.
בבריכה עם שפם
כמובן שהיות ואני סטודנטית קשת יום, אין לי זמן וכוח נפשי להשתלשלות האירועים המפתיעה והמורכבת של סרט פורנו באורך מלא, ולכן ניצלתי את גישתי לאינטרנט. מסתבר שפורנו באינטרנט זה עניין של איזה חמש דקות לסרט, ומגיעים לפואנטה מהר מאוד.
הסרט הראשון שצפיתי בו - בהמלצת ידיד, אגב - הוא סרט על אישה נחמדה שמשתזפת לה בבריכה, כולה לבדה ומיותמת, ובעירום. אחרי השוואת פטמות ומחשבות עומק על עלות מול תועלת של הקריירה העתידית של הגברת, לפתע פתאום הצטרפה לתמונה יד! אליה היה מחובר איש עם שפם.
השפם הושיט לעלמה המיותמת כל פעם פריט כזה או אחר, החל מפריטים קטנים ועד לפריטים בגודל טרומבון, בהם היא עשתה שמות והפגינה יכולות הכלה מעולות. מדי פעם היא הייתה מוכרחה לגרד את עצמה בחזה ולגנוח, בזמן שהשפם שאל אותה אם זה טוב ואם היא מרוצה. הסרט הזה לא היה מי יודע מה מחרמן, אבל לפחות הוא לימד אותי שאם איי פעם אאלץ להבריח WII מהמכס, יש לי את האפשרות. האנטומיה של הגוף הנשי מעולם לא נראתה משונה יותר.
הסרט השני שצפיתי בו היה של התרחשות משרדית מרתקת בה השולחן ספג התעללות קשה מזוג שהשתגל עליו. הקברניטים של איקאה היו מאד מרוצים לראות את העמידות של השולחן בפני המכות התכופות שקיבל מישבנים וידיים מתעופפות.
הסרט הזה היה קצת יותר מחרמן, ועם זאת לא מיוחד או מעורר השראה. הרי פורנו הוא כל כך מכני, נטול אירוטיקה ופיתוי, שלא תמיד מגיע לתעשייה הקרדיט בתור אקט מחרמן. הסרטים הבאים היו כל מיני שילובים של נשים וגברים וצעצועים והמון צורות שונות של פטמות, וכולם נמשכו דקה וחצי עד שהבנתי את הפואנטה והעברתי הלאה לסרט הבא.
אז אפשר להגיד שהרוותי את סקרנותי, ומאז אותו ערב לא צפיתי בפורנו. רוב התעשייה פונה לגברים, ולא מצאתי עניין רב מדי להמשיך לצפות בצורה קבועה. גם לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבות על תעשיית הפורנו המדכאת כשלעצמה.
אחרי שכל הכיף והמשחקים נגמרים, זה לא איזה פלא עולם שמיני להיות מרותקת למסך ולראות אנשים משתגלים להם. זה לא טבעי, זה לא מרגש, זה מחרמן רק לעיתים, ולא שווה את ההשקעה. לא שאני מאוכזבת פורנו, אלא שאני חושבת שזה משהו שנחמד לעשות מדי פעם במצב הרוח הנכון.
בגלל זה המחקר החדש הזה לא מפתיע.
פורנו אולי אינו מעוז המין הבריא והנורמלי, אבל דווקא בגלל זה הוא עולם בו אפשר להיות מלוכלכת, חרמנית, סקרנית, קינקית וכל שאר המילים והתיאורים האלו שבחיי היום יום מתארים נשים זנותיות (שאנחנו מפחדות ולא רוצות להיות).
הרי לעולם לא נרצה להיות שחקניות פורנו בתור דיי-ג'וב, אבל לפעמים נרצה לראות מה קורה כשאנחנו מסירות את המסיכות החסודות והמבטים המצועפים והמעודנים ומפנות מקום למחשבות הכי מג'וייפות וסוטות. לכמה רגעים זה מרגיש נעים. כי לפעמים -כן, גם אם את אישה - לא בא לך לחשוב אהבה, בא לך לחשוב זיונים.