הדפסה
לכתבה באתר
בן הזוג שלכם מזה כבר כמה שנים טובות החליט שהוא רוצה פסק זמן בשביל לחשוב. הגותו הפתאומית סובבת סביב השאלה המכשילה והמטומטמת: האם את באמת האחת בשבילו? האם אתה באמת האחד בשבילה?
מסתבר שנפשם העדינה צריכה קצת מנוחה מהמחנק הזוגי בשביל לחקור עולמות חדשים ומרגשים.
ואיפה זה משאיר אתכם? על הקצה, מרגישים שהאדמה רועדת לכם מתחת לרגליים.
בואו נפרק את האסון הקטן הזה לשני גורמים אפשריים: או שבן או בת הזוג שלכם משועממים, או שירד להם האסימון. במקרה השני מדובר באדם שהבין שאין לו עתיד במערכת הזוגית שלכם, ובמקרה הזה מדובר במתנה. אם אתם לא מתאימים, יכול להיות שהוא או היא יתגלו כאלה שאמיצים מספיק בשביל להרים את הכפפה. ברוב המקרים, כנראה, עשו לכם טובה.
אבל אם הוא משועמם? או, זה יותר סבוך. אשליית המשועמם כרוכה, אם ננסה להגדיר את זה בעדינות, ביצר אבולוציוני מתפרץ. בעברית, אגב, זה אומר שהם רוצים סקס עם מישהו אחר. הרבה אנשים, במיוחד אחרי כמה שנים בזוגיות, ובמיוחד גברים, נוטים לשקוע באשליה שאם רק ישתחררו מעולם הזוגיות הם יתחילו לטעום מעסיסיות החיים נונ-סטופ א-לה קליפורניקיישן.
הם טועים, כמובן, אבל על כך בהזדמנות אחרת.
אז אחרי שהבטנו קצת בקונסטרוקציה המרתקת של הלך הרוח של המשועממים והבוחנים (לגמרי סדרת ההמשך של "היפים והאמיצים", אם תשאלו אותי), ראוי לחשוב על תגובה הולמת. בדיוק בשביל זה יש לכם כאן אותי (וגם, כמובן, בשביל לדעת איך אומרים מילים מצחיקות ברוסית). הנה כל השלבים להתמודדות עם הסיטואציה.
אני מזהירה מראש, קל זה לא.
לנשום
למרות שבא לכם לשבור כסא, להצית להם את הלפטופ ולעשות סצינה מטורפת בציבור, תעשו לעצמכם ולכבוד העצמי שלכם טובה ענקית ותשמרו על פאסון.
מותר לבכות, מותר לדבר, רק שימו גבול לכמות הצער הפיזי שאתם מבטאים, כי למשל לזרוק להם את כל הבגדים מחוץ לבית אחרי שהחתול שלכם השתין עליהם זה קצת מטורלל.
הוא או היא צריכים לרצות לחזור אליכם, וכשאתם משתוללים אתם פוגעים בעצמכם.
אם תחזרו אתם לא צריכים צלקות מיותרות, ואם לא תחזרו אתם לא רוצים להיזכר בצער ובושה על כל המעשים שעשיתם כשלא הייתם עצמכם. סמכו פה על אחות שלכם, אלופת הפאדיחות, שפאסון שווה המון.
ולמען השם, אל תאשימו את עצמכם בהיותכם לא מספיק טובים, יפים, מעניינים, סקסים או רזים. זוגיות היא דרך של שני אנשים, ולא של אדם אחד.
לחשוב
אמנם זה נשמע כמו מעשה חד צדדי, אבל זאת הזדמנות נהדרת לחשוב. אולי הוא לא האחד או האחת בשבילכם? אולי יש משהו בזוגיות שלכם שמפריע להם, ולא בכם כבני זוג באופן אישי? אם הזוגיות שלכם למשל מלאה קנאה על גבול האובססיה, זה המקום להכניס בה רוח חדשה של שינוי מצד שניכם.
לפעמים צריך מפץ גדול ומרעיד בשביל לעלות לשלב הבא. יש זוגות שמתחתנים אחרי שהם הפסיקו את הקשר בשביל להתאורר. ויש שלא.
לחכות
אז המשועמם המקסים שלך רוצה לטרוף את העיר, להיענות לכל הפיתויים ולכל הנשים השוות שהוא פגש בדרכו. הוא עלול באותה מידה להתבדות ולהבין שכל הפנטזיות הפיזיות שהוא מגשים (או לא מגשים) לא בדיוק עושות לו את זה ברמה הרגשית. המשועממת שלך רוצה להכיר את כל הבחורים בתל אביב. סמוך עלי, אחרי שהיא תכיר אותם היא תגלה שאתה אטרקציה הרבה יותר גדולה. מה שאני אומרת זה שהם עוד עשויים לחזור כשהם מעריכים את הזוגיות שלכם פי עשרות מונים.
לפעמים, דווקא כשרואים את הסחורה בשוק הבשר הגדול של הדייטים, חוזרים עם הזנב בין הרגליים לבית החמים והנעים שבניתם. וכאן אתם צריכים לזכור שאין לכם שום מחוייבות לקחת אותם בחזרה. חזרתם? נהדר. הם עדיין בחוץ? תמשיכו לקרוא.
להפסיק לחכות
אז החלטתם שהם חשובים לכם ואתם מוכנים להמתין עד שיתפכחו, וזה בסדר גמור. אין צורך במשחקי כבוד באהבה ובזוגיות, ואפשר לסלוח גם לאנשים שפגעו בנו. אבל יש גבול לכל תעלול, כי כל יום שעובר והם משאירים אתכם מתלבטים הוא יום שבו אתם נפגעים.
אז מתי זה מספיק? חודש? חודשיים? חצי שנה? שנה? כל החיים? לא, לא ולא! תפסיקו לחכות. אם עברו כמה חודשים (ובכמה חודשים הכוונה לחודש-חודשיים, לא ל18-19) והם עדיין מתהוללים אבל גם מחזיקים אתכם על הולד, הפסיכו לצפות ולחכות. עם כל הכבוד לאהבה אתם אוהבים את עצמכם הרבה יותר, ולא מגיע לכם לחיות בטרור הנפשי הזה של אולי.
לעבור הלאה
כי אם זה לא אמור לקרות, זה לא אמור לקרות. ועם כל הכאב, הצער והפחד מלהמשיך הלאה – הוא לא הגבר האחרון עלי אדמות, היא לא האישה היחידה עלי אדמות.
תפסיקו לחכות שהוא יאשר אתכם, ותפסלו אותם על כל התהליך הארוך והמייגע הזה.
תעברו הלאה לאהבה גדולה ומתפרצת שלא תותיר ספקות, ובעיקר לבן אדם שיודע להתמודד איתם ובסוף היום עדיין יבחר בכם.