"מה, בראבא מאחר?", תוהה נועה קולר כשאנחנו מגיעים למשרדי המערכת ומקבלים שיחה מהאיש. "בראבא מאחר? לא יכול להיות!", עונה לה יובל ינאי בנחרצות ולתוך האפרכסת שם מאזין נושא השיחה, "בראבא בחיים לא איחר".

 

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

ינאי (שמגיע עם שרשרת זהב אימתנית על צווארו ומכריז "אני האשכנזי הכי לא אשכנזי שתפגוש") וקולר, שמככבים בימים אלה כזוג נשוי ומרוט ב"משפחה לא בוחרים" של רשת (חמישי, 22:15, ערוץ 2), מכירים כבר חמש שנים ובימים אלה משתפים פעולה גם בשתי הצגות של גשר, עובדים על שלישית ומגדירים את עצמם "כבר ממש כמו זוג", למרות ששניהם נשואים באושר לאנשים אחרים (ינאי לשחקנית המקסימה מיכל שטמלר וקולר לתום וייסמן, סולן להקת רגאייסטן, איתו היא מגדלת את זוהר בת הכמעט שנתיים).

 

זה בהחלט תורם לכימייה על המרקע ומחוצה לו, אבל גם עם יתר הקאסט קרה קליק דומה, הם מספרים. וזה ניכר, לפחות ברמת יחסם לשלמה בראבא, שמגיע לבסוף ונכנס בסערה לשיחה, כדרכו.

 

בראבא, מצידו, שופע מחמאות לקאסט ולצוות של התוכנית, ומחזק את ידי הצעירים כל אימת שהם מביעים חשש כלשהו. גם הוא עבר שינויים של ממש בעת האחרונה, מהתפקיד ב"הערת שוליים" המהולל ועד "רוקדים עם כוכבים", בראבא כבר לא חושב פעמיים לפני שמתחשק לו לקפוץ ראש אל תוך משהו.

 

"יותר מדי שנים נתתי לחרדות ולחששות שלי להכתיב לי את הפרויקטים שאני בוחר לעשות", הוא אומר, "ואני מאושר ביותר מאז שהתנערתי מהגישה הזו. התפקיד ב'משפחה לא בוחרים' למשל, אתה יודע כמה הוא מספק בשבילי? תפקיד נהדר, סט נהדר".

 

השיחה שלי עם שלושת כוכבי הסיטקום החדש מתחילה בביקורות עליה. ואיך לא תתחיל בהן? הרי אנחנו נפגשים בסך הכל יום אחרי שידור פרק הבכורה, וגם ככה המילה "חדש" לאו דווקא מיטיבה לתאר במדויק את אופייה של התוכנית, שמהווה רימייק מקומי ל"כולם אוהבים את ריימונד" האהובה והאמריקאית, ועוד משלב השמועה גררה אפים מעוקמים.

 

מובן מאליו שגם הניסיון הפושר של "בנות הזהב" בערוץ 10 והניסיון הנואל של "נשואים פלוס" בקשת לא ממש עוררו את התיאבון, ובכל זאת: על הפרק הראשון של "משפחה לא בוחרים" דווקא היו תגובות מעורבות, אבל בראבא, ינאי וקולר מתקשים להשתחרר מהביקורות הפחות אוהדות. זה עדיין טרי־טרי, ממש שעה־שעתיים לפני שאנחנו נפגשים הגיע הבוקר ואיתו העיתונים והאתרים, וכמובן ששלושתם הציצו לראות.

 

עבור ינאי (בן 32) וקולר (31) - הוא מגלם את יובל בר־און, הגרסה המקומית של ריי בארון (ריי רומנו), היא אשתו נועה, על תקן דברה (פטרישיה היטון) - מדובר בסיטואציה ראשונית למדי, כזו שגם יכולה להשאיר שריטה לא נעימה.

 

לשניהם ניסיון טלוויזיוני מועט (קולר הספיקה לגלם את נעמה ב"סרוגים" ועוד כמה תפקידונים), ולמרות ששניהם צברו ניסיון מרשים על הבמות, פריים טיים טלוויזיוני הוא כבר סיפור אחר לגמרי מבחינת החשיפה ומה שמתלווה אליה.

