הדפסה
לכתבה באתר
אם הבית שלכם תמיד מסודר - אתם מוזמנים לעבור הלאה. מתמודדים עם בלאגן - בבית, בארון הבגדים, בערימות הניירת, בחדר הילדים או בכל מקום אחר? זו כתבה עבורכם.
הבעיה עם בלאגן היא שיש לו נטייה להשתלט על כל חלקה טובה (ומסודרת). אף על פי שאני נמנית על אלה שנפשם כמהה לסדר בבית, לניקיון ולבהירות במרחב המחייה שלהם, הם תמיד מצליחים להגיע למצב של אי סדר ובלאגן למרות מאמצים מרשימים. ברור לי שכמיהה זו באה מתוך ההבנה שיש לזה משמעות פנימית עמוקה, המשפיעה על כל תחומי החיים ואי שם בתוכנו מתקיים לו דיאלוג פנימי שיוצר את הבלאגן.
"הבית הוא הגוף השני, הגוף המורחב שלנו, אחרי הגוף הפיזי, שהוא הבית הראשון שלנו", אומרת טליה גרשמן, יועצת פנג שואי, מעצבת ומטפלת באדם ובסביבתו. "הבית הוא בבואה של האדם וההתייחסות לבית מקבילה להתייחסות לעצמנו. כמו שאנחנו רגילים לטפח את עצמנו, כדאי שנטפח גם את ביתנו, שזקוק לתחזוקה תמידית, בדיוק כמו הגוף שלנו".
מעניין שאת עניין בריאות הגוף, חשיבות התזונה והשפעתם על הנפש הפנמנו כבר מזמן - כמו שאמרו חכמינו: "נפש בריאה בגוף בריא" - אך מה על הגוף השני, מה על ביתנו?
מגיל צעיר נהגה גרשמן לסדר את הבית, "אולי כי העיסוק שלי בסדר עזר לי לסדר דברים גם בתוכי". היא למדה ועסקה בריפוי בעיסוק, "שמטפל באדם ומתאים את הסביבה לאדם המוגבל", ומשם המשיכה ללימודי פנג שואי, שמחבר את האדם, סביבתו ועיצובה. במשך השנים למדה גם שיטות טיפול וריפוי, כמו גשטאלט וטיפול אנרגטי, אותם היא משלבת בעבודתה כיום. מטרתה של גרשמן היא לתת לאנשים כלים להתפתחות: "לא משנה איך הבית שלי נראה -- הוא כלי להתחברות שלי לעצמי".
חברה בהפרעה
"אנחנו חיים בתקופה של עומס, בחברה צרכנית עם הרגלי צריכה ששואפים לאיזון, אבל אנחנו לא מתפנים ליצור אותו כי אנחנו קונים וצורכים יותר מאשר מפנים ומוציאים", אומרת גרשמן. "אנחנו ממשיכים לרצות עוד ועוד וכמה שיותר: חברים, ספרים, ידע -- הכל. אנחנו מוצפים בכזה שפע, שכל הזמן אנחנו צריכים לנפות ובכלל לא מתפנים למה שאנחנו באמת צריכים. ככה נוצר עומס שתוקע אותנו ויוצר בלאגן ובזבוז".
מלבד תרבות השפע, שמקשה על ארגון וסידור, מונה גרשמן סיבה חשובה נוספת הקשורה לנושא הרגשי: "בלבול רגשי, טרדות רגשיות ובכלל, כשהצד הרגשי תופס את השליטה בחיים ואנחנו לא מתפנים לבית, אלא מזיזים אותו הצידה. ישנם עוד קשיים רגשיים ברמה העמוקה יותר שיוצרים בלאגן: פחדים שונים, כמו פחד מאינטימיות, פחד להתחיל דברים חדשים והקושי להיפרד מהעבר".
על פי גרשמן, סדר ובלאגן הם שני צדדים של סקאלה אחת ויש המון באמצע. "להיות בקיצוניות זה לא טוב ואפילו מזיק, כי יותר מדי סדר מעיד, למשל, על צורך בשליטה ועל כפייתיות".
כלי להתחברות
אנרגיה בריאה היא אנרגיה בתנועה. כאשר מצטבר אי סדר, האנרגיה קופאת על שמריה. אי סדר פירושו אנרגיה תקועה וגם כאשר הוא בלתי נראה ונמצא בארונות ומתחת למיטות -- הוא משפיע עלינו. "בלאגן מסתיר ממני איזו אמת שאני לא רוצה להסתכל עליה עדיין", מסבירה גרשמן. "כל בלאגן מייצר חסימה שאנחנו יצרנו. החסימות האלו הן כמו סוג של 'במפרים', ואפשר לראות בבלאגנים האלו פוטנציאלים לצמיחה שנמצאים בבית".
"בלאגן משפיע על המצב הנפשי, הרגשי והחשיבתי ואפילו על הבריאות שלנו. זה יוצר קושי להתרכז ולהתמקד. בלאגן יכול לגרום למצב רוח שלילי, להרגשת לחץ, כעס, אי שקט ודפיקות לב. זה יוצר תחושה של חוסר שליטה ורגשי אשמה בגלל ההרגשה שאנחנו לא מספיק טובים כשאנחנו לא משתלטים על הבית, כלומר: לא משתלטים על החיים שלנו. זה יוצר תסכול ומוריד את תחושת הערך העצמי: אנחנו חיים בחברה שצריכים להיות בה יפים, מושלמים, מוצלחים. רף הציפיות מאוד גבוה, אנחנו שבויים בתבנית של שלמות ואם אנחנו לא מצליחים באחד התחומים אנחנו מרגישים לא בסדר".
"אם אנחנו רוצים שתהיה בחיינו זרימה ואנרגיה טובה, רצוי שהסביבה שלנו תהיה מסודרת ומאורגנת. כשהבית מסודר ונקי נחווה זרימה בכל תחומי החיים. בגלל שאנחנו יצרנו את זה, אנחנו גם אלה שיכולים לשנות, אם אנחנו מודעים לזה. כשנטפל באי הסדר ייפתח לנו משהו וזה עובד כמו קסם", היא מספרת מניסיונה. "למשל, אם אני מחפשת עבודה, אסדר את סביבת העבודה או את האיזור בבית שקשור לקריירה לפי הבה גוואה (מפת הבית לפי הפנג שואי) ואז יוכל להתרחש שינוי מפתיע".
זה כמו ספינה ששטה על מים רגועים למחוז שלה, להבדיל מגל שסוחף את הספינה בכל פעם למקום או לכיוון אחר. הבלאגן הוא אנרגיה שמושכת לכיוונים שונים ובשל כך אנחנו מתקשים לטפל בדברים ונתקעים. כשהסביבה שלנו מסודרת יש לנו שמחת חיים גדולה יותר, אנחנו מעשיים יותר ויש לנו הכוח ליצור את מה שאנחנו רוצים. יש בנו יותר רוגע ושלווה, הרגשה של שליטה על חיינו וסוג של בהירות ופניות רגשית.
סדר בחיים
גרשמן מדגישה שכדי להתחיל לעשות סדר, חשוב להיפטר מהשיפוטיות העצמית ולהבין שנכנסים לתהליך של התפתחות אישית שהוא סוג של מסע. "סידור הבית והבלאגן הוא תהליך מודע, שבו אנחנו שמים לב למה שדורש תיקון ועושים זאת בהדרגה. זהו תהליך בו אנו לומדים על עצמנו דברים חדשים ותוך כדי גם משנים הרגלים. אנחנו מתפתחים דרך הבית, כי סדר בבית זה גם סדר בחיים והמטרה היא ארוכת טווח. זו עבודה יומיומית לתקופה ארוכה".
שלב חשוב הוא זיהוי הגורם לבלאגן. "כדאי שכל אחד ישאל את עצמו מאיפה נובע הבלאגן אצלו וחשוב להבין מה מייצג הבלאגן, כמו פחד כלשהו, קושי בסדר וארגון או פרפקציוניזם".
כשהבלאגן הופך לדפוס קבוע חשוב לזהות כיצד נוצר הדפוס ברמה היומיומית. למי שמרבה לקנות למשל, מומלץ להפסיק לקנות. דוגמה נוספת: לבדוק האם יש מקום לכל דבר. כלומר, מה רמת הארגון של החפצים.
מספר טיפים לסידור הבית:
- לבחור את המקום שאני רוצה לסדר, רצוי מקום שלא הגעתי אליו הרבה זמן והבלאגן שבו מעסיק אותי. מומלץ לבחור מקום שקל יחסית לטפל בו.
- לשפוך הכל החוצה ורק אחרי שראינו מה יש בפנים אפשר להתחיל למיין ולסדר.
- למיין: מה נשאר, מה יוצא, ומה נשאר בינתיים.
- להגדיר את תפקיד המגירה (או המדף וכו') ורצוי להפריד תחומים, כי בלאגן נוצר מערבוב בין תחומים.
- סידור יומיומי של הבית בשיטת "בדרך": בבוקר עוברים בין החדרים ובלי לחשוב, בדרך, שמים דברים במקום, מקפלים שמיכה, שמים כוסות בכיור. עושים ברמה אוטומטית בלי לחשוב.
- להכניס דפוסים של שיגרה לסדר יומיומי בבית.