 

ובראבא, שמגלם את תפקיד אביו הרטנוני של יובל? בראבא הוא בראבא, וגם הוא כרה את אוזנו לביקורות. "לא יכולתי להימנע מזה", הוא מספר, "גם אם אתה גנן קקטוסים בערד, תרצה לדעת מה אומרים על הקקטוס שלך. אנחנו עובדים בוואקום, ורוצים לדעת מה חושבים עלינו, זה טבעי.

 

"אני זוכר שעשינו את 'י. שוורץ ומלחמתו בחיים' (סדרת הטלוויזיה המוטרפת אותה יצר עם שחר סגל ובה כיכב, י.ב) וחשבנו שזה גאוני, עד שקראנו את הביקורות והחלטנו שאולי טעינו. לא נעים, אבל מה לעשות?".

 

ו"משפחה לא בוחרים"? מה קראתם עליה?

קולר: "היתה ביקורת שאמרה שזה קטסטרופה".

 

ינאי: "אבל זה נכתב על עצם הרעיון, לא עלינו".

 

אבל אתם חייבים להודות שיש בזה משהו מעצבן, בפנייה אל פורמטי קומדיה זרים במקום לעבוד על מקוריים משלנו.

בראבא: "תראה, על פניו, לקחת רעיון מצליח ממקום אחר ולעבד אותו פה נשמע כמו לעשות חיים קלים, כסף קל, הצלחה בטוחה, חוסר מקוריות... כן, זה נשמע ככה, אבל פה היה אירוע יוצא דופן, ותוך כמה תוכניות כולם יבינו את זה.

 

"אומנם זו סדרה שנכתבה במקום אחר, אבל כשמתרגמים אותה ממש נראה שהיא נכתבה כאן, עלינו. גם אנשים שבאו עם מטען כזה או אחר, תן להם עוד כמה תוכניות ותראה אז מה הם אומרים".

 

עד כמה זה מפריע, העניין הזה של ביקורות ומה אומרים?

בראבא: "שמע, עזוב את הביקורות. אני אומר לך בוודאות ובאחריות, לא בגלל שאנחנו בראיון ולא בגלל שאנשים תמיד מגינים על הדברים שהם באים לקדם, ואני עוד איש מאוד ביקורתי: אין לי ספק ש'משפחה לא בוחרים' היא סדרה טובה מאוד. כשאני מעריך משהו ומאמין בו בצורה כזו, אני יכול להכיל כל מיני ביקורות, גם טובות וגם רעות".

 

ינאי: "זה בדיוק מה שאמרתי לנועה, שאם נקבל ביקורות רעות הן לא יפריעו לי באמת, כי אני יודע עד כמה זה טוב. גם ל'ריימונד' המקורית לקח זמן להתחבב על הקהל שלה. רק מהעונה השלישית היא התחילה לתפוס".

 

קולר (צוחקת): "וגם הקאסט שלה היה אנונימי, בהתחלה".

 

וכשיתחילו לזהות אתכם? אתם מוכנים מנטלית?

ינאי: "אני רוצה להגיד שכן, אבל אני פשוט לא מאמין שמישהו יבקש ממני חתימה... (נקרע מצחוק). מה אני, יהודה לוי? תסתכל עליי! מי ירצה את החתימה שלי? איזו ילדה תגיד, 'אתה הורס, אתה חתיך'? אם מישהו מבקש ממני חתימה, אני אחתום 'נינט טייב' מהמבוכה".

 

בראבא: "אתה לא רואה שהם קיבוציניקים, אלה? תסתכל עליהם, איך הם לא נגועים בכל ענייני האגו והפפראצי".

 

קולר: "דווקא יש אגו, אבל במישור המקצועי, של העבודה. בזה אני קצת רגישה, הייתי שמחה לפתח עור קצת יותר עבה. אני דווקא כן קראתי את הביקורות, למשל".

 

בראבא: "אי אפשר לרצות את כולם. בהצגה זה הכי גרוע: מספיק שיקום אחד ויצעק, 'לך תעשה קקי!', ואתה משותק, קפוא. עליי כתבו דברים נורא קשים בכמה הזדמנויות, ונפגעתי, לפעמים נפגעתי מאוד בלי שום פרופורציה".

 

קולר: "אני מבסוטית שזה קרה לי עכשיו, בגיל 31, כשיש לי בן זוג ומשפחה ואני יודעת מה אני רוצה לעשות, אני יכולה קצת להיעלב, ולחשוב על זה כמה ימים ולאכול קצת כאף, אבל מתגברים".

 

בראבא: "חכי, את תחווי חיבוק ציבורי שאת לא מבינה".

 

קולר: "בראבא, בביקורת אחת כתבו עליי שהתחת שלי גדול. אני יודעת שהוא גדול! אני יודעת!".

 

ינאי: "גם עליי כתבו את זה. וגם כתבו שאני קירח, ושאנחנו בלי טיפת חן פיזי".

 

קולר: "בלי טיפת חן פיזי? יש בי חן פיזי! יש בי חן פיזי?".

 

גם להם לקח זמן להצליח. "כולם אוהבים את ריימונד"
גם להם לקח זמן להצליח. "כולם אוהבים את ריימונד"

 

"זה סם החיים בשבילי"

 

גם רוזינה קמבוס, שחקנית אדירה עם קריירה ארוכה ומלאה כל טוב בקולנוע, בטלוויזיה, בתיאטרון וכמובן ב"מבצע סבתא", היתה אמורה להתייצב לראיון היום, אבל היא חשה ברע ונשארה בבית.

 

כבר שנים שהיא מנהלת מאבק עיקש במחלת הסרטן, ובשנתיים האחרונות המאבק הזה הלך והחריף, ואף הגיע לנקודה שבה קמבוס מתבשרת על גרורות ומוצאת את עצמה נודדת בין ספירות דם, טיפולים כימותרפיים קשים נדרשים והעבודה שלה, תמיד העבודה.

 

"רוזינה היא תופעה", אומר בראבא, "היא מלכה, שחקנית ענקית, והשראה, כבן אדם. היא כמו אריה".

 

"גם כשהיא לא הרגישה טוב היא היתה מגיעה לצילומים ועושה את מה שהיא עושה", מוסיף ינאי, "היה מדהים לראות אותה עובדת ככה ועוד עושה שתי הצגות".

 

"בתקופה האחרונה הייתי בסוג של משבר", אומרת קמבוס כשאנחנו משוחחים, יום אחר כך, "אני חושבת ומקווה שהמשבר רגעי, אבל עכשיו יותר טוב, היום אני מרגישה קצת יותר טוב.

 

"תראה, עברתי תקופות מאוד קשות מבחינה בריאותית בסמוך לצילומים ובזמן הצילומים, מאוד קשות, כי אין קצב עבודה כמו הקצב שהיה לנו ב'משפחה לא בוחרים'. יומיים חזרות ומיד מצלמים, עוד ועוד. זה כמעט גמר אותי. כמות הטקסטים היא פשוט עצומה: זה היה כמו לעשות 14 מחזות בתקופה של חודשיים וקצת. אז יצאתי מותשת מהחוויה הזאת, מהעבודה הזאת, ועדיין לא ממש חזרתי לעצמי".

 

ובכל זאת החלטת להתחייב לפרויקט כל כך תובעני.

"ידעתי שיהיה לי קשה, ולפני הצילומים היתה לי שיחה עם המפיקים. למזלי הם מאוד רצו אותי והם התעקשו. מאוד אהבתי את 'כולם אוהבים את ריימונד' כשהיא שודרה, וממש שמחתי כשהזמינו אותי לאודישן.

 

"דקה אחרי האודישן ידעתי שאני עושה את התפקיד הזה. פשוט הרגשתי. וביומיים האחרונים קיבלתי תגובות מדהימות. היום הבן שלי בא הביתה עם חברה שלו אחרי שראה את הפרק, ואמר 'אמא, זו ממש את, עם הסנדוויצ'ים והאוכל!'.

 

הבנתי שגם עשית הצגות במהלך הצילומים, לפעמים מיד אחרי יום צילום.

"עשיתי הצגות, אבל מתישהו ביקשתי שישחררו אותי מהנסיעות מחוץ לעיר, כי פשוט הרגשתי חלשה מדי".

 

ולא דאגת שאולי את קצת מגזימה?

"פה ושם, אבל הצוות של רשת והקאסט היו פשוט נפלאים. שמרו עליי, עשו בשבילי חדר מנוחה. זו לא היתה החלטה קלה, לעשות את זה, אבל למרות שכמעט התשתי את עצמי למוות, העבודה שלי נותנת לי אדרנלין. שאני צריכה אותו.

 

"אני אעבוד כמה שאני יכולה, עד שכבר אפול מהרגליים ולא אהיה מסוגלת עוד. זה סם החיים בשבילי. אני צריכה את זה".

_____________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס :